אשפת העיר מתקופת בית שני הכוללת עצמות בע''ח, צילום: אסף פרץ - באדיבות אוניברסיטת תל-אביב הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים: ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים, שופכים אור נוסף על עברה של העיר ועל הרגלי התזונה של תושביה תחת שלטון רומא בימי בית שני – רגע לפני שנחרבה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המחקר שנערך ע''י ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב, מסתמך על ניתוח של למעלה מ-5,000 עצמות בעלי-חיים שנמצאו במטמנה הקדומה שהיום נמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד. תוצאות המחקר התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה, Tel Aviv.
למחקר המלא.
את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד"ר יובל גדות וד"ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירה בגן הלאומי עיר דוד נוהלה על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות.
"במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו", מסבירה ד"ר ספיר-חן. "עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, לא האליטה של העיר. מטבעם של שרידים ארכיאולוגיים כמו מטבעות וארכיטקטורה, אנחנו בדרך כלל יודעים מעט מאוד על חיי היומיום של רוב האנשים שחיו בעבר. במובן הזה, עצמות בעלי חיים מהוות צוהר חברתי ותרבותי נדיר".
חפירה ארכיאולוגית בירושלים בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה, צילום: אסף פרץ - באדיבות אוניברסיטת תל-אביב מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מצאן – כבשים ועיזים, מעט מאוד מפרות ותרנגולות, ושמרו על כשרות בהימנעות מבשר חזיר.
החוקרים אף ניתחו את הגיל של בעלי החיים שנצרכו כמזון. "הראנו שתושבי ירושלים שלא נמנו עם אליטות העיר אכלו בעלי חיים מבוגרים יותר", אומרת ד"ר ספיר-חן. "זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר, שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה, אלו שנמצאות קרוב יותר לבית המקדש. בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר פולחני, כמו במטמנה הקרובה להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים וגם לא עצמות חזירים".
לדברי ד"ר יובל גדות, גם האשפה שלנו אומרת עלינו הרבה. "גם אם היינו מחטטים באופן מקצועי באשפה שאנו מייצרים היום, היינו יכולים ללמוד המון על מידת הפתיחות התרבותית וקשרי המסחר (ייבוא מול ייצור עצמי), על הדרך בה תפיסות עולם מעצבות את המזון שלנו (כשר/לא כשר, צמחונות, טבעונות) ואפילו על ההבדל בין חברה בזבזנית לחברה ממחזרת".
