טורבינות הרוח ברמת הגולן, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בדיון סוער שהתקיים היום (ד') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא 'חסמים לקידום טכנולוגיות להפקת חשמל לאנרגיית רוח', התגלעו מחלוקות קשות בין הנוכחים בדיון, בנוגע להשלכות של הקמת טורבינות רוח על איכות הסביבה ובריאות הציבור.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק יו"ר הוועדה חה"כ יעל כהן פארן: "ישראל מציבה יעדים בתחום האנרגיה המתחדשת אך לא חזקה בלעמוד בהם. התחייבנו ל-5 אחוזים של אנרגיה כזו בשנת 2014 ואנחנו עדיין על 2 אחוזים. היום נדון באנרגית הרוח - ישנם הרבה מאוד חסמים המונעים התקדמות, אך לא נגיע ליעדי ההתחייבות אם לא נייצר אנרגיה גם באפיק הזה. כמו שאנחנו יודעים לכל טכנולוגיה יש השפעה סביבתית והשאלה האם הוויכוח מונע התקדמות ואיך מגיעים לפתרונות, כי החלופה היא ברורה – הפקת אנרגיה מזהמת הגורמת נזקים".
חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל: "הממשלה קבעה יעד של 800 מגה-וואט מטורבינות רוח שהוקטן ל-730, היום אנחנו מקווים שנגיע לחצי מזה. החסמים המשמעותיים שאנחנו רואים היום עבור הפרויקטים ברמת הגולן הם בעיקר קשיים מול משרד הביטחון, בגליל ההתנגדות העיקרית היא של ארגונים סביבתיים, בעיקר חשש מפגיעה בציפורים".
בחלקו הראשון עסק הדיון בחשש לפגיעה של הטורבינות בבעלי כנף, בדגש על עופות נודדים ועטלפים.
דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע: "ישראל היא אחד משני המקומות החשובים בעולם מבחינת נדידה. מבחינת עטלפים יש בישראל 33 סוגים, בכל רוסיה הגדולה יש כ-40. יש לזה משמעות אדירה בהקמת טורבינות, במקומות עם צפיפות גבוה הפגיעה בעופות ובעטלפים משמעותית. בספרד מתים 2,500 נשרים בכל שנה מטורבינות רוח, בארץ נשארו רק כ-200 נשרים, אם אנחנו רוצים להכחיד אותם – זו השיטה".
נועם לידר, מנהל אגף אקולוגיה, רשות הטבע והגנים: "הרשות בעד אנרגיה מתחדשת מתוך מחשבה, הן אקולוגית והן נופית. בשנה אחרונה אנחנו בתהליך מול מנהל התכנון, בנינו תוכנית רב שלבית להקמה נכונה של טורבינות מבלי להביא לפגיעה שאין חזרה ממנה בציפורים. אנחנו מקווים שהיא תתקבל כמפת עבודה".
רן דרסלר, מינהל התכנון: "יש צוות בין משרדי כולל הגופים הרלוונטיים שדן בהצעת רשות הטבע והגנים. הצורך הוא במנגנון שיבטיח את הבקרה גם בשלב ההקמה, ההשגות כרגע בעיקר מצד היזמים. לנגד עינינו שהמשרד להגנת הסביבה יוביל את הבקרה על הפעלת הטורבינות".
גדי הראלי, מנכ"ל האגודה הישראלית לאנרגית רוח: "אירגוני הסביבה משחירים את האנרגיה הירוקה. לא מדברים על תחום שהורג ציפורים בעולם בצורה כזו. אף חברה בעולם לא רוצה פרויקט שהורג ציפורים. זה מסע הפחדה. נכון על המדינה למצוא מנגנונים למזער פגיעה אבל לא מדובר במנגנון חיסול. יש לקדם את התכוניות ומקביל לבחון את הטענות, אנחנו מפגרים 30 שנה אחרי העולם, כמות הטורבינות לא משמעותית".
דרור בוימל, החברה להגנת הטבע: "ראשית צריך להימנע מהקמה באזורים חשובים לציפורים. צריך לפעול בהבנה שמתחילים הליך עם בדיקה ושיש צורך במשטרי הפעלה שיאפשרו את עצירת הטורבינות ברגע שיש זיהוי של להקה".
ד"ר ציפי איסר איציק, ראש המרכז להגנת הסביבה, המכלל האקדמית נתניה: "חייבים לפעול גם בתחום אנרגית הרוח. אותם בעלי כנף יפגעו יותר אם לא נעמוד ביעדים של הפחתת הפליטות".
ד"ר אלי בן דוב, מנכ"ל א.א. בן דב אנרגית רוח: "יש חווה ברמת הגולן ובה 14 טורבינות הפועלות במסלול נדידת ציפורים למעלה משנה. במשך חמישה חודשים נעשה הליך ניטור על פי כל הכללים ובליווי רשות הטבע והגנים ונמצאו עד היום פחות מעשרה פגרים. אנחנו מדברים על אנרגיה שיכולה לספק 20 אחוזים מהחשמל של ישראל בשטח מזערי. הבעיות הן ההתנגדות של הירוקים וכך שאין לוח זמנים מצד המדינה".
בעקבות הדברים התפתח ויכוח כאשר ברשות הטבע והגנים טענו כי להערכתם המספרים גבוהים יותר ומגיעים לפגיעה בעשרות בעלי כנף בכל טורבינה.
נעם לידר: "נוכל לראות את המספרים שנסקרו ולבחון מה קורה שם. אי אפשר לומר שאין בעיה. היקף הבעיה יוביל לפתרון. או אישור, או אישור עם סייגים או איסור".
