חמישים שנה להתיישבות בגולן: רפת חדשה בקיבוץ מבוא חמה

רפת מבוא חמה, צילום: ינון ברגיל

ביום שישי האחרון נחנכה רפת קיבוץ מבוא-חמה בטקס מכובד ומרגש. בהקמת הרפת הושקעו למעלה מ- 10 מיליון ₪ ומכסת החלב היא כ-3.3 מיליון ליטר בשנה. שירותי החליבה יהיו משותפים לרפת החדשה ולרפת הוותיקה בקיבוץ גשור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הפתרון היצירתי עלה לאחר שהתברר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת שבכל קיבוצי הגולן, פרט למבוא חמה נבנו רפתות - עצמאיות או בשותפות, ורק קיבוץ מבוא חמה נותרו ללא פתרון. ראובן טנא ז"ל, שהיה באותם הימים מרכז המשק במבוא חמה, התמיד בתפקידיו השונים במשך השנים לפנות לגורמים הרלבנטיים ולתבוע מימוש ההבטחה למבוא חמה. בין השאר פנה בתחילת שנות האלפיים לניר מאיר ששימש אז כמרכז ועדת המשק בתק"מ/תק"צ. לאחר 17 שנים הושלם בסופו של דבר המהלך. טנא לא זכה לראות את חלומו מתגשם, והוא נפטר לפני שנתיים. ברפת החדישה נבנתה פינת זיכרון לטנא.

ניר מאיר, כיום מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שהיה ראשון הדוברים בטקס העלה על נס את פועלו של ראובן טנא ואמר כי מבחינתו מדובר בסגירת מעגל. "זוהי תקופה קשה לחקלאות בכלל ולחקלאות בצפון, בפרט. ממשלת ישראל הנוכחית מנהלת כלכלה אנטי ציונית וזונחת את פיתוח הכלכלה והחקלאות המקומית בניסיון להפחית אחוז או כמה פרומילים מיוקר המחיה. לכן, אני מפציר בכם לנהל סיכונים באופן זהיר ולא להיחשף להשקעות כבדות מידי. תאמינו לי - אין על מי לסמוך לא בהתנהלות ולא בהשקעות, ואני אומר זאת כמי שליווה את הקמת רפת החלב האחרונה במגזר הקיבוצי".

אסא גיארי, יו"ר קיבוץ מבוא-חמה העלה על נס את תרומתם של רבים לבניית הרפת וביניהם טנא ז"ל, שלמה גלעד (קשת) מרכז המשק הנוכחי וכן לראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה , וכמובן לאנשי מועצת החלב. גיארי הוסיף: "קיומה של רפת חלב היום בישראל ובטח ברמת הגולן הוא לא דבר מובן מאליו. האיומים על הענף רבים, רמת אי הוודאות גבוהה ומקשה על היכולת לתכנן לטווח ארוך. נדרשת התייעלות מתמדת, והשקעות כבדות וזאת על מנת לקיים רפת יעילה, המייצרת חלב באיכות גבוהה, וגם מקפידה על רווחת הפרה ובריאותה. לשם כך נדרשת רמת ניהול גבוהה". כמו כן ציין גיארי את תרומתם של הארגון האזורי משקי עמק הירדן ושל קרן קמ"ע בתנועה הקיבוצית בראשות המנכ"ל דגן לוין שסייעו במימון הפרויקט.

קיבוץ מבוא חמה הוא היישוב השני שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, על חורבותיו של מוצב סורי בשם עמרת עז א-דין, שממנו ירו הסורים על בתי הקיבוצים האון ועין גב שנמצאים לרגלי המצוק. בינואר 1968 התאספו שמונה חברי קיבוצים שונים בעמק הירדן והחליטו להתיישב במיקומו של המוצב שירה עליהם קודם לכיבושו במלחמת ששת הימים. בחודש ספטמבר התיישבו בחורבות המוצב, ובשנת 1971 הצטרפו ליישוב גרעיני נוער נוספים מישראל, אוסטרליה ואנגליה. השם מבוא חמה ניתן ליישוב על ידי המשורר מתתיהו שלם, ומשמעותו היא "מזרח", תוך רמז לשמה של חמת גדר הסמוכה מדרום.