צילום: דר' אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת - רשות הטבע והגנים ישראל היא מדינה מיוחדת במינה מבחינת אוצרות הטבע שלה: בגבולות הצרים שלה אפשר למצוא, בין השאר, את שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם – באילת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקהשמירה על השונית הזו חשובה במיוחד, מפני ששוניות האלמוגים בעולם סובלות מהלבנה כתוצאה מהתחממות האוקיינוסים, ואילו האלמוגים במפרץ אילת דווקא מגלים בינתיים עמידות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים.
אבל זה גם לא סוד שהשונית במפרץ אילת סבלה בעשורים האחרונים מהידרדרות מתמשכת במצבה. זיהומי נפט מסיביים בשנות השבעים, פוספטים וביוב שהוזרמו אל המפרץ בשנות השמונים והתשעים והכנסת כלובי הדגים אל מימיו באמצע שנות התשעים פגעו קשות במצב השונית.
עומס הצוללים שפוקד את השונית, בעיקר בחודשי הקיץ, מהווה איום לא קטן על קיומה. עומס של צוללים לא מנוסים עלול לסכן את עתידה עקב מגע באלמוגים ושבירתם, וגם בשל הרחפת חול מן הקרקעית שעלול לכסות את האלמוגים.
האם יכול להיות שנמצא פתרון שיוכל להקטין את האיום הזה? מאמר של חוקרים ישראלים שפורסם לאחרונה בכתב העת "Science Direct" מראה כי שוניות מלאכותיות – כלומר שוניות שנבנו בצורה מלאכותית על גבי עצמים שטבעו או הוטבעו בים בכוונה תחילה – מפחיתות את הנזקים שמעוללים הצוללים לשוניות האלמוגים הטבעיות באילת.
שוניות מושכות אש המחקר החדש, שאותו ערכו ד״ר יניב בלחסן מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסטודנטית מייגן רוסו מדרום אפריקה, בדק את היקף הצלילה באילת באתרים שונים ואת התנהגות הצוללים בהם. מהמחקר עולה שיותר משליש מהצלילות באילת מתבצעות כיום באתרים מלאכותיים, ובראשם אתר הסטי"ל – ספינת הטילים אח״י סופה שהוטבעה בשנות התשעים כדי לשמש אתר צלילה.
ספינה טרופה שהפכה לשונית אלמוגים מלאכותית באילת, צילום: דר' ג'ני טיניאקוב בנוסף, התמקדו החוקרים בשונית תמר – שונית מלאכותית שהוטבעה ב-2007 בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ושנבנתה מלכתחילה במחשבה על צוללים מתלמדים – והשוו אותה אל שני אתרים סמוכים שבהם יש שונית טבעית. החוקרים ספרו, למשל, כמה פעמים נגעו הצוללים בשונית עם הסנפירים וציוד הצלילה שלהם, כמה פעמים הם גרמו להרחפת חול מהקרקעית (שפוגעת באלמוגים משום שהיא סותמת את פתחי ה"נשימה" שלהם), כמה פעמים הם גרמו לשבירת אלמוגים, ועוד.
״המחקר הראה שהפגיעה בשונית תמר היא חמורה יותר ממה שקורה בשוניות הטבעיות, משום שהשונית המלאכותית 'מושכת אליה אש׳ – כלומר, את הצוללים המתחילים, שנוטים לעשות יותר נזקים בלי כוונה , מספר פרופ׳ נדב ששר, המנהל האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון באילת.
להרחיק את האדם מהטבע? המתנגדים להטבעת עצם מלאכותי בים טוענים שצעד כזה עלול להזיק לטבע יותר מאשר לשמור עליו. לכך עונה ששר ש"יש גישה שאומרת שבני אדם וטבע לא הולכים ביחד – ולכן צריך להרחיק אותם משם וליצור שמורות טבע סגורות. לפי גישה כזאת באזור השונית יש לאפשר צלילות רק בליווי מדריך – וכך הטבע לא ייפגע. הגישה השנייה, לעומת זאת, מציעה למצוא דרך לשלב בין בני האדם והטבע – לטפח תיירות, לעודד ביקורים בטבע ופעילות אדם בו, בצורה שבה הטבע לא ייפגע. גישה זו היא הבסיס מאחורי הקמת שוניות מלאכותיות. המטרה המוצהרת של שונית תמר היתה למשוך צוללים חדשים ומתלמדים, כדי לצמצם את ההשפעה שלהם על השונית הטבעית – והממצאים של המחקר מחזקים את הראיות לכך שזה אכן קורה".
