שקנאים בחוף הכרמל, צילום: לוטם נאמן - באדיבות ארגון מגדלי הדגים משרד החקלאות החליט להפסיק את התמיכה הכספית שנתן בשנתיים האחרונות לפרוייקט האכלת שקנאים באתרים מיוחדים, פרויקט שמטרתו להרחיק את השקנאים מהבריכות לגידול דגים, שם גרמו לנזקים כבדים מאוד בכל שנה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ארגון מגדלי הדגים והחברה להגנת הטבע קוראים למשרד לשקול מחדש את החלטתו, מכיוון שמדובר בפרויקט שסייע להפחית את הפגיעה בשקנאים על ידי החקלאים, וגם את פגיעת השקנאים בבריכות הדגים. במשרד החקלאות טוענים כי אין זה מתפקידו של המשרד להיות שותף בפרויקט ההאכלה.
עשרות אלפי שקנאים צפויים לנחות בישראל בחודשים הקרובים, במהלך מסלול הנדידה השנתי שלהם בעונת הסתיו, והם כנראה שוב יגיעו לבריכות גידול הדגים כדי להשביע את רעבונם, לאחר שהתברר כי משרד החקלאות אינו מעביר את חלקו במימון ההאכלה, 300 אלף ₪ לשנה.
בישראל עוברות מדי שנה להקות שקנאים שחלקן נשארות וחורפות עד שחברותיהן חוזרות מאפריקה בדרכן צפונה. בשנים האחרונות, בשל הלחימה המתמשכת במדינות השכנות, בעיקר בסוריה ובטורקיה, חל צמצום משמעותי בשטחי המים והבריכות ובמקורות המזון הזמינים לשקנאים באזור וישראל הפכה ליעד מועדף עליהם.
פרויקט ההאכלה שהחל לפני שנתיים, מבוסס על העברת מינון קבוע של דגים מבריכות הדגים לבריכות ייעודיות ומרוחקות מאזורי המדגה, במטרה לספק אלטרנטיבה שתרחיק את השקנאים מבריכות הדגים ותמנע את הנזק הכלכלי העצום הנגרם למגדלים בשל טריפת דגים בלתי מבוקרת בבריכות.
הפרויקט הינו יוזמה משותפת בין משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, מגדלי הדגים, רשות הטבע והגנים וחיל האוויר, שנועד לצמצם את פרישת מאות אלפי שקנאים המגיעים לישראל בעונת הנדידה ולרכז אותם לאזורים ספציפיים ובכך להגן על העופות ובמקביל לצמצם את החיכוך בינם לבין הגורמים הנפגעים מהם.
שקנאים בחוף הכרמל, צילום: לוטם נאמן - באדיבות ארגון מגדלי הדגים על פי ההסכמות בבסיס הפרויקט, רוב המימון שלו, כ-600 אלף ₪, מקורו בכספים המועברים בחלוקה שווה ממשרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, אולם כבר בשנת 2016 לא הגיע התקציב בהיקף 300 אלף ₪ ממשרד החקלאות ובימים האחרונים גילו מגדלי הדגים כי המימון לשנת 2017 כלל אינו מופיע בתקציב המשרד.
על פי החלטת ממשלה מאפריל 2012, פועלת המדינה לשם טיפוח וגידול בתחום תיירות הצפרות, שנחשב לפלח תיירות המגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם, תוך התמקדות בהגנה על השקנאי אשר נחשב כעוף המצוי בסכנת הכחדה והמדינה רואה חובה לשמר אותו לטפח אותו ואף להבטיח חיזוקם של פרטים חלשים בקרב השקנאים.
אולם "אירוח" עשרות אלפי שקנאים, שכל אחד מהם חייב לאכול כק"ג דגים ליום על מנת לצבור אנרגיה להמשך מסעו לאפריקה, גורם נזקים המוערכים במיליוני שקלים בשנה למגדלי הדגים, ובמקביל, נוכחותם בסמיכות לבסיסי חיל האוויר יוצרת חיכוך מסוכן בין העופות הגדולים לבין כלי הטיס.
מתוך הבנה כי יש למצוא פתרון שיאפשר קיום, זה לצד זה, של הציפורים ובני האדם ומתוך רצון לשמר את מקומה של ישראל כתחנת חניה חשובה לציפורים הנודדות, הוחלט כי כאלטרנטיבה לחיסול מאות טונות של דגים בענף המדגה, יעבירו מגדלי הדגים מדי שנה, באופן קבוע ושוטף לאורך העונה, כ- 50-60 טונות של דגים לבריכות מרוחקות שם יוכלו השקנאים לאכול בבטחה ובכך תפחת הגעתם לבריכות או לקרבת הבסיסים. כמות נוספת של כ- 120 טונות דגים, מהטלה פראית ולא מתוכננת, מועברת אף היא לבריכות אלה, אולם היא תלויה בקיומם של אירועי הטלה כזו.
אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי דגים בישראל: "עם השנים גדלו היקפי הלהקות ומספר הימים שהן שוהות בארץ באופן משמעותי, וכפועל יוצא מכך גדלים ומתעצמים הנזקים הכספיים הנגרמים לענף המדגה, כתוצאה מטריפות הדגים. פרויקט ההאכלה נועד להרחיק את השקנאים מהבריכות ולמנוע את הצורך בגירוש אינטנסיבי שלהם. ב- 2016 לא הגיע המימון ממשרד החקלאות לפרויקט וכעת מתברר כי סעיף זה כלל לא מופיע בתקציב המשרד לשנת 2017. מאחר והובטח לנו שהכסף קיים, מגדלי הדגים נערכו עם מלאים ייעודיים לפרויקט ההאכלה, מעבר ליעדי הביקוש והצריכה בשוק הישראלי, שכרגע לא ברור מה ייעשה איתם. מדובר בהפסד של מיליוני שקלי למגדלים ולמשקים.
