'זרעים גדרה' בסכנת סגירה; משרד החקלאות נעדר מהדיון בוועדת הכלכלה

צילום: באדיבות חברת סינג'נטה

חברת "זרעים גדרה" העוסקת בפיתוח זנים חדשים של זרעי ירקות, צפויה להיסגר בקרוב, זאת לאחר שענקית האגרו-כימיה 'סינג'נטה' שרכשה את החברה לפני 9 שנים, הודיעה על כוונתה לסגור את פעילותה בישראל. על אף זאת, לדיון הדחוף שכינסה היום (ג') וועדת הכלכלה בניסיון למנוע את סגירת החברה ופיטורי 130 העובדים שלה - לא הגיעו אף נציג ממשרד החקלאות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בשנת 2007 רכשה סינג'נטה את חברת זרעים גדרה - חברה ישראלית ותיקה עם פעילות בשווקים מרכזיים בעולם. רכישה זו היוותה תוספת משמעותית לפעילות סינג'נטה בתחום זרעי הירקות. בשנת 2012 העבירה סינג'נטה את זרעים גדרה לאתר החדש שהקימה ברבדים, במטרה שישמש נכס אסטרטגי לפעילות מחקר ופיתוח בתחום הזרעים, כמו גם לפעילות הייצור, התפעול והאספקה הגלובאלית של החברה.  פעילות סינג'נטה-זרעים גדרה התמקדה בטיפוח, ייצור, עיבוד זרעים איכותיים ושיווקם בעולם.

בחודש יולי 2016 הודיעה חברת סינג'נטה כי עקב אתגרים בשווקי החקלאות העולמי בשנים האחרונות, כמו גם לחץ לצמצום עלויות והתפתחויות באסטרטגית החברה, היא מודיעה על כוונתה לאתר רוכש חיצוני לאתר רבדים בישראל בו פועלת חברת זרעים גדרה. אך בחודש שעבר, הודיעה החברה: ''למרבה הצער, המהלך לא התאפשר. אי לכך, סינג'נטה מודיעה על כוונתה לסגור את אתר רבדים ברבעון השני של 2017.

הישיבה הדחופה בוועדה היום התקיימה לבקשת חברי הכנסת איתן ברושי ואחמד טיבי.  "אם הדיון היה על 'זרעים עמונה' שר החקלאות בעצמו היה מגיע'' אמר בדיון יו''ר הועדה איתן כבל. ''תפקיד המשרד לספק תשובות גם על הנושא שעליו הוא מופקד, אי אפשר שנשמע את השר מדבר רק על דברים אחרים ולא על הדברים שהוא צריך לתת עליהם תשובות".

ח"כ ברושי סיפר כי ביקר במפעל לפני מספר ימים והבין שנדרשת התערבות הכנסת. "מאז קום המדינה פיתחו פה ידע ענק שראש הממשלה ושר החקלאות מתפארים בו, ולפתע אני שומע שחברה מפוארת מתחסלת ו-130 עובדים הולכים הביתה. מדובר במכה קשה לחקלאות, שסובלת גם ככה בשנים האחרונות מקשיים, וצריך לבדוק אם ניתן למנוע זאת".

מנכ"ל זרעים גדרה יהושוע פלג, אמר כי חברת סינג'טה החליטה להשקיע בישראל בשנת 2007 והשקיעה 100 מיליון שקלים. ''בעקבות התפתחויות עולמיות וההאטה הכלכלית החליטה החברה לחסוך בהוצאות, לסגור את הפעילות בישראל ולהעביר את הידע לשוויץ. מדוע כשזה נודע למשרד החקלאות, עוד ביוני 2016, לא נשמע קולם". אמר פלג

ראש מחלקת לוגיסטיקה בחברת הזרע, עמי מנור, סיפר כי הזרע מייצאת בהיקף של מעל 400 מיליון שקלים בשנה. הוא הוסיף כי הבעיה היא שהרגולציה בישראל לא עודכנה מאז 1956, ובגלל קשיים בירוקרטיים החברות הבינלאומיות מוציאות מכאן את פעילותן. "אנחנו צריכים הקלות כדי לשרוד", אמר מנור.

יועץ לחטיבת הזרעים באיגוד לשכות המסחר, גבי אונגר, סיפר כי כבר 5 שנים הוא מתנהל מול השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ומנכ"ל משרד החקלאות - אך דבר לא השתנה. "ברגולציה הנוכחית החברות לא יכולות לפעול, צריך להתאים את החוקים והתקנות להתנהלות של העולם היום. מקבלי ההחלטות בחו"ל מבינים שבישראל דברים לא זזים והולכים למקומות אחרים. ההיעדרות של אנשי משרד החקלאות היא לא מקרית והיא חלק מהבעיה".

ח"כ ברושי הוסיף כי הוא עצמו דיבר עם שר החקלאות בעניין. "משרד האוצר רוצה למשוך חברות בינלאומיות אבל בלי זרעים לא תהייה חקלאות, מה נמכור להם מילים?". על כך ענה היו''ר כבל: ''המשרד מכוון למקומות אחרים והנשאים החקלאיים כמעט מופקרים''.

נציג משרד הכלכלה מרק פורזיקי טען כי ''סינג'טה לא פנתה למשרד לקבל סיוע כלשהו. אולי אם היו פונים ניתן היה לתת להם מענק של המדען הראשי. נציג משרד האוצר, עידו סופר, טען מנגד כי היו דיונים עם משרד הכלכלה בניסיון לסייע לחברה, אך אין כלים המאפשרים סיוע לחברות במרכז הארץ. "אם הם היו מוכנים לעבור לפריפריה אפשר היה לסייע להם, אבל הם לא הראו נכונות ואי אפשר היה להתקדם. אני לא חושב שצריך להתערב במהלך העסקי הזה. אם הקניין הרוחני היה רשום בישראל הדברים היו נראית אחרת".

היו"ר כבל מתח ביקורת קשה על כך שאף אחד לא מתייחס לפיטורי העובדים. ''יש פעולות שניתן היה לעשות כדי למנוע זאת, וצריך לעשות עכשיו כדי למנוע מקרים דומים''. כבל ביקש מאיגוד לשכות המסחר פירוט מלא של הצעדים שהמדינה צריכה לעשות כדי לטפל במשבר. הוא הוסיף כי בכוונתו לטפל בכך באופן אישי ולוודא שהגורמים האחראיים במשרדי הממשלה השונים יפעלו בהתאם, כדי שישראל תוכל לחזור לקדמת הבמה בתחום.