הנגב הדרומי מוכר כאזור חקלאי שגידלו בו גפנים לטובת יצוא יין לרחבי האימפריה הביזנטית. הגת שנחשפה שולבה במבנה גדול מימדים עם בור לאיגום שיכול להכיל יותר מ-6 קוב של תירוש. ''מה שמצאנו היה הפתעה גמורה. בכל אזור הנגב הדרומי מוכרת רק עוד גת אחת אשר שולבה כחלק ממבנה, והיא נמצאת בעבדת''
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 25-07-2017
הגת המשולבת במבנה. צילום: דוידה דגן - רשות העתיקות
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במועצה האזורית רמת נגב, התגלה בשבועות האחרונים מבנה רחב מימדים מהמאה ה-4 לספירה (תחילת התקופה הביזנטית) שבו שולבה גת מרשימה לייצור יין.
לאחר שחלק מהמתחם העתיק התגלה במקרה במהלך עבודות פיתוח, נכנסה רשות העתיקות לחפירה ארכיאולוגית במקום. אל החפירה הצטרפו בני נוער תלמידי ישיבת "בלבב שלם" בירוחם, במסגרת העסקה כעבודת קיץ, כחלק ממדיניותה של רשות העתיקות לקירוב דור העתיד למורשת הארץ.
"הנגב הדרומי מוכר כאזור חקלאי שגידלו בו גפנים לטובת יצוא יין לרחבי האימפריה הביזנטית'' אומרת ד"ר טלי גיני, ארכיאולוגית נפת נגב דרומי ברשות העתיקות. ''הגת שחשפנו שולבה במבנה גדול מימדים, בנוי אבנים מסותתות, שגודלו כ-40 X 40 מטרים. יתכן שהמבנה שירת יחידת צבא רומי ששהתה כאן. באתר נחשפו משטח הדריכה של הגת שרוצף לוחות אבן, בור ששימש לשקיעת החומרים המוצקים, ובור איגום לתירוש, שקוטרו מגיע לכ2.5 מ' וגובהו כ-2 מ''. על פי חישובים שערכנו, הבור יכול להכיל כ6.5 קוב (!) של נוזלים".
עבודות החפירה בגת. צילום: טלי גיני - רשות העתיקות
ד"ר גיני מסבירה את הסיבה האפשרית להפסקת השימוש בגת: באמצע המאה ה-6 פגעה באזור מגיפה קשה, אשר הביאה לירידה בביקוש ליין מדרום הארץ. לאחר המגיפה המשיכו להשתמש במבנה, אבל לא בגת. בסוף התקופה הביזנטית המאוחרת המקום ננטש.
בני הנוער שהשתתפו בחפירה יחד עם צוות רשות העתיקות. צילום: אורית אפללו - רשות העתיקות
ארכיאולוג מחוז נגב דרומי, יורם חיימי: "מה שמצאנו היה הפתעה גמורה. בכל אזור הנגב הדרומי מוכרת רק עוד גת אחת אשר שולבה כחלק ממבנה, והיא נמצאת בעבדת. אנחנו מתכוונים להציע למועצה להשלים את החפירה, לחשוף את המקום כולו, ולפתוח אותה לביקור הקהל הרחב."
