צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ראשי קק"ל ואנשי האוצר הגיעו היום להסכמות, לפיהן בשנים 2018-2019, קק"ל תעביר לקופת המדינה 1 מיליארד ₪ בשנה, ובסה"כ 2 מיליארד ₪, לטובת קידום פרויקטים לאומיים מתוך תקציב המדינה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק וועדת הכספים של הכנסת החלה הבוקר (ב') את הדיון הראשון של כנס החורף בדיון בהצעת חוק שתכליתה לקבוע ש- 80% מהכנסות קק"ל משיווק קרקעות יופנו למימון פרויקטים לאומיים, תוך שקק"ל תמשיך ליהנות מפטור ממיסים המתחייבים מהשבחת הקרקעות בעקבות פיתוח תשתיות שנעשתה ושנעשית ע"י המדינה לאורך השנים.
עפ"י הצעת החוק, בידי קק"ל קיימת האפשרות לבחור באופציה אחרת, שבה לא תידרש להעביר מדי שנה סכומים גדולים למדינה ובמקום זאת יחולו עליה כל המיסים הקבועים בחוק, לכל מי שבידיו קרקעות.
הצעת החוק עוררה ויכוח חריף וחוצה מפלגות בין חברי הכנסת, כשמחד היו שטענו שהיא תיפגע קשות בעצמאות קק"ל ובעצם תפגע בתכלית קיומה לשמור על קרקעות המדינה והסיוע שהקרן מעניקה לרשויות בפריפריה. מנגד, חברי כנסת אחרים טענו שקק"ל פועלת בחוסר שקיפות לאחר שצברה מיליארדים רבים של שקלים ואינה נושאת בנטל הכלכלי הלאומי, למרות שמדובר בכספים ציבוריים.
בתום דיון שארך למעלה משעתיים, הגיעו נציגי הצדדים להבנות שעשויות להגיע לכלל הסכם כתוב, לפיו כאמור קק"ל תעביר את הכספים שסוכמו בכל אחת מהשנים לטובת קידום פרויקטים לאומיים מתוך תקציב המדינה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסביר שהדיון מתקיים לבקשת הממשלה ואף ציין שהנושא לכשעצמו נכון אך באמת מחייב דיון. "בקק"ל הצטברו היקפי כספים גדולים מאוד, שבעבר הקרן העבירה חלקית לממשלה לצורך קידום פרוייקטים לאומיים לטובת כלל האזרחים. זאת בעוד קק"ל עצמה לא תמיד מעבירה כספים לעניינים הקשורים לכלל האזרחים".
הדיון היה סוער וחברי הוועדה התעמתו סביב שאלת עתיד קק"ל ועצמאות הקרן. מחד, חברי הכנסת שמצדדים בשמירה על עצמאות קק"ל ודרשו את עמידת הממשלה בהסכם שנחתם זה מכבר עם קק"ל ושלפיו הקרן כבר מעבירה כספים לטובת פרויקטים לאומיים וכן שלא יהיו עוד דרישות מצד המדינה כלפי קק"ל עד שנת 2021. מנגד, היו חברי כנסת שטענו שהיקף הנכסים והכספים שנצברו בידי קק"ל מחייבים יתר שקיפות וכי קים אינטרס ציבורי שהכספים ייועדו למטרות ציבוריות כלליות ולא יישמרו בקופה נפרדת בקרן.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר, הסביר את תכלית הצעת החוק לאחר שהציג מצגת שבה פירוט על היקף הנכסים שבידי קק"ל, שלדבריו מגיעים ל- 10.5 מיליארד ₪, ש- 76% מהם, כ- 8.5 מיליארד, נובעים מהשבחת קרקעות, דבר שביחס לכל אזרח או גוף אחר, מחייב תשלומי מיסים ואילו קק"ל פטורה ממיסים כגון היטלי השבחה, ארנונה כד'. אף שקק"ל פטורה ממיסים היא איננה נושאת בנטל הכלכלי הלאומי בשיעור היחסי שנדרש ממנה, הסביר. עוד אמר יוצר, כי "קק"ל תוכל לבחור; לייעד את הכנסותיה למימון פיתוח תשתיות לאומיות או לוותר על הפטור ממיסים".
היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג: "תכלית ההסדר עשיית סדר בכסף ציבורי גדול שנצבר שנים רבות וממשיך להיצבר ויש עלייה מאוד גדולה מהצפי שהיה ערב חתימת ההסכם הקיים בין המדינה לקק"ל. אילו קק"ל היתה משלמת מיסים כדין היינו מגיעים לאותם סכומים עליהם מדברים כעת. קק"ל היא מוסד שנוסד לפני קום המדינה ויש להתאים למציאות של 2017, במיוחד נוכח הדו"ח החריף של מבקר המדינה לגביה. המדינה לא מפירה את ההסכם הקיים עם קק"ל. בהסכם עצמו יש אפשרות לצדדים להחליט על ביטולו במידה שיחולט לקדם הצעת חוק בנושא. המדינה רוצה להקצות את הכסף למטרות ציבוריות".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מדינת ישראל ללא קק"ל היתה נראית הרבה פחות טוב. וגם היום היה ניסיון של פלשתינים לחסל את היישוב שקף בחבל לכיש וקק"ל יוצר את האיזון הנדרש וזה דבר שחובה לשמור עליו. המדיניות של האוצר פוגעת באופן עקבי בהתיישבות ועכשיו רוצים לפגוע גם בקק"ל. פגיעה בקק"ל כמוה כפגיעה בציונות".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שניסה עוד טרם הדיון למנוע את קיומו באמצעות פנייה ליועץ המשפטי לכנסת, בטענה שמדובר בחוק שהוא חלק מחוק ההסדרים הקודם, לפני חוק ההסדרים האחרון לשנים 2017-2018 וכי חברי הכנסת לא ראו את נוסחו טרם קיום הדיון. היום אמר סמוטריץ', כי "אם יחוקק החוק הזה, הוא לא יעבור את מבחן בג"צ מבחינה פרוצדורלית, בדיוק כמו שחוק מיסוי דירה שלישית. נדרש שלפחות יהיה דיון תקין ושנוכל ללמוד את החוק הלא-פשוט הזה טרם תחילת הדיון בו. מדובר בחוק דרקוני, חלק מחוק ההסדרים שגם ככה יש ויכוח על הלגיטימיות שלו. המדינה מנסה להיכנס לכיס של ישות משפטית עצמאית. לא אסכים שתהיה כאן הצבעה במחטף. אם רוצים לקדם את העניין הזה זה צריך לבוא כחוק חדש שעומד בפני עצמו תוך דיון מעמיק. האינטרס הציבורי הוא שיישאר גוף ציוני שפועל לטובת העם היהודי".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "אם לא היתה קק"ל לא היתה פריפריה ואלו עובדות היסטוריות. אנחנו נלחמנו כולנו על שקיפות וגם על ביקורת, גם על החטיבה להתיישבות וגם על קק"ל. יחד עם זאת, אם קק"ל תעלם מהמפה מבחינה תקציבית אנחנו במפה נופלים יחד איתה. מי שתומך במו"פים בחקלאות זו קק"ל והחקלאות היא זו שקובעת את גבולות מדינת ישראל. יש פה עניין של ציונות והתיישבות".
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "יש פה ניסיון להלאים את קק"ל, גוף שיש בו הרבה מאוד כסף ושפועל בדיוק במקומות שהממשלה היתה אמורה לפעול בהם. ולא סתם נמצאים ראשי רשויות ויו"ר השלטון המקומי מכל המגזרים ומהפריפריה, כי קק"ל פועלת המון למען הרשויות. מרגע שילאימו את קופת קק"ל כל המטרות הקדושות למענן פועלת היא פועלת לא יתקיימו עוד".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "כמי שבא מהפריפריה אני יודע מה תרומת קק"ל ועד כמה היא חיונית להתיישבות. אסור לפגוע בעצמאותה".
