צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה הנה כמה עובדות מעניינות על חומרי הדברה: ישראל היא בין המובילות בשימוש בחומרי הדברה בחקלאות ביחס לשטח בקרב מדינות ה-OECD; נכון למחצית השנייה של 2014, כ-386 חומרי הדברה בדרגות רעילות שונות מותרים לשימוש בחקלאות בישראל לעומת 449 באירופה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כלל שטחי החקלאות בישראל מכסים 19 אחוז משטח המדינה; 17 אחוז מכלל השטחים החקלאיים בישראל ממוקמים בסמיכות של עד 50 מטר למבני מגורים ו-13 אחוז ממוקמים בתוך יישובים עירוניים.
חשיפה לסוגים מסוימים של חומרי הדברה הוכחה כגורמת לפגיעה במערכת העצבים, במערכת ההורמונלית, במערכת הקוגניטיבית ובמערכת הנשימה, וישנם אף מחקרים שמצביעים על קשר בין חשיפה לחומרי הדברה לבין תחלואה בסרטן.
האם החיבור של כל העובדות האלה יחד צריך להדאיג אותנו? כנראה שכן, במיוחד לאור העובדה שבישראל אין גוף אחד האחראי על הרישוי, המכירה, המעקב, פינוי הפסולת וההערכה של השפעות חומרי ההדברה על עובדי החקלאות, המדבירים ועל כלל האוכלוסייה. ארבעה משרדי ממשלה מאשרים חומרי הדברה בישראל על פי השימוש המיועד להם: משרד החקלאות ופיתוח הכפר (לשימוש בחקלאות ולשימוש וטרינרי), המשרד להגנת הסביבה (לשימוש בתברואה) ומשרד הבריאות (חומרים הבאים במגע עם גוף האדם).
צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה אמנם, בכל אחד מהגופים האלה פועלת ועדה מייעצת, בין-משרדית, שיושבים בה נציגים ממשרד הבריאות, מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד החקלאות וממשרד הכלכלה. תפקידן של הוועדות האלה הוא להעריך את בטיחות השימוש בחומרי ההדברה המוצעים, מנקודת המבט של בריאות הציבור ושל איכות הסביבה, להמליץ על דרכי השימוש ועל ההגבלות או לאסור את השימוש. אך עם זאת, נכון להיום אין תקן המסדיר את הריכוז המותר של חומרי הדברה מסוכנים לבריאות באוויר. למעשה, עד כה נערכו מעט מחקרים שבדקו את מידת החשיפה לחומרי הדברה נישאים באוויר וההשפעה של חשיפה זו על בריאותם של אנשים הגרים בסמוך לשטחים חקלאיים.
ילדים רגישים יותר ב-2009 הוקמה ועדה ציבורית ובראשה השופט בדימוס יעקוב טירקל, במטרה לגבש מדיניות להפחתת נזקי חומרי ההדברה. פרופ' יורם פינקלשטיין הציג בפני הוועדה נתונים ראשוניים אך מדאיגים מתוך מחקר שעשה בקרב תושבי עמק החולה, שמלמדים על פגיעות משמעותיות בקרב ילדים הלומדים בסמוך לשדות חקלאיים בעמק החולה, ובכך חשופים באופן קבוע וארוך טווח למינונים נמוכים של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים.
בקרב מבוגרים ההשפעות היו קצרת טווח, אך בקרב הדור הצעיר נמצאה פגיעה במערכת העצבים, במוטוריקה ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית. המשמעות המעשית היא פגיעה ביכולת הבנת הנקרא, פגיעה במיומנות הידנית וביכולת לבצע מספר פעולות בו-זמנית (ילדים ועוברים הם רגישים יותר להשפעות של חומרי הדברה משום שהמוח שלהם ומערכות אחרות בגופם עדיין מתפתחים ומשקל גופם נמוך יותר. ילדים גם מבלים זמן רב יותר קרוב לרצפה ומכניסים את הידיים לפה, הרגלים שעשויים להגביר את החשיפה לחומרי הדברה).