״השונית באילת סובלת מלחץ צלילות מאוד גבוה ביחס לגודלה – כ-350 אלף צלילות בשנה״, מוסיף ששר. ״זו כמות צלילות שחורגת ממה שהשונית יכולה לשאת. בשנות ה-70 כיסוי האלמוגים בשונית באילת היה של כ-70 אחוז, היום נשאר כיסוי בסדר גודל של כ-30 אחוז בלבד. אמנם, בשנים האחרונות תכנית הניטור של מפרץ אילת מראה שיש מעט התאוששות, אבל לצערנו לא מדובר במשהו דרמטי״.
ששר מצר כעת על כך שיצירת שוניות מלאכותיות נוספות לא נראית כרגע באופק. ״זה תלוי ברשות הטבע והגנים״, הוא אומר. ״היום העסק נעצר, הרשות החליטה שהיא לא רוצה לעשות שוניות מלאכותיות חדשות – וכתוצאה מזה כרגע לא קורה שום דבר. זה חבל, כי כבר עשינו את זה בהרבה מקומות בעולם. בינתיים, עד שיחליטו ליישם את זה פה, אני נוסע בשבוע הבא להקים שוניות מלאכותיות באוסטרליה״.
החוף האקולוגי באילת, צילום: אמיר שטרן גרוטאות בחופי אילת ואכן, ברשות הטבע והגנים לא מתלהבים במיוחד מהרעיון. ״אין לי התנגדות עקרונית לשוניות מלאכותיות, אבל צריך לעשות זאת בחכמה ובזהירות רבה – מה שלדעתי לא נעשה עד כה״, אומר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת מטעם רשות הטבע והגנים. ״מה שמכניסים לים אף פעם לא יוצא ממנו, גם אם בסופו של דבר הוא לא ממלא את המטרות שלשמן הוא הוכנס, או אפילו מהווה מפגע אקולוגי".
״למרות המאמר החדש שהתפרסם, אני לא רואה בשוניות מלאכותיות אמצעי נכון להגן על שוניות האלמוגים הטבעיות״, אומר זבולוני. ״לא הייתי מציע להסיק מסקנות רק על סמך שונית תמר, אלא על סמך עצמים מלאכותיים רבים שהוכנסו לים – ואכן יש הרבה כאלה לאורך 12 הקילומטר של חופי אילת, כמו רכבים אמפיביים, עמוד חשמל ענקי ועוד. חלקם מושכים הרבה צוללים וחלקם כלל לא. למעשה, קשה לצלול לאורך חופי אילת מבלי לראות עצמים מלאכותיים ונשארו, לצערי, מעט מדי אזורים טבעיים".
״אחת ממטרות העל של רשות הטבע והגנים היא שמירה על הטבע והנגשתו לציבור״, מוסיף זבולוני. ״כשמכניסים עצמים זרים לים לא מדובר בשמירת טבע, אלא בהפרה שלו". כדוגמה לפעולה שלילית בים מספר זבולוני על הטבעת כלי שיט באיי ליין שבמרכז האוקיינוס השקט, שהרסה את שוניות האלמוגים ברדיוס אדיר סביב הספינות, בגלל השינוי בזמינות הברזל במי האוקיינוס באזור.
״אני חושב שצריך לעודד את הציבור לצאת לטבע, לצפות בו, ליהנות ממנו ולהעריך אותו, אבל צריך גם ללמד אותו לשמור עליו", אומר זבולוני. "גם על שוניות מלאכותיות גדלים בסופו של דבר בעלי חיים. אם הצלילות בשמורות תהיינה צלילות מודרכות בלבד, על ידי מדריכי צלילה שבנוסף למקצועיות שלהם כמדריכים ירכשו גם ידע והבנה בשמירת טבע, אז כולם ירוויחו״.
הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה 
