כמה רימונים, דגים ותפוחים בדבש נאכל בחג ?

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בחגים - דגים, רימונים ותפוחים. ומועצת הדבש עם נתונים על ייצור וצריכת הדבש בישראל

רימונים

הישראלים אוכלים בממוצע כ-3 רימונים בשנה, מתוכם 2 בחודש תשרי. לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

על פי נתוני משרד החקלאות, מגדלי הרימונים חווים לאחרונה קשיים והרחבת הנטיעות הופסקה, אך למרות זאת היבולים עלו משמעותית, ובשנה האחרונה ייצוא הרימונים מישראל עמד על כ-18,000 טון.

היבול בשנת 2016 עמד על כ- 66,000 טון (48,000 שוק מקומי ו- 18,000ייצוא), והשנה מצפים ליבול גבוה יותר, הנובע בעיקר מכניסה לניבה של מטעים צעירים של זנים חדשים: "עמק", "שני" ו"עכו". גם בעונת הייצוא הנוכחית צפוי הייצוא להגיע לכ- 25,000 טון ויותר.

במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני כעשור , פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003-2012 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2017, כאמור, הענף עומד כיום על כ- 20,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 300 מגדלים בכל רחבי הארץ.

בשנים קודמות, מחיר הרימון בשבוע לפני ראש השנה היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחירו עמד על כ- 6 ₪ לקילו בשבוע לפני החג, לעומת כ- 7 ₪ בשבוע רגיל שאינו חג. בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת רימונים ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשנת 2016 נמכרו ברשתות השיווק כ- 900 טון רימונים, כאשר בשבוע האחרון נמצא הגידול המשמעותי ביותר והמכירות עלו ב- 800% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות שאינם בתקופת ראש השנה.


צילום: חיים פפטא

תפוחים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל כ- 37,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2016 עמד על כ-100,000 טון, קצת מתחת לממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון תנאים מצוינים לגידול התפוח, הפרי היה גדול יותר מהרגיל. הערכת יבול 2017 עומדת על כ- 115,000 טון. ישראלי אוכל בממוצע כ- 97 תפוחים בשנה! כך שלשם ההמחשה, בשבוע רגיל, צרכנים רוכשים ברשתות השיווק כ-730 טון תפוחים. לעומת זאת, לקראת החג, רוכשים הצרכנים ברשתות כ-835 טון תפוחים.

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע כ- 90% של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל הוא עומד על כ- 26,000 טון מארה"ב ואירופה.

זני התפוחים העיקריים שגדלים היום בישראלהם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב).

מחיר התפוח בשבוע לפני ראש השנה בשנים קודמות, היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחיר התפוח עמד על כ- 7 ₪ לקילו בשבוע לפני החג, לעומת כ- 9 ₪ בשבוע רגיל שאינו חג. בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת תפוחים, בשנת 2015-2016, ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשבועות אלו נמכרו כ-3,000 טון תפוחים, כאשר בשבוע האחרון לחג, הגידול במכירות הוא המשמעותי ביותר והמכירה בו עולה ב- 70% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות ללא החג.

דגים

בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 1 ק"ג דגים ומוצריהם ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה לכ- 2 ק"ג לנפש. כך על פי נתוני משרד החקלאות וארגון מגדלי דגים.

לקראת ראש השנה צפויה פעילות שיווק מוגברת כאשר הדג המקומי המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי והדניס. בחודש תשרי נצרכים כ- 800 טון קרפיונים, לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה, כ- 750 טון אמנון בחודש תשרי, לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה וכ- 250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 150 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20-40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים כ- 50 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים כ- 15 ק"ג לנפש לשנה.

בשנת 2016 צרכנו בישראל כ- 156,000 טון דגים ומוצריהם, מהם 20,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 135,000 טון מיבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 16,000 טון (כ- 80%), דיג ימים ואגמים כ- 1,000 טון (כ- 5%) וחקלאות ימית כ- 3,000 טון (כ- 15%).

רמות המחירים של הקרפיון, האמנון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 23-25 ₪/ק"ג, אמנון 25-35 ₪/ק"ג, בורי 28-37 ₪/ק"ג.


