משפחה הברווזים מסוג צחראש צבן שנצפתה במאגר בצפון, צילום: אלדד עמיר - באדיבות החברה להגנת הטבע בעונה זו של השנה, מראה מלבב של ברווזים שוחים במאגרי מים אינו נדיר. רוב הברווזים בישראל נמצאים בסוף עונת הקינון והאימהות הגאות מוציאות את האפרוחים לסיבובי שחייה מחוץ למסתור הצמחייה, בגדות המאגרים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק אולם בשבת האחרונה, אלדד עמיר, חקלאי מצפון הארץ שמסתובב בשטח בין מאגרי ההשקיה שהוא מטפל בהם, הבחין במשפחת ברווזים לא שגרתית - אימא ברווזה ואחריה 4 אפרוחים, שוחים להם בשורה.
משהו במשפחה הזו משך את תשומת ליבו של אלדד שהוא גם צפר חובב - האימא נראתה שונה ולא דומה לאף ברווז מקנן שהוא מכיר מהאזור. גופה היה גוצי, הראש עגול, עם פס חום על הלחי ומעליו פס בהיר. המקור מסיבי וגדול, והזנב מזדקר לו כמו תורן, מאחורי הגוף.
לקח לאלדד שתי שניות להבין שהוא עד לרגע היסטורי - קינון של מין חדש בישראל - ברווז מסוג צחראש לבן. 'הצחראשים' שוהים בישראל בחודשי החורף בלבד, ועם בוא האביב הם עוזבים כדי לקנן באזורים צפוניים לנו. כך שההמצאות שלהם בעונה הזו של השנה, היא אכן עדות חד-משמעית וחותכת לקינון שלהם לראשונה בישראל.
ברווזים מסוג צחראש לבן במאגר המים, צילום: אלדד עמיר - באדיבות החברה להגנת הטבע ''צחראש לבן הוא מין ברווז קטן ונדיר, שאוכלוסייתו העולמית ירדה מכ-100,000 פרטים לכ-10,000. הירידה של כ-90% בגודל האוכלוסייה, הכניסה אותו לרשימת המינים בסכנת הכחדה עולמית בשנת 1994, בדרגת Endangered'' מסבירים בחברה להגנת הטבע.
בישראל הוא נצפה עד כה בחודשי החורף בלבד, מגיע למאגרי שפלת יהודה ועמק יזרעאל, לבלות בהם את החורף. מאמצע שנות ה-80, חלה עלייה הדרגתית במספרי הצחראשים הנראים בישראל בחורף, מעשרות פרטים עד אז, ועד לשיא של כ-3500 פרטים ב-2014. מדי חורף מגיעים למאגרי המים בישראל אלפי צחראשים, המהווים כ-80% מהאוכלוסייה האירופית של המין. אולם גם בשנים בהם חורפים אלפי פרטים בישראל, עם בוא האביב הם עוזבים אותנו כולם, כדי לקנן באתרי הקינון מצפון לנו.
מין בסכנת הכחדה עולמית, צילום: אלדד עמיר - באדיבות החברה להגנת הטבע אז מה קרה השנה? מומחי החברה להגנת הטבע מסבירים כי "קשה לקבוע מה סך הגורמים ש"שכנעו" את משפחת הצחראשים לקנן בישראל השנה, אולם גורם אחד בטוח: המאגר שבו קיננו, הוא מאגר מי השקיה, עם סוללת עפר וצמחיית גדה מבוססת. צמחיית הגדה היא המקום שבו בונים הצחראשים (ומיני ברווזים נוספים) את קינם והיא זו שמספקת מקום מסתור לאם ולאפרוחים בימים הראשונים לחייהם''.
''לצערנו, אין ערובה לכך שמאגרים עשירים בצמחיית גדה יהיו בישראל גם בעתיד'' מוסיפים בחברה להגנת הטבע. ''תכניות לחיפוי מאגרים ביריעות פלסטיק מאיימות להפוך את המאגרים לסטריליים וחסרי חיים. החברה להגנת הטבע, בשיתוף רשות הטבע והגנים, פועלות על מנת למצוא פתרונות חלופיים לחיפוי בפלסטיק, שישמרו את ייחודם האקולוגי של מאגרים מלאכותיים. צריך לזכור שמאגרים אלו הוקמו באזורים שבעבר היו בהם מקווי מים וביצות, שהיוו את בתי הגידול הטבעיים של הברווזים ועופות נוספים".
חשש מפני כיסוי המאגרים והפסקת הקינון, צילום: אלדד עמיר - באדיבות החברה להגנת הטבע על הברווזים בישראל ובעולם מאיימת סכנה נוספת – והיא הצייד. למרבה האכזבה, למרות פעילות רבת שנים של רשות הטבע והגנים ושל החברה להגנת הטבע, צייד ספורטיבי של ברווזים עדיין מותר בישראל, לבעלי רישיון צייד ובתנאים מגבילים. הצחראש אינו נכלל ברשימת העופות המותרים בצייד. למרות זאת, רק בחורף האחרון דיווחה רשות הטבע והגנים על 10 צחראשים שניצודו באחד מהמאגרים בישראל.
"החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול, למניעת צייד ספורטיבי בישראל, ולהגנה על הצחראש הלבן ועל מיני ברווזים נוספים, שנמצאים בסכנת הכחדה. חשוב לציין שבמהלך ייחודי, הוכרזו לפני כעשור, רוב מאגרי שפלת יהודה, כאתרים אסורים בצייד. כעת יש לדאוג לכך שכל המאגרים בהם חורפים או מקננים מיני ברווזים נודדים, יהיו אסורים בצייד".
