סדר ט''ו בשבט בבית הנשיא, צילום: מארק ניימן / לע''מ - באדיבות בית הנשיא סדר ט"ו בשבט באווירה פחות חגיגית התקיים היום רביעי י"ב בשבט, 8 בפברואר, בבית הנשיא בסימן קריאת "אל נא תעקור נטוע," שיצאה מפי מגדלי הפירות והירקות והחקלאים שלקחו בו חלק.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בפתח האירוע הגישו החקלאים לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, סלסלת פירות מטוב הארץ, שהכילה גם פירות ייחודיים ואקזוטיים.
בפתח דבריו פנה הנשיא לחקלאים ואמר: "דעו לכם, החקלאות היא ערך, לא רק עסק, היא ערך מיסודות הציונות ואל לנו לנטוש אותו.״ הנשיא ביקש לפנות בקריאה אל ממשלת ישראל ואמר: ״החקלאים הם יסוד מיסודותיה של החברה, של מדינת ישראל והציונות."
בהמשך דבריו סיפר הנשיא על ארגון מגדלי הפירות בישראל שנציגיו השתתפו בסדר, והוקם במהלך המרד הערבי הגדול בשנות השלושים: "היישוב היהודי בארץ ישראל נאבק על יכולתו להתקיים. הנסיעה בדרכים הייתה מסוכנת, כנופיות פשטו בדרכים, בשדות ובפרדסים," הדגיש הנשיא והוסיף: "עצי פרי נעקרו ושדות הועלו באש אבל חקלאי ישראל בחרו בדרך של נטיעה, בדרך של בניין וזריעה. מתוך הקושי, מתוך המאבק, הם הצליחו להצמיח את החיים. והנה מדינת ישראל של היום היא מעצמת חקלאות המייצאת ידע חקלאי למקומות הקשים והמורכבים ביותר בעולם ומביאה להם ברכה."
אורחי הנשיא בסדר היו גם אנשי 'משפחה אחת', נפגעי פעולות האיבה והטרור, אשר איבדו את הוריהם וחלקם אף בני משפחה נוספים בפיגועים. הנשיא פנה אליהם ואמר: "עבורכם יקיריי הטרור הוא לא זיכרון ישן, הוא פצע כואב, תמידי. אמא, אבא, אח, אחות, ובני משפחה אחרים שנגדעו ביד אכזרית. 'כי האדם עץ השדה' כך אומר הפסוק בספר דברים, כפי שנקרא עוד מעט כולנו ואף נאזין לשיר, מהעץ למד האדם לצמוח, גם אחרי הכריתה. מהעץ למד האדם על היכולת להתחדש, להחלים ולהמשיך ללכת הלאה. אתם מבטאים את היכולת לצמוח, לחיות, להכות שורש ואף להביא פירות גם אחרי המכה שכרתה ענף בחייכם. אני מודה לכולכם, ואני שמח על ההזדמנות שיש לנו לציין יחד את חגיגת 'יום ט"ו בשבט הנהדר', כפי שהוא מכונה בפיוט הפותח. לחגוג את שמחת הארץ, ארץ זבת חלב ודבש."
צילום: מארק ניימן / לע''מ - באדיבות בית הנשיא בין המשתתפים בסדר נשאו דברים מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות איציק כהן, יו"ר ארגון המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית לב השרון עמיר ריטוב, מזכיר התנועה הקיבוצית ניר מאיר ונציגי משפחות נפגעות טרור וחברים בעמותת "משפחה אחת."
מדברי מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות איציק כהן: "אנו עוברים תקופה קשה של היכולת לשרוד בתנאים קשים שאיתם מתמודדים החקלאים בארץ בשונה מאוד ממה שזוכים להם החקלאים במדינות אחרות בעולם. אנו מאוימים מייבוא של תוצרת חקלאית שפוגעת בחקלאים, אך אינה מביאה בסופו של דבר להוזלה לצרכן. אני חקלאי שנולד בצפון וגר עד היום במושב רמות נפתלי, מגדל אגסים וענבי יין. יושבים פה עמנו חקלאים מכל רחבי הארץ המגדלים פירות מכפר יובל בצפון ועד קטורה בדרום הערבה, 5,000 חקלאים במושבים בקיבוצים, ובמושבות שמייצרים 880 אלף טון פרי ומתוך זה 125 אלף טון לייצוא, בערך כספי של 5.5 מיליארד שקלים. למעלה משלושים מיני פירות גדלים בארץ ועוד מינים של פירות אקזוטיים."
מדברי מזכיר התנועה הקיבוצית ניר מאיר: "אנחנו אנשי הקיבוצים והמושבים שקמים כל בוקר לעבודת האדמה ולבצע את כל המלאכות הללו נמצאים כאן היום, ומבקשים רק דבר אחד – שגם המדינה תכיר בחשיבות הרבה של עבודתנו. לא כדברים מהפה לחוץ, לא יום אחד או יומיים בשנה שמציינים, כמו היום, את החיבור לאדמה. החיבור לקרקע הוא- הוא הציונות המעשית. אסור שהדבר יהפוך למליצות נבובות ולציניות מתנשאת."
צילום: מארק ניימן / לע''מ - באדיבות בית הנשיא הסדר נעשה על פי מסורת המקובלים שהיו שותים ארבע כוסות יין וביניהן טועמים מפירות הארץ, ומספרים בשבחה. במהלכו הוקראו משניות, פסוקים מהתנ"ך, כמו גם קטעים משיריהם של נתן זך, אהוד מנור, איילת ציוני וגילי ליבר, וכן קטעי דברים מכתבי עמוס עוז, א.ד. גורדון, מרטין בובר ועוד.
מדברי שנטל בלזברג, מנכ"לית ארגון 'משפחה אחת', המסייע למשפחות שכולות: "אחד הדברים שט"ו בשבט בא להזכיר לנו הוא כי האדם עץ השדה. וכמו עץ שנכרת לו ענף, חלק מהגזע או מהשורש - כך משפחות השכול בכלל ויתומים משני הורים בפרט, נושאים עמם את האובדן הגדול הזה, ואת החלל שנפער בליבם ובחייהם כתוצאה מהאובדן.
יחד עם זה, ההשוואה לעץ מלמדת אותנו גם על האפשרות להתחדשות ולפריחה מחודשת גם לאחר האובדן - מסר שמהווה השראה עבורנו כארגון שמטפל ומלווה את המשתתפים באירוע המרגש עם הנשיא ומסר שמלווה את המשתתפים עצמם בחייהם. אנו תקווה ששמחת ההתחדשות והפריחה של ט"ו בשבט תמשיך ותלווה אותנו כל השנה."
בני המשפחות שלקחו חלק באירוע הם האחים שלמה ודידי דיקשטיין שהוריהם נרצחו ב2002 בפיגוע ירי יחד עם אחיהם שובאל בן ה10 ז"ל, הילה ליבסקינד מלווה בבעלה, בני, שהוריה נרצחו בדרכם חזרה הביתה לירושלים מביקור אצל דודתה בגוש קטיף, ישורון גביש שהוריו, סבו ואחיו הבכור נרצחו בביתם באלון מורה, האחיות הודיה ורוחמה איימס שהוריהן נרצחו מירי ביישוב בית חגי, ויקי ג'אן שהוריה נרצחו עם דודיה בדרכם לחופשה באילת, והאחיות נטע הלוי ונעמה צורף שמחבל מתאבד התפוצץ ברכב הוריהן ב-2006.
