צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בתנועת כפרי האיחוד החקלאי זועמים על הצעת רשות המים לקצץ בכמחצית את הקצאת המים השפירים לחקלאות ואומרים כי מדובר בחוסר הבנה של המציאות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כזכור, לפני מספר שבועות פרסמה רשות המים כללי מים חדשים לשנת 2018, לפיהם בין היתר צפוי גם קיצוץ של למעלה מ- 50% במכסות המים השפירים לחקלאות. בעקבות כך פנה שר החקלאות לשרי האוצר והתשתיות בהתריעו כי אישור הכללים יהווה "פגיעה בכלל החקלאות בישראל".
אלא שמסתבר שמזה שנים, רשות המים פועלת ללא גוף מפקח כנדרש בחוק. לדברי מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, ''רשות המים מתנהלת במחשכים לא מיישמת מנגנונים הקבועים בחוק וכך מספר פקידים המהווים את 'הנהלת רשות המים' קובעים כמה נשלם על המים''.
האיחוד החקלאי מנהל בחודשים האחרונים מאבק ליצירת שקיפות בהתנהלות רשות המים ובין היתר פנה בעניין למשרד מבקר המדינה וכן מנהל שיג ושיח עם משרד התשתיות בעניין.
לדברי קוכמן על פי חוק המים שתוקן ב-2006 אמורות היו לקום שתי מועצות לפיקוח על עבודת הרשות - האחת, מועצת רשות המים והשניה מועצת המים. ''ההבדל ביניהן תהומי'' אומר קוכמן. ''במועצת הרשות יש כ- 8 פקידים שמייצגים בעיקר את משרדי הממשלה הרלוונטיים. במועצת המים אמורים לשבת 37 נציגים שלפחות חציים אמורים להיות נציגי הצרכנים. אלא שפרק זה של החוק לא יושם מעולם ואילו מתוך 2 נציגי ציבור שאמורים להיות במועצת רשות המים יש רק נציג ציבור אחד שהשתתף לראשונה בישיבה לפני כשבוע וזאת לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא היה מינוי של נציגי ציבור. המציאות כיום היא אנטי דמוקרטית בעליל כאשר למעשה פקידים קובעים באופן שרירותי מדיניות ואין פיקוח''.
קוכמן מוסיף ואומר כי מצב משק המים יכול להיות מצוין שכן הטכנולוגיה הישראלית בנושא התפלה מובילה בעולם ויכולה להבטיח שגם בעת היעדר גשמים שיהיו מים לשתייה לתיירות, תעשיה וחקלאות ואי היערכות נכונה מעוררת שאלה גדולה על דרך ההתנהלות של מועצת רשות המים. ''יש קשר ישיר בין המחיר שכלל הציבור משלם למדיניות המים ובהם איכות המים ומחירם. ברגע שהמחיר לחקלאות גבוה, מחירי הפירות והירקות עולים או שחקלאים פשוט מפסיקים לגדל ויש מחסור''.
בעקבות פנייתו של קוכמן למבקר המדינה, השיבה אהובה נבו, ראשת מטה מבקר המדינה כי נושא תכנון משק המים כלול בתכנית העבודה של משרד המבקר. משרד התשתיות מצידו טען בתשובתו לקוכמן כי רשות המים מתנהלת בשקיפות ומקיימת הליכי שימוע ציבורי כאשר התייחסויות הגורמים השונים נשמעות בכובד ראש. כן הוסיף סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד התשתיות - יחזקאל ליפשיץ, כי במועצת רשות המים מכהנים 6 פקידי ממשלה וכי 2 מקומות נוספים שמורים לנציגי הציבור.
בתשובה הזכיר קוכמן לליפשיץ כי כזכור החוק תוקן ב- 2006, לפני למעלה מעשור ועד כה לא מונתה מועצת מים וכי תשובתו אינה משקפת את המציאות.
באיחוד החקלאי מוסיפים כי ''בעבודה של רשות המים לא רק שהשקיפות מוגבלת בלשון המעטה שכן סדר היום של מועצת רשות המים המפורסם לציבור כולל כותרות ואינו כולל את כל המסמכים הנלווים. לא זאת אף זאת, זה שנים שאין מינוי סדיר של שני נציגי ציבור במועצת רשות המים. קיים רק מינוי של נציג ציבור אחד שגם הוא מונה רק לאחרונה (פנחס ולרשטיין). הקמתה של מועצת המים נועדה להיות מנגנון מאזן ולא בכדי הוא נקבע בחקיקה. המציאות כיום היא אנטי דמוקרטית ומנוגדת למנהל תקין''.
מצב בו שישה פקידים בכירים במשרדי ממשלה מהווים מועצת מנהלים של רשות המים כשלסירוגין מצרפים נציג ציבור אחד אינה מהווה איזון הולם לנושא חשוב ובסיסי לאזרחי המדינה – המים! וגם אינה מהווה תחליף למועצת המים. באיחוד החקלאי טוענים כי המציאות היא "שבניגוד לחוק, לא משתפים אותנו בתהליכי קבלת החלטות. רשות המים מוציאה תקנות ולמעשה לא מתייעצת עם נציגי הציבור וכך למשל מקבלים החקלאים הנחתות ולא מספיקים להגיב לשינויים בתקנות לפני פרסומן. אין כל דיון ציבורי הנוגע לשאלת הצורך בהתקנת התקנות והלא בדיוק לשם כך נועד החוק- שנציגי הציבור יהיו מעורבים בתהליכים".
באיחוד החקלאי שוקלים כעת להשתמש בכלים משפטיים על מנת לפעול לתיקון הנדרש במידה ולא יתקבל מענה ליישום החוק.