בעיית השקנאים היא בעיה אקוטית עבורנו וארגון מגדלי דגים מפנה תקציבים מיוחדים לפיתוח של אמצעים חדשניים ובלתי מזיקים להרחקה שלהם. לא ברור לי מדוע משרד החקלאות מסרב להעביר את חלקו בפרויקט הזה, שהוא ייחודי למדינת ישראל ובעל חשיבות רבה ככלי המאפשר למידה מתמשכת של השפעת ההאכלה על זמן שהות השקנאים בארץ, כמתווה לצמצום היקף הנזק הנגרם הן לחקלאים והן לציפורים".
שקנאים במאגר מים בשרון השבוע. צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע יצוין כי בתשובה לשאילתא שהעלה חה"כ מיקי לוי במליאת הכנסת בנובמבר 2016, השיב שר החקלאות כי המימון הועבר ממשרדו. בארגון מגדלי דגים מציינים כי כספים אלה לא התקבלו עד היום. השר אריאל לא השיב לשאלה האם משרדו ימשיך לתקצב את הפרויקט גם בעתיד ובארגון מגדלי דגים חוששים כי במידה ומשרד החקלאות לא יעביר את חלקו במימון הפרויקט, ייפסק גם המימון ממשרד להגנה"ס, דבר שיביא להפסקת ההאכלה באופן סופי ויפגע בתהליך הלמידה שהתבצע עד כה ולהפקת המסקנות ממנו לעתיד.
גם החברה להגנת הטבע פנתה לשר החקלאות אורי אריאל, בבקשה שהמשרד יממן את חלקו בהסכם ויתקצב באופן דחוף את הפרויקט, זאת בכדי למנוע את הקונפליקט בין השקנאים לחקלאים בבריכות הדגים בעמק החולה ובשרון. ''ללא התקציב של משרד החקלאות, הפרויקט כולו נתון בסכנה".
כל אוכלוסיית השקנאים האירופית, 50,000 ציפורים, עוברת מעל ישראל בעת הנדידה. בשל העובדה שכל אגמי המים המתוקים על ציר הנדידה לישראל, שם השקנאים היו עוצרים לאכול בנדידה-יובשו, לשקנאים בנדידה אין אתרי אכילה טבעיים, ולכן החל משנות ה - 70 שקנאים החלו לנחות בבריכות הדגים בישראל - שם יש אוכל זמין ובשפע והוא הפתרון היחיד בשבילם. מגדלי הדגים בבריכות סובלים מכך מאד מאחר ומדובר על אובדן של מאות טונות של דגים.
"במשך שנים ארוכות התעורר הקונפליקט מחדש בכל עונת נדידה, כאשר אמצעי הגירוש של השקנאים מהבריכות כללו אמצעים שפגעו משמעותית בשקנאים. בשנים האחרונות התקיים פיילוט שהראה כי על ידי מתן מזון לשקנאים במקומות מוסדרים- בעמק החולה ובעמק חפר- ניתן להוציא את השקנאים מבריכות הדגים ולאפשר להם לאכול, וכך ימשיכו לנדוד בבטחה ולצמצם את הנזק, זאת תוך גירוש באמצעים חוקיים (רעש וירי באוויר שלא על מנת לפגוע) מבריכות הדגים''.
"הפרויקט מנוהל על ידי ועדת היגוי של רשות הטבע והגנים, מגדלי הדגים, משרד החקלאות וחיל האוויר (שמושפע מאד מנדידת השקנאים ומעוניין להקטין את ימי השקנאים בישראל). הפרויקט גם תוקצב על ידי הגורמים כך בכל שנה: רט"ג 300,000 ₪, משרד החקלאות 300,000 ₪ חיל האוויר 150,000 ₪ ומגדלי הדגים 40,000 ₪)''.
"לצערנו, נודע לנו כי משרד החקלאות אינו מתכוון להקציב השנה את הסכום לפרויקט השקנאים, ומכאן שהפרויקט כולו נתון בסכנה. ולכן, אבקש כי בהתאם להסכמות קודמות, ולמען שמירה על פרנסת החקלאים כמו גם חיי הציפורים, תאשר את הקצבת חלקו של משרד החקלאות בסך 300,000 ₪ לפרויקט בהקדם האפשרי. בנוסף נבקש להכניס את תיקצוב הפרויקט כסעיף קבוע בתקציב משרד החקלאות, כך שהפרויקט יוכל לעבוד ברציפות וללא תקלות ועיכובים בכל שנה". נכתב בפנייה של החברה להגנת הטבע לשר החקלאות אריאל.
תגובה משרד החקלאות: ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, כי ''כמידי שנה, בתקופת האביב והסתיו, עוברות מעל שמי ישראל כחצי מיליארד עופות. אין זה מתפקידו של משרד החקלאות להיות שותף להאכלה של מאות מיליונים של עופות. כשם שאין אנו מאכילים את התנים והזאבים אשר טורפים את הבקר והצאן בצפון הארץ. בחלק מן המחקרים עולה, כי האכלת בעלי הכנף גורמת לשהיית יתר של עופות בארצנו ולהגדלת נזקיהם, בעוד שהאכלת זאבים גורמת לנזק גדול יותר. בסדרי העדיפויות של המשרד ובמסגרת התקציב המוגבל, ניתנת קדימות לתקצוב חקלאים ולא להאכלת עופות נודדים''.