בעקבות ממצאי הוועדה, פרסם משרד החקלאות במאי 2009 תכנית אסטרטגית לחקלאות מקיימת, שכללה מדיניות לצמצום השימוש בחומרי הדברה על ידי הוצאה משימוש של חומרי הדברה בדרגת רעילות גבוה (זרחנים אורגניים) ומתן הדרכות להדברה משולבת. כך, למשל, משרד החקלאות ממליץ על שילוב של אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה כמו שימוש במלכודות חרקים, באויבים טבעיים של מזיקים חקלאיים, בלבול הורמונלי של מזיקים ועוד. וכך, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אכן נרשמה בין השנים 2011-2013 שלוש השנים האחרונות ירידה של 14 אחוז במכירות חומרי ההדברה וירידה של 53 אחוז במכירות של קוטלי חרקים, התכשירים בעלי ההשפעה הבריאותית המזיקה ביותר.
צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה דוא"ל לפני ריסוס ואולם, למרות המאמצים לצמצום השימוש בחומרי הדברה, הסמיכות בין שטחי חקלאות ומגורים הולכת וגדלה, ואיתה גדלה האפשרות לחשיפה של אותה אוכלוסייה לחומרי הדברה רעילים. כתוצאה מכך תושבים בישובים שונים יצאו ביוזמות מקומיות להתמודדות עם האיום, חלקן באמצעות שיתוף פעולה עם החקלאים בשטחים הסמוכים לבתיהם. במושב חיבת ציון, למשל, נחתמה בשנת 2016 אמנה בין התושבים לחקלאים, שבמסגרתה החקלאים מיידעים את שכניהם מראש בהודעת דוא"ל לפני ביצוע ריסוס; בקיבוץ מעברות הוקם צוות ריסוסים, שמודיע על ביצוע ריסוסים באתר האינטרנט של הקיבוץ; ובמושב חוגלה תושבי ההרחבה תומכים כלכלית במהלך להפחתת ריסוסים.
בעקבות פניות מודאגות של תושבים הגרים בסמיכות לשטחי חקלאות ומתוך ההבנה שלא ניתן לבטל סמיכות זו ללא אובדן משמעותי של שטחי חקלאות, יזמו המועצה האזורית עמק חפר ומרכז המועצות המקומיות מחקר בהשתתפות בעלי תפקידים ממשרד החקלאות, משרד הבריאות, מספר חקלאים מהאזור וחוקרים ממכון דש"א (אוניברסיטת תל אביב) ומהאוניברסיטה העברית. המחקר מומן על ידי קרן נקודת ח"ן.
במהלך שנה וחצי נלקחו דגימות מן האוויר בקיץ ובחורף בפרדסים וגידולי גזר, שניים מהנפוצים בענפי החקלאות בישראל, בניסיון לנטר את כמות חומרי ההדברה הנמצאת באוויר לאורך 24 שעות מזמן הריסוס. המטרה הייתה לבדוק האם ניתן לגזור המלצות בדבר צמצום החשיפה של תושבים לחומרי הדברה – למשל באמצעות תזמון ההדברה לשעות הבוקר המוקדמות בהן מרבית התושבים אינם שוהים בבית.
"ראשית בדקנו את ההיבט הרגולטורי, בניסיון להבין מה נעשה בארץ ובעולם", מסבירה ד"ר לירון אמדור, מנהלת יחידת המחקר במכון דש"א. "בחינה זו הובילה למסקנה כי בניגוד לתקינה הקיימת לגבי הריכוזים המותרים של שאריות חומרי הדברה במזון, לא קיים בעולם תקן הקובע את הריכוזים המותרים של שאריות חומרי הדברה באוויר, למעט הגבלות הנוגעות למרחק המותר לריסוס ממבני מגורים, ושיטות הריסוס המותרות בסמוך למגורים".
