הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


על כרישים ועל כרישות: מרגישים בישראל כמו בבית


בעוד שברוב אזורי הים התיכון אוכלוסיית הכרישים החופיים הצטמצמה בצורה דרסטית, לישראל הם מגיעים מידי חורף בעשרות, ומתקבצים סביב תחנות הכוח - תופעה ייחודית לכאן. ''כדי לדעת מה הופך את החיים כאן ליותר נוחים עבורם, צריך להמשיך לחקור, אבל העובדה שהכריש לא כשר, בוודאי תורמת'' אומרים החוקרים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  18-10-2017



צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

בשנים האחרונות מצבם של הכרישים החופיים - כאלה שחיים בעומק של עד כ-200 מטרים, הורע בצורה משמעותית בים התיכון, עד למצב שבו ה-IUCN האיגוד העולמי לשימור הטבע, הכריז על הים התיכון כאזור מסוכן לכרישים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

אלא שנראה שדווקא מי הים התיכון בישראל מיטיבים הרבה יותר עם טורף-העל הימי. בשנתיים האחרונות, במסגרת פרויקט טורפי-העל של חוקרי ביה''ס למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, ומהידע שנצבר עד כה, מספרים החוקרים על קבוצות של עשרות כרישים שמגיעים בכל שנה לישראל, בעיקר בחורף ובעיקר באזורים שסביב תחנות הכוח של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון.

הנתונים שנאספו במשך שתי שנות המחקר הראשונות, יוצגו בכנס הראשון להעלאת המודעות לכרישים ולבטאים (דגי סחוס) שיתקיים בסוף השבוע הזה באילת.

"במקומות אחרים בים התיכון יש ירידה של כ-90% באוכלוסיית הכרישים וכמעט ואי אפשר לראות אותם יותר. אצלנו בישראל, בעיקר בחורף, ניתן לראות עשרות פריטים שמתקבצים בעיקר סביב תחנת הכוח בחדרה. הפרויקט שלנו הוא רק בתחילת הדרך ואנחנו עדיין יודעים מעט מידי על טורף העל החשוב כל כך למערכת האקולוגית הימית שלנו", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש פרויקט טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.


צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

עד לתחילתו של הפרויקט, ידעו החוקרים בעיקר על כמות המינים שחיים באזורנו – הכריש האפרורי והסנפירתן שהם מינים חופיים, ועוד כ-28 מינים שחיים בים העמוק. במסגרת הפרויקט, שמתמקד כעת רק בשני המינים החופיים, מנסים החוקרים להבין את דפוסי המחייה של הכרישים בעומק הים. לשם כך, הכרישים מתויגים בתיוג לווייני, שמאפשר לחוקרים לעקוב אחריהם לטווחים ארוכים הרבה יותר.

כאמור, הדבר הראשון שגילו החוקרים הוא שהכרישים מגיעים אלינו בהתקבצויות של כמה עשרות פריטים. ''התקבצויות כאלה אינן חריגות אצל כרישים'' מסביר ד"ר שיינין ''אולם מה שנמצא חריג בישראל היא העובדה שכל הכרישים האפרוריים הן למעשה כרישות וכל הסנפירתנים הם כרישים. והם גם לא ממש מתערבבים זה עם זה. הנקבות שוחות בעיקר ליד הזרמים היוצאים מתחנת הכוח והזכרים שוחים סביב התחנה. התופעה של כרישים שמתקבצים סביב מוקדי מים חמים אינה ידועה ממקומות אחרים ולא ברור לנו עדיין מדוע הם עושים זאת כאן. מה שאנחנו כן יודעים הוא שברגע שהמים שמסביב לתחנת הכוח מתחממים, עם סיום החורף – הכרישים עוזבים אותנו''.


צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה

בזכות התיוג הלווייני מצליחים החוקרים לקבל מידע ראשוני על דפוסי הנדידה של נקבות הכריש האפרורי - 7 נקבות, כולן מעל לשלושה מטרים, תויגו בשנת 2016. אף לא אחת מהן חזרה בשנת 2017. זאת למרות שמספר הכרישות שהגיע לא היה קטן יותר. כלומר, ככל הנראה, אוכלוסיית הכרישות שמגיעות מתחלפת משנה לשנה. "אין כמעט מידע על דפוסי הנדידה של הכריש האפרורי בכל הים התיכון. יכול להיות שיש לו מחזורי נדידה של שנתיים, ואז נראה את הנקבות בשנה הבאה. אולי יש להן דפוסים אחרים. המסתורין עדיין רב", אמר ד"ר שיינין.

אז מה הופך את החיים בישראל לנוחים כל כך עבור הכרישים? ''העובדה שהכרישים אסורים לדיג על פי חוק בוודאי תורמת לעובדה, וגם לא מזיקה העובדה שהם לא כשרים. חקר הכרישים הוא פרויקט הדגל שלנו בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ואני מאמין שתוך מספר שנים נדע לספר בצורה יותר טובה על חיי הכרישים החופיים שלנו'' מסכם ד''ר שיינין.

הנתונים המלאים על מצב הכרישים בישראל, כולל נתונים גנטיים על הכרישים החופיים יוצגו בכנס שיתקיים ב-20-21.10 באילת שמטרתו להעלות את המודעות לחשיבות השמירה על הכרישים והבטאים.