רפליקת הספינה ממעגן מיכאל, צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה 2500 שנים לאחר שטבעה מול חופי מעגן מיכאל, ו-30 שנים אחרי שנמצאה ונמשתה מהים - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל "חוזרת למים".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ביום ו' הקרוב, 17.3.2017 יקיימו אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות את טקס ההשקה הרשמי של הרפליקה של הספינה, שנבנתה במשך שנתיים מאותם החומרים בדיוק, באותן שיטות עתיקות ובאותם הכלים שבהם השתמשו הבנאים שלה.
טקס ההשקה יתקיים במעמד נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ׳ רון רובין, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, צוות בוני הספינה, מתנדבים ובני משפחותיהם. על פי הנוהג העתיק של השקת ספינה חדשה לים, יימזגו שמן ומים לתוך הים למזל טוב ("ברכת פוסידון"), והיא תצא לשייט - בהתאם לתנאי מזג האוויר.
הספינה העתיקה ממעגן מיכאל היא ספינת סוחר מעץ מסוף המאה החמישית לפנה"ס, אשר התגלתה באוגוסט 1985 בידי אמי אשל, חבר קיבוץ מעגן מיכאל, בעת שצלל במרחק של כ־70 מטר מהחוף. התברר שמצבור האבנים, כלי החרס והעץ, שבהם הבחין בעומק של כשני מטרים, היו שייכים לספינה עתיקה.
בדיקות פחמן 14 וממצא כלי החרס תארכו את הספינה לשלהי המאה החמישית לפסה"נ. אורך הספינה שנמצאה 13 מטר ורוחבה 4 מטר, משקלה כולל המטען היה כ- 25 טון.
בשנת 1988 נמשתה הספינה בפרויקט אותו הוביל ד"ר אלישע לינדר, ממקימי החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.
רפליקת הספינה ממעגן מיכאל, צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה העובדה שהספינה כוסתה בחלקה הגדול על ידי החול, שימרה אותה בצורה יוצאת דופן: השדרית, חלקי לוחות רבים, 14 צלעות ובסיס התורן, כולם השתמרו ואפשרו לחוקרים ידע נדיר לגבי שיטת הבנייה של הספינה. בנוסף לכך, בין הכלים שהשתמרו נמצאה ערכת הכלים של נגר הספינה – מה שהצית כבר אז את החלום של בניית רפליקה, באותן השיטות ובאותם הכלים שהשתמשו הבנאים המקוריים.
בהליך מורכב שנערך באוניברסיטת חיפה, הוכנס חומר שימור ייחודי לבסיס העץ של הספינה והיא קיבלה אחר כבוד אולם משלה במוזיאון הכט שבאוניברסיטה.
מי שלא הפסיק לחלום על בניית הרפליקה היה פרופ' יעקב כהנוב ז"ל מהחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה. פרופ' כהנוב היה סטודנט מחקר צעיר כאשר הספינה נמשתה מהמים, ולפני שנתיים הוא החל סוף כל סוף בעבודות בניית הרפליקה, יחד עם אבנר הילמן, איש רשות העתיקות, שבניית הרפליקה בשיטות העתיקות היה למעשה חלק מעבודת הדוקטור שלו בהנחיית פרופ' כהנוב. יחד עם צוות של מתנדבים הם החלו בעבודות – שהתבצעו ברובן בבית הספר לקציני ים בעכו.
אלא שצוות המשחזרים נתקל בבעיה: בעוד שהעיקרון המרכזי של הבנייה היה ידוע – הרכבה מבוססת על פינים ומגרעות, כל מידע אחר אבד מזמן - החל מהדרך הנכונה והיעילה לכופף את קורות העץ, כך שיקבלו את הצורה הקעורה של הספינה, דרך העץ הנכון והמתאים עבור התורן, וכלה בטמפרטורה המדויקת שבה יש לחמם את מסמרי הנחושת. הצוות עבד פעמים רבות באמצעות ניסוי וטעיה, עד שהגיע לתוצאה הרצויה.
וכך, אחרי שנתיים של עבודה, הסתיימו העבודות בהצלחה רבה והרפליקה הובלה למספנות ישראל ומשם למעגן הקישון – שם תושק באופן רשמי, על פי כל כללי הטקס, ותשוב למים שבהם שטה לפני 2500 שנים אחותה הבוגרת.
פרופ' יעקב כהנוב, הרוח החיה מאחורי הפרוייקט, הלך לעולמו זמן קצר לפני סיום העבודות.