בשלב הבא נבחרו מספר חקלאים שאיתם החוקרים היו בקשר לאורך כל תקופת המחקר. בכל פעם שהחקלאים עשו שימוש בחומרי הדברה הם זימנו את החוקרים, ואלה ניטרו את האוויר מספר פעמים ביממה שלאחר הריסוס. "הממצאים היו פחות מדאיגים מאלה שציפינו להם", אומרת אמדור. " בדקנו חמישה סוגי חומרי הדברה כימיים, מתוכם בשלושה לא מצאנו שאריות באוויר במהלך היממה שלאחר הריסוס. כמו כן, עונות הריסוס עצמן היו קצרות יחסית. כך למשל עונת הריסוס של הגזר הינה בין אוגוסט לדצמבר ובפרדס מיוני עד אוקטובר בלבד. חשוב לציין שבדקנו רק חמישה סוגי חומרי הדברה מתוך כ-100 חומרים המותרים לשימוש, שכן הבדיקות הללו מורכבות, יקרות ואורכות זמן רב".
צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה עדיף לגור ליד בננות עם זאת, תוצאות המחקר מלמדות שקשה לקבוע תזמון מתאים לשימוש בחומרי ההדברה, שכן קיימת שונות רבה בהתנהגות חומרי הדברה באוויר לאחר הריסוס. שוני זה נובע ממגוון חומרי ההדברה הרב שבהם נעשה שימוש בחקלאות, במידת הנדיפות של החומרים, בעונת השנה, בטכניקת השימוש בחומרים, ובשעה המדויקת ביום שבה נעשה בהם שימוש. לכל אלו צריך להוסיף משתנה חשוב ביותר – מהירות הרוח, שאיננה חזויה או ידועה מראש. מורכבויות נוספות הנן טכנולוגיות הריסוס השונות – לא תמיד יש לחקלאים שליטה באופן הריסוס (כאשר נעשה על ידי קבלן חיצוני) או בשל תכתיבים של בתי האריזה.
"ההמלצה האופרטיבית של המחקר היא שיש לגבש מדיניות כללית להפחתת שימוש בחומרי הדברה באמצעים שונים", אומרת אמדור. "כדי לעשות כך יש לעודד חקלאים לשכור את שירותיהם של פקחי מזיקים, שלהם יכולת לקבוע האם יש הכרח להשתמש בחומרים כימיים או אם ניתן למצוא לכך חלופות ולמזער את השימוש בהם. החקלאים השוכרים את שירותיהם של פקחי מזיקים כיום מעידים על חיסכון כספי רב בשל מיעוט השימוש בחומרי הדברה, בו-בעת שהם ממזערים נזקים לסביבה, ועל כן יש לעודד חקלאים להשתמש בשירותיהם". פתרונות נוספים שמציעים החוקרים הם צמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים באמצעות מעבר להדברה משולבת.
לצד פתרונות אלו מציעים החוקרים פתרונות הקשורים להליך התכנוני של שכונות המגורים, כך שתוכניות אלו ייצרו אזורי חיץ בין בתי המגורים לשטחים החקלאיים. כמו כן ממליצים החוקרים להעדיף תכנון שכונות מגורים בקרבת גידולים הדורשים פחות ריסוסים, כמו למשל אבוקדו, תמר, בננות, חיטה וגידולים בחממות או בתי רשת; תכנון העמדת המבנים באופן שאינו יוצר מנהרות רוח המושכות רחף של חומרי הדברה; תכנון רצועות צמחייה הקולטות חומרי הדברה סביב השדות, ועוד.
אמדור מדגישה גם את חשיבות התקשורת בין החקלאים לתושבים, שבאמצעותה ניתן למזער את החשיפה. "חקלאים יכולים למשל לפרסם דרך אתר האינטרנט של היישוב או המזכירות באלו חומרים הם משתמשים על מנת להרגיע את התושבים. לעיתים מרססים בחומרי הזנה למשל ולא בחומרי הדברה, למרות שלמראית עין אין הבדל".
צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה לקראת מדיניות הדברה לאומית אם עד לאחרונה היה מדובר בבעיה של תושבי המושבים, הקיבוצים והעיירות הסמוכים לשדות חקלאיים, הרי שבימים אלה היא הופכת להיות נחלתם של תושבי הערים ברחבי הארץ. גידול האוכלוסייה בישראל מצריך בנייה חדשה ורווייה בדמות מגדלי מגורים, שמתוכננים לקום על אדמות שהן ברובן חקלאיות. כ-60 אחוז מאדמות הותמ"ל – הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור – הן אדמות חקלאיות. הסיבה לבחירה באדמות חקלאיות קשורה, בין היתר, לקלות היחסית שבה ניתן לשנות את ייעודן.
מכיוון שהרחף מחומרי ההדברה עשוי להגיע לגבהים, ומכיוון שהבניינים יאוכלסו ברובם על ידי משפחות צעירות עם ילדים – תעלה החשיפה דווקא בקרב אוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה ממילא. עם זאת, רוב המחקר הקיים על השפעות חומרי הדברה הנישאים באוויר מקורו בארצות הברית, שם האוכלוסייה הנחקרת דלילה, נוטה להתגורר בבניינים נמוכים ודרכי ההעברה של החומרים מגוונות, כיוון שמדובר באוכלוסייה חקלאית (למשל: ילדים של חקלאים הבאים במגע עם חומרי הדברה על בגדיהם וגופם של הוריהם). לכן קיים פער בהבנת ההשפעה האפשרית של חשיפה לחומרי הדברה על אוכלוסייה שגרה בבנייה רוויה, כפי שקמה ומתוכננת לקום בישראל.
למרות כל אלה, הצורך בשמירת החקלאות באזור המרכזי והמיושב של ישראל הוא חיוני מבחינה סביבתית – הן מבחינת אספקת המזון המקומית, שחוסכת בנזקי שינוע המזון למרחקים גדולים ועלויותיו, והן מבחינת השירותים האקולוגיים שהחקלאות יכולה לספק – כגון יירוק הנוף, מיתון השינויים האקלימיים בסביבה הקרובה לבתי המגורים, ספיחת פחמן דו-חמצני, ניקוי האוויר ממזהמים, מניעת שריפות ומזיקים ועוד. כמו כן יש לזכור כי באקלים הישראלי החם ממילא וההולך ומתחמם עקב שינוי האקלים, קיים צורך בהתמודדות עם מגוון מזיקים גדול במיוחד – ובניגוד לארצות קרות, שבהן יש חורף משמעותי אשר מכחיד דורות שלמים של מזיקים, באקלים הישראלי המזיקים החזקים שורדים את החורף ומעבירים לצאצאיהם תכונות של עמידות לחומרי הדברה בתהליך של ברירה טבעית.
ההכרה בקשר ההדוק שבין הבעיות הסביבתיות, החקלאיות והתברואיות הכרוכות אלה באלה, הביאה את משרד החקלאות והמשרדים הרגולטוריים הקשורים לנושא – משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד העבודה – ליזום מהלך של התייעצות לקראת גיבוש של מדיניות הדברה לאומית בישראל.
כנס בנושא התקיים בשבוע שעבר (יום שלישי, 12 בספטמבר) בהשתתפות נציגים מהאקדמיה והתעשייה, אנשי הדרכה, חקלאים, מדבירים וכן נציגים של ארגוני חברה אזרחית. זהו מהלך ראשון מסוגו שמוביל משרד החקלאות – המשרד האחראי על רוב רובם של תכשירי ההדברה – שמטרתו היא גיבוש מסמך המלצות לקביעת מדיניות הדברה לאומית בשיתוף הציבור. הציבור הרחב מוזמן להאזין להרצאות בכנס ולנכוח בשולחנות ההתייעצות כמשקיף.
הכתבה התפרסמה באתר "זווית" - סוכנות ידיעות למדע וסביבה 
