מפרץ חיפה צילום: אורן אדלשטיין שרי הבריאות יעקב ליצמן והשר הגנת הסביבה זאב אלקין הוציאו הודעה משותפת בה הם מודיעים על הפסקת המחקר שבדק את הקשר בין זיהום לתחלואה במפרץ חיפה, ובכך הם מקבלים את המלצות הוועדה המדעית המלווה למחקר ניטור אפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה בראשות פרופ' סיגל סדצקי – יו"רית הוועדה המדעית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ב-3 באוגוסט 2016 המליצה הוועדה המדעית לשרים להגנת הסביבה והבריאות, על הפסקת ביצוע שלושה מודולים במחקר הבוחנים את הקשר בין זיהום האוויר במפרץ לבין התפתחות סרטן, אסטמה ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון, וכן על עריכת תיקונים בשלושת המודולים האחרים: הערכת חשיפה למזהמי אוויר, ניטור ביולוגי והקשר בין החשיפה לבין מצב בריאות ילודים.
במהלך החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2016, התקבלה תגובת החוקרים להתייחסות הוועדה וכן חברי הוועדה שקלו הצעות ותגובות לשיפור מודול החשיפה, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי.
לאחר שנשקלו אופנים שונים להמשך עבודת המחקר במודולים, הוועדה המדעית מסרה לשרים את ההמלצות הבאות: לקבל את תיקוני החוקרים לגבי מודול הניטור הביולוגי ולהמשיך במחקר של מודול זה ; לקבל את תיקוני החוקרים במודול הבוחן את מצב בריאותם של ילודים ולהתנות את המשך המחקר במודול זה בהצבת מומחה בתחום איכות האוויר וקבלת התייחסות להערות הוועדה בקשר למודל החשיפה.
היות שצוות המחקר לא צירף מומחה ומשלא הוטמעו הערות הוועדה לגבי השיטות במודול החשיפה, הוועדה המליצה שלא להתקדם עם מודול החשיפה לזיהום אוויר ומודול מדדי גדילה בילודים. כלומר, להמשיך אך ורק במודול הניטור הביולוגי.
עקב המלצות הוועדה החד-משמעיות, המשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם משרד הבריאות נערך לפרסום קול קורא חדש לצורך תמיכה במחקרים חדשים בנושאים אלה.
עו"ד עמית ברכה,
מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בתגובה להחלטה: ''מזה כמה שנים שהמשרד להגנת הסביבה חוזר ומספר לציבור על ירידה בזיהום האוויר במפרץ חיפה וכעת ועדת המומחים מטעמו עוצרת מחקר בריאותי, משום שקיים מחסור בנתונים על איכות האוויר באזור. בכך מתמשך המחדל שבו מצד אחד אין מספיק נתונים רלוונטיים ומפורטים על זיהום האוויר באזור ומצד שני מקודמות תכניות הרסניות להגדלת הזיהום במפרץ חיפה. ברצוננו לחדש למשרד להגנת הסביבה – בעיית זיהום האוויר במפרץ חיפה לא תעלם גם אם המחקר ייעלם וייגנז, שכן בעיה אינה נפתרת גם אם מתעלמים ממנה. על השר להגנת הסביבה לשדרג לאלתר את מערך הניטור במפרץ חיפה ולתת לציבור תשובות מוסמכות מה מצב הזיהום והתחלואה באזור. עד אז – יש להקפיא כל תכנית עם השלכות על הגדלת פליטת הזיהום במפרץ חיפה''.
לאור הודעה המשרד להגנת הסביבה
מצוות החוקרים באוניברסיטת חיפה נמסרה תגובה: ''הדו"ח המלא בהובלת חוקרים מאונ' חיפה, נכתב על ידי טובי המומחים בארץ, בהם מומחים מאונ' חיפה, הטכניון, אונ' תל אביב ואונ' בן גוריון. הדו"ח עצמו מורכב ממחקרים שונים, שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ומבוסס על מאגרי נתונים חיצוניים ממספר גורמים- משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והצבא. למרות שמדובר בחוקרים שונים, ומחקרים שונים ומאגרי נתונים שונים, כל התוצאות הן עקביות, וקיימת התאמה גבוהה בין המחקרים השונים בכל הנוגע ל"מוקדים החמים" של התחלואה שהתגלו''.