הטענות בקרב חברי הכנסת שתומכים בכוונת המדינה להגדיל את הכספים המועברים מקק"ל למדינה, נסבו על-כך שאין מדובר בכסף פרטי אלא בכספים ומשאבים של העם היהודי וכי עליהם להיות מנוהלים בשקיפות ולמען מטרות לאומיות.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "קק"ל מתנהלת כמו קופסה שחורה, יש המון כסף שנמצא בקק"ל ואף אחד לא באמת יודע מה נעשה שם, שתהיה ביקורת של מבקר המדינה. אי אפשר לא להיות שקוף ולא לתת כספים, בסוף זה כספיי מיסים כמו הכסף של האזרחים זה בסוף כסף של כולם, גם זה כסף של כולם והגיע זמן שכולם ייהנו מהכסף הזה. כולנו שותפים לציונות אבל הגיע הזמן שכולנו נהנה מהדבר הזה כי כך זה אמור להיות. כספיי מיסים זה של כולם".
ח"כ רחל עזריה (כולנו): "עפ"י אתר קק"ל לארגון יש המון יעדים וכשזה המצב, כנראה ששום דבר לא באמת קורה. מתי פעם אחרונה קק"ל עסקה בגאולת קרקעות??! כשהיה את ההזדמנות לעסוק בכך כשבן גוריון קרא לקק"ל לקיים מו"מ מול הכנסייה, קק"ל לא באמת לקחה אחריות ונחתם הסכם חכירה עם הכנסייה ל- 100 שנה ולפני כמה שנים היתה נכונות לעוד 100 שנה והכנסייה אף היתה מוכנה למכור את הקרקעות אך קק"ל נרדמה בשמירה ועתה קרקעות בלב ירושלים נרכשו ע"י יזמים פרטיים שאיננו יודעים מי הם, חלקם יתכן אזרחים קטאריים ואחרים שיש להם חשבונות באיי הבתולה ואיי מרשל. אם קק"ל מפשלת כך, אזי בשביל מה היא מוסיפה להתקיים??!".
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "קק"ל עשתה עבודה נפלאה משך שנים, אך אנחנו ב- 2017 ויש לחשוב מה קק"ל מועילה היום למדינת ישראל. יש כאן גוף שמחזיק בהמון כסף שלא הולך לציבור, כפי שהציבור מצפה. קיבלתי הרבה טלפונים מראשי רשויות וקונים אותם בנזיד עדשים, אתם מקבלים גרושים מאזרחים שלכם שנמצאים בפריפריה. בידי קק"ל מיליארדים רבים ואנחנו לא יודעים מה קורה איתם, מבקשים לברר ולא מקבלים מידע מלא. אז או שקק"ל תשלם מיסים כחוק או שתעביר את הכספים לטובת כלל הציבור".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אם הציבור הישראלי היה נחשף לתקציבים שמגיעים לארגון הזה היה רואה שקק"ל לא תמיד מעבירים כספים כפי שצריך להיות. יחד עם זאת, זו לא הדרך לעשות את זה והממשלה מהלכת אימים על קק"ל ולכן מתקיים הדיון הזה כשוט על-מנת שתיאות להעביר כספים". אף שח"כ לוי הביע תמיכה בבחינת מעמדה של קק"ל בנושא התקציבים, קרא לביטול הדיון במתכונתו הנוכחית ואמר ש"הממשלה מתנהגת בעניין הזה כגנב בלילה רק כדי להשיג הישג מיידי של כספים שיועברו לקופת האוצר".
ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "העברת הכסף למדינה תמנע שחיתות בשימוש בכספים. קק״ל מפתחת הפריפריה אבל לא צריכה לקבוע בלעדית מה עושים עם הרווחים מקרקעות שהושבחו ע״י המדינה. אני לא מטיל דופי בתפקידה וחשיבותה של קק"ל. הם מטפלים בהרבה דברים שלצערי המדינה לא עושה. קק"ל הוא גוף קריטי לפיתוח הפריפריה ולכן הדיון הוא לא שקק"ל הוא גוף לא נחוץ ובוודאי שלא מדובר על פירוק. אנחנו מציעים או שקק"ל תשלם מיסים כיוון שיש הגיון רב בהשקעות של המדינה המשביחות את אדמות קק"ל שעיקרן באזורי ביקוש. או שהכסף (כמיליארד ₪ בשנה) ילך לתשתיות וזה ייקבע על ידי המדינה".
ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "הדיון כאן לא בא במקריות. אין זכות קיום לקק"ל. קמה מדינה ב- 1948 וצריכה לקחת אחריות על כל אזרחיה, על הפריפריה, ועל כל מקום ומקום. עושים שימוש זול במילה 'ציונות'. 99% כסף ואינטרסים. זאת השאלה שמונחת כאן ולא ערכים. רק מסחרה. אני מצביע נגד. צריך להעביר את הפרה עם החלב ולא רק לקוות שתמשיך לייצר חלב ולחלוב אותה".
ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יואב הורביץ': "ראש הממשלה וממשלת ישראל לא מעוניינים להלאים את קק"ל. הממשלה לא צריכה להתנצל על כוונתה לבצע שינויים כאלו ואחרים. מי ששומר על אדמות העם היהודי זה ראש הממשלה, ממשלת ישראל וצה"ל. ממשלות ישראל הגיעו להסכמים עם קק"ל ודווקא ראש הממשלה נתניהו החליט לעשות את זה שקוף וגלוי ולאחר הסכמה עם דני עטר ויו"ר ועדת הכספים של קק"ל".
יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס: "אנו עדים לסיפוח זוחל של גופים כמו קק"ל. גם במקרה של מפעל הפיס, אנשי האוצר ניסו להוביל מהלך שנסכים שכספי הפיס יועברו לקופת המדינה ובכך ייפגע תקצוב הרשויות. בהרבה מאוד רשויות לא היו קורים אילולא קק"ל. בבית שאן איפה שנולדתי לא היה פארק אחד עד לשנים האחרונות אילולא קק"ל".
יו"ר קק"ל, דני עטר: "הצעת החוק שדנים בה היתה נכונה לתקופה שקדמה לדירקטוריון הנוכחי ולדו"ח מבקר המדינה ושלושה חודשים אחרי הדו"ח, כל הליקויים עליהם הצביע המבקר תוקנו ובתהליך הטמעה בארגון. לקק"ל יש ספר תקציב מפורט וכולו באתר האינטרנט. 99% מהעבודה שלנו מקיימים בפריפריה. היחידים שעדיין מגינים על אותם תושבים בירושלים זה קק"ל. הגענו להבנות עם יו"ר הקואליציה ואנסה להעביר אותן בכל כוחי בדירקטוריון ב- 6 לנובמבר".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציג את עיקריי ההסכמות: " כל אחת מהשנים 2018- 2019, קק"ל תעביר סכום של 1 מיליארד ₪ לאוצר לביצוע פרויקטים מתוך תקציב המדינה. מה שקרה כאן זה שלקחו קרקע שלפני 70 שנה היתה שווה X והיום שווה 200X ומי שאחראי לזה זו המדינה שהשביחה את הנכסים והקרקעות, סלילת כבישים, הקמת תשתיות וכד. הסיכום אליו הגענו מחייב שב- ב- 6 בנובמבר קק"ל תאשר את ההסכמות ותעביר 1 מיליארד ₪ בכל אחת מהשנים לפרויקטים מתוך תקציב המדינה. פרויקטים שכנסת ישראל מאשרת. ככל שלא יעבור דירקטוריון ב- 7 בנובמבר נמשיך עם הליכי החקיקה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, שמבחינת הוועדה "הצעת החוק עדיין בתוקף וככל שהממשלה לא תמשוך אותה הוועדה תוסיף ותדון בה. גם אם מגיעים להסכמה עם קק"ל הדבר צריך להיות מדווח לוועדה ועל האוצר למשוך את הצעת החוק".