צילום: באדיבות מועצת הדבש

דבש

השנה יעמוד ייצור הדבש המקומי בהיקף של כ-3,000 טון דבש איכותי ישראלי, בהשוואה לממוצע רב שנתי של כ-3,500 טון, המיוצר מכ- 100 אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ. בחגי תשרי ישווקו בישראל כ-1,600 טון דבש שהם כ-40% מהביקוש השנתי בישראל.

מנתוני מועצת הדבש עולה, כי החורף השחון, בעיקר בצפון הארץ, הביא לירידה מועטה בייצור הדבש באזור זה, לעומת זאת, בדרום הארץ נרשמה תפוקה גבוהה יחסית של דבש הודות לריבוי משקעים בחורף האחרון באזור הדרומי, שהביא לאיזון בתפוקה השנתית.

זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש: "הירידה בהיקף הייצור המקומי, בעיקר בצפון הארץ, לא תביא למחסור, הואיל וכל הביקוש המקומי יסופק באמצעות יבוא פטור ממכס, המיובא במסגרת הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי, ארה"ב ודרום אמריקה, העומד בהתאם לדרישות התקניות שנקבעו בסטנדרטים בינלאומיים. השנה יובאו כ- 1,200 טון דבש", מציין מידן ומוסיף, "צריכת הדבש בקרב הציבור הישראלי מסתכמת בכ-4,000 טון דבש ובחגי תשרי ישווקו בישראל כ-1,600 טון דבש, בשווי כולל של כ-100 מיליון שקלים במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ-250 גרם דבש בממוצע, מתוך צריכה שנתית של כ-600 גרם לנפש".

בשונה מהדעה הרווחת, כי מחירי הדבש בארץ יקרים בהשוואה למחירי הדבש במדינות המערב, מבהירים במועצת הדבש, כי מחירי הדבש לצרכן זולים ברובם או קרובים למחירי חו"ל. המחיר הקמעונאי הממוצע לצנצנת של 1 ק"ג עומד על כ-30 שקלים כולל מע"מ (כ-25 שקלים ללא מע"מ). במועצת הדבש מזכירים, כי יש לשים לב בעת קניית הדבש, כי המחיר אינו נמוך מדי, עובדה המעידה על איכות ירודה של דבש ולעיתים אף מדובר בדבש מזויף המיוצר בעיקר מתערובת של סוכר המחומם עם צבעי מאכל וטעם, זהו דבש זול ולא איכותי ובמידה וצורכים אותו, עלול אף לפגוע בבריאות ולסכן חיים.

מאחר וקשה מאוד להבחין במראה או בטעם בין דבש מזויף לאיכותי, מועצת הדבש ומשרד הבריאות מפעילים תכנית איכות וולונטרית במסגרתה כ- 70% מהדבש המיוצר בישראל נמצא בפיקוח משלב הייצור ועד השיווק.

במועצת הדבש ממליצים לרכוש דבש שעל האריזה מוטבע סימן תו האיכות- "דבש איכות תוצרת ישראל" או חותמת יצרן, "הצרכן יכול להיות רגוע בעת רכישת דבש מסומן בתו איכות של מועצת הדבש, כי רכש דבש איכותי ולא מוצר מזויף שיש בו רק צבע ומתיקות מלאכותיים. תו האיכות נותן את הערובה לכך, בזכות תהליך הבקרה והאיכות הקפדניים. מלבד הדבש המיובא על פי הסכמי הסחר, מתקיים יבוא לא חוקי של דבש באיכות ירודה מארצות המזרח ובעיקר מסין שאינו עומד בדרישות התקן וכן קיים, גם זיוף של דבש מקומי, בעיקר לפני ראש השנה ולכן על הצרכנים להיות ערניים בקניית דבש" מציין מידן.

בארץ תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל"ג החקלאי בישראל כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה. כמו בכל העולם, גם בישראל מקדמת מועצת הדבש את המודעות לצורך שמירה על ענף גידול הדבורים ומעודדת נטיעות צופניות והרחבת שטחי המרעה בשיתוף קק"ל ובהקצאה שנתית של 100 אלף שתילים לנטיעה על ידי הדבוראים בחלקות חקלאיות.

על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.