''זאת ועוד'' מוסיפים החוקרים, ''מחקר אשר מבוסס על מתודולוגיית הדו"ח, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Environmental Research, שמפרסם מדי שנה רק עשרות בודדות של מחקרים הנבחנים בקפידה ונבחרים מבין מאות שמוגשים לכתב העת. עובדה זו מעידה על כך שמדובר במחקר בין המובילים בתחומו, וכי המתודולוגיה שבה השתמשו החוקרים עומדת בסטנדרטים מדעיים בין-לאומיים גבוהים. ביקורת על הדו"ח או על המתודולוגיה שלו היא דבר לגיטימי ומקובל. לנגד עינינו עומדת רק האמת המדעית והמחקרית, ואין לנו אינטרסים אחרים מלבדה.
במשרדי הבריאות והגנת הסביבה מציינים ''כי לנגד עיני הוועדה עמד לאורך כל הדרך האינטרס של תושבי מפרץ חיפה לדעת את תמונת המצב האמיתית: אם קיים קשר בין זיהום אוויר לבין בריאות האוכלוסייה. כזכור, מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור, והוא כלל שישה תתי נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין; בריאות ילודים; תחלואת אסטמה בקרב ילדים; תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה"ל; ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר וניטור איכות אוויר. חשוב לציין, כי ללא הערכה תקפה של חשיפה למזהמי אוויר אין אפשרות לבצע הערכה של אף אחד מהתוצאים (Outcomes) הבריאותיים שצוינו.''
עוד נאמר בהודעה המשותפת למשרדי הבריאות והגנת הסביבה, כי ''באוגוסט 2016 הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה והם אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה. חברי הוועדה טענו כי המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף השיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו''.
ואלו נימוקי הוועדה, לאחר שבחנה את תגובות החוקרים באשר למודול ניטור איכות האוויר (הערכת החשיפה למזהמי אוויר באזור):
היעדר מומחה בתחום איכות אוויר: מחקר הבודק את קיומו של קשר בין חשיפה למזהמי אוויר ותחלואה חייב להתקיים בהשתתפות פעילה של מומחה בתחום איכות האוויר.
אי התאמה של השיטה המוצעת על-ידי החוקרים: החוקרים מציעים לבצע את הערכת החשיפה באמצעות אינטרפולציה מרחבית של נתוני תחנות הניטור בכל טרימסטר קלנדרי עבור 4 מזהמי אוויר וזאת כחלופה לשימוש במודל נומרי לפיזור והסעת מזהמים. הוועדה סבורה, כי לשיטה המוצעת מספר חסרונות בולטים: עבור אזור מורכב כמו מפרץ חיפה (הן מבחינת מקורות הזיהום והן מבחינת הטופוגרפיה והמטאורולוגיה המקומית הנגזרת מפני שטח מגוונים אלה), שיטות אינטרפולציה לבדן אינן יכולות לתת הערכה אמינה של החשיפה למזהמי אוויר. נדרש לבצע מודל פיזור מזהמי אוויר.
מגבלות תוצרי האינטרפולציה להערכה אמיתית של החשיפה למזהמים במפרץ חיפה, כפי שצוין לעיל, נותנות את ביטוין ביתר שאת כאשר מדובר במזהמים הנמדדים בתחנות ניטור בודדות כגון תרכובות אורגניות נדיפות. עקב מיעוט המדידות והמידע הספרותי לגבי השפעות בריאותיות חמורות לקבוצת מזהמים זו, קיים הצורך בהערכת החשיפה באמצעים אמינים יותר וזאת באמצעות השימוש במודלים לפיזור והסעה באטמוספרה.
מאחר ועבור כל ילוד תקופת הטרימסטר נמדדת בהתאם לתאריך הלידה, הערכה של החשיפה על פי טרימסטר קלנדרי כפי שמציעים החוקרים תגרום לטשטוש בהערכת החשיפה האינדיבידואלית לכל ילוד. שיטה מועדפת ונכונה היא הפקה של מפות חשיפה המחושבות לפרקי זמן קצרים יותר המתאימים להתפתחות העובר וחישוב מותאם ומדויק יותר של החשיפה בהתאם לתאריך הלידה הפרטני של כל ילוד.
מדובר בוועדה מקצועית, מתחומי התמחות מדעית מגוונים הרלוונטיים לבחינת המחקר, בראשות פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, שיבא. חברי הוועדה: פרופ' אמריטוס אורי דיין, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה; פרופ' ליאת לרנר גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר; פרופ' רונית ניראל, המחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה; ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות; פרופ' תמי שוחט, מנהלת המרכז הישראלי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; גב' נורית שטורך, סגנית מנהלת המחוז ומתכננת סביבתית, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה.
