אפרסמון מהגליל והגולן, צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מחקר ישראלי חדש שיסייע בהתמודדות עם 'מחלת הכתם השחור' בפירות האפרסמון, צפוי לחולל מהפכה בענף. חוקרים ממכון וולקני מצאו דרך למנוע את הכתם הפוגע באיכותו של הפרי, ובכך גם להגדיל את כמות הפרי הראוי לשיווק ב־11%.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מחלת הכתם השחור (Black Spot Disease) פוגעת בפרי האפרסמון במטע ובמהלך האחסון שלאחר הקטיף. מאז תוארה המחלה בארץ, משנות השמונים ועד היום, לא נמצאה תשובה מספקת להתמודדות מולה במטע, ונראה כי היא הלכה והתעצמה עם השנים. במטע מתבטאת המחלה בהופעת כתמים שחורים בהיקף הפרי, או בריכוז מתחת לעלי הגביע העוטפים אותו.
המחקר החדש הוצג בכנס מיוחד בנושא 'שמירת איכות תוצרת חקלאית טרייה' שהתקיים ביום חמישי האחרון. הכנס שאורגן על ידי סמנכ"ל חקלאות בחברה לפיתוח הגליל עמוס לוין, הפגיש חוקרים מובילים בתחום ממכון וולקני, מועצת הצמחים, ארגון מגדלי הפירות, החברה לפיתוח הגליל, המעבדה לאחסון פירות בקרית שמונה, מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון ומכון המחקר מיגל. וכמו כן חקלאים ומנהלי בתי אריזה וקירור.
מחלת הכתם השחור נגרמת על ידי הפטריה 'אלטרנריה' - האוייב העיקרי ממנו סובל הענף, אשר גורם לחקלאים להפסד כלכליים גבוהים. הפטריה Alternaria alternata נפוצה ומתקיימת בצורה ספרופיטית על רקמות הצמח השונות, ובכלל זה על הפירות, מבלי לגרום לנגיעות או למחלה. גורם המחלה זקוק לפצעים או לסדקים בגוף הפרי כדי לחדור ולגרום למחלה, והנחת העבודה של החוקרים היתה כי מניעת היווצרותם תמנע את ההדבקה ואת התפתחות המחלה במטע. הפצעים והסדקים נגרמים ממזיקים, פגיעת שמש, שריטות וכיו”ב, אך אחד הגורמים החשובים הוא אירועי גשם מוקדמים.
במחקר שהוביל פרופסור דב פרוסקי ממכון וולקני, מהמחלקה ל'חקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף' יחד עם הסטודנטית אסתי ביטון, נבחנו הדרכים למניעה של האלטרנריה, המרוכזת לרוב באזור העוקץ של הפרי, מתחת לעלי הגביע של האפרסמון. בין הבדיקות שבוצעו, נבחנה השפעת כמות הסדקים בפרי על הופעת הכתמים השחורים, ונמצא כי ככל שקיימים יותר סדקים כך הכתם השחור גדול יותר בפרי.
"לכל פרי קיימת רגישות באזור העוקץ'' אומר פרופסור פרוסקי. ''בחנו את מצב פרי האפרסמון מהחנטה ובמהלך הצמיחה, תוך השוואה בין חלקו העליון- מתחת לעלי הגביע, לבין חלקו התחתון. במחקר נמצא, כי השימוש בהורמון הצמחי 'סופרלון', מפחית באופן משמעותי את כמות הסדקים בפרי ואת היווצרות הכתם השחור. השימוש נבחן השנה בכמויות פרי גדולות של כ-4 טון אפרסמון, ונמצא כי טיפול זה הגדיל ב-11 אחוזים את כמות הפרי הראוי לשיווק, דבר המשפר את כדאיות הגידול ומגדיל את התמורה לחקלאים בכ- 1,000 שקלים לדונם''.
כמו כן, בכנס הציגה ד"ר טלי גולדברג מהמעבדה לאחסון פירות בקרית שמונה, מחקר בנושא הטיפול במנגו באמצעות טכנולוגיה גלי אולטרסוניים למניעת רקבונות.
ד"ר דודי קנינסבוך ממכון וולקני הציג מחקר שעסק בשיפור כושר השתמרותם של זני כרוב שונים, שעשוי להאריך את תקופת האחסון ומאפשר לשווק כרוב טרי יותר, תוך שמירה על הערכים התזונתיים שלו,.
פרופסור אלעזר פליק ממכון וולקני, המשמש גם כמנהל המו"פים האזוריים במשרד החקלאות, הציג תוצאות מחקר בנושא השפעת איכות המים וכמויות משתנות של מים על הפלפל.
ד"ר דני גמרסני מהמעבדה לאחסון פירות בקרית שמונה, הציג תוצאות מחקר בנושא התאמת תנאי האחסון לשיפור איכות תפוחים מהזן גרניסמיט שטופלו בתכשיר מעכב הבשלה (1-MCP) תוך חסכון משמעותי באנרגיה.
ד"ר רון פורת ממכון וולקני, הציג מידע על כושר אחסון פירות לא קלימקטריים אשר טופלו בתכשיר 1-MCP והשתמרותם השתפרה במיוחד ברימונים ובפרי הצבר.
מארגן הכנס, סמנכ"ל החקלאות בחברה לפיתוח הגליל עמוס לוין: "מחמם את הלב לראות את השת"פ בין חוקרינו במו"פ צפון, המעבדה לאחסון בקירור בקרית שמונה ומיג"ל, לחוקרים ממכון וולקני. בכנס הוצגו מחקרים לשיפור אורך חיי הפירות והירקות ושמירה על רמת איכותם. מדובר באירוע מקצועי חשוב ומרכזי עבור החוקרים, המדריכים החקלאים, המשווקים וכמובן מנהלי בתי האריזה והקירור. אנו ממשיכים במשימה לטיפול בתוצרת החקלאית לאחר קטיף והאתגר שלנו הינו לאפשר לחקלאים לספק תוצאות איכותיות במיני הפרי והירק המגוונים לשוק המקומי וליצוא. לכנס ניתן חסות על ידי חברת רימי להגנת הצומח וארגונו התבצע בסיוע יוסי שטרן הנציג הגלילי.