ח"כ כהן-פארן: "אני רואה את המלחמות בין ירוק בהיר לכהה ואלה פוגעות בכולנו, אנחנו לא מצליחים לקדם אנרגיה מתחדשת. זה מוביל לעוד פתיחת תחנות מזהמות. אנחנו לא רוצים לפגוע בטבע, השאלה איך מוצאים את שביל הזהב".
אורי נוי, בלו סקיי אנרג'י: "בעניין תחנות הכוח הקונבנציונליות התכנון ארך שנתיים, פה יהיה לפחות כפול. מה שמאיים הוא כרגע הוא מסע הפחדה בישובים בהנהגת רשות הטבע והגנים, אני מצפה מהחברה שתגן עלי גם מפני זיהום האוויר. אם מסתכלים על נתונים מבדיקותינו הנדידה בגובה רב והטורבינות לא מהוות סכנה. לחשוב שמשטר הפעלה הוא פתרון זה נורא, אף אחד לא ישים כסף בלי לדעת לכמה זמן מפסיקים את הפעולה שלו וכיצד מפצים אותו".
ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת, צילום: דוברות הכנסת בהמשך נגע הדיון בהשפעת הטורבינות על חיי האזרחים. יו"ר הוועדה הציגה את המלצות משרד הבריאות כי לא יוקמו טורבינות במרחק של פחות מ-500 מטר מבתי ישובים וכי עד מרחק של 1,000 מטר יש צורך בבדיקות רעש.
ראש מועצת יבנאל, רוני כהן: "אנחנו מכירים תקנים אירופים של 3,000 מטר, המרחק אלינו יהיו 500 מטרים. התושבים מסתכלים על הנוף המדהים ורואים מפלצות, נצא להפגין באלפים, לא ניתן להקים זאת".
ח"כ מיכאל מלכיאלי: "גם במקורות כתוב – 'תן דעתך שלא תחריב את עולמנו כי אין מי שיתקן אחרייך'. סיירתי ביבנאל ויש לתת דעתנו על פגיעה בתושבים. במקומות אחרים טורבינות שיוצאות מכדי פעולה נותרות במקומן ללא פינוי".
ד"ר אביעד הדר, משרד הבריאות: "ברגולציה בעולם יש שונות גבוהה, יש שהחליטו על מרחק של 500 מטרים מבתים ויש במרחק של 3,000 מטרים. אין לנו מטרה להוסיף חסמים לכן מצאנו שביל ביניים, אם נראה שיש הערכה לפגיעה בתושבים נתנגד".
ד"ר חגית אולנובסקי, ערכה סקירה של ההשפעות הבריאותיות: "יש כל מיני השלכות שמפורסמות ואין להן בסיס, כמו סינדרום טורבינות הרוח. יש מנגנונים עם סבירות מסוימת, לגביהם יש בדיקות, כגון שטורבינות גדולות גורמות למחלת ים, ולכן צריכה להיעשות בדיקה לגבי כל בית בנפרד. תחום שלישי שמביא בוודאות לפגיעה בתושבים הינו שאנשים החוששים מבעיות בריאות בשל הקמת טורבינות באמת הופכים חולים".
בני פירסט, ראש תחום סביבתי, המשרד להגנת הסביבה: "במרבית המדינות אין תקנות ספציפיות. בסופו של דבר המנעד של המרחקים הנדרשים הוא מגוון מאוד, הוא תלוי מקום. יש דיאלוג מקצועי, יש דרישה להעלאה ל-1,000 מטר. בכל מקרה כל תוכנית נבדקת לגופה, תהייה הכרעה במוסדות התכנון".
עינת ברונשטיין, קרן קיימת לישראל: "לעניין שריפות יש לציין כי סגן אלוף בטייסת הנפיק לנו מסמך שלפיו לא ניתן לכבות כיבוי אווירי במקומות בהן קיימות טורבינות נוכח כך שלא ניתן לצלול לגובה הדרוש באזורים אלה".
בהמשך נידונה גם המורכבות מול משרד הביטחון.
יובל כנען, ראש תחום תכנון בטחוני במשרד הביטחון: "אישרנו לאחרונה שני מתחמים גדולים של טורבינות. מתוקף היותן מכשולים מאוד גדולים למשרד ולצה"ל, גם קרקעית וגם אווירית, הבהרנו כי יש להימנע מתכנונן בסמוך לשדות תעופה. אישרנו בהתניה הקמה של מתחמים שיספקו למעלה מ-800 מגה וואט, התנאי מאוד משמעותי - פיתוח ורכש לאמצעים טכנולוגים שיאפשרו להתמודד עם בעיה מאוד משמעותית שמפריעה לצה"ל עליה לא ניתן להרחיב, העניין פתיר ואנחנו פועלים להקים צוות ביו משרדי למימון המנגנון הזה, מדובר על מאות מיליוני שקלים שלא מתקציב הביטחון". במשרד האנרגיה ציינו כי הנושא נידון ועדיין לא נפתר.
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "אף אחד לא מתנגד לאנרגיית רוח ואין עוררין שישראל זקוקה לה, אך יש 'אבל' מאוד גדול, והשאלה איך עושים זאת נכון בהתחשב בכל הנסיבות שעלו כאן. נראה שהמדינה הקדימה להזמין את היזמים לפני שהסדירה את כל ההיבטים. לכל אנרגיה יש פגיעה, בתור מי שגרה בצל הארובות של חדרה ברור לנו שיש השלכות, צריך לשים בשיקול דעת גם בנושא הטורבינות מה עומד מנגד. על הנושאים השונים להמשיך ולהבחן, נקיים דיונים נוספים לפתיחת החסמים, אני קוראת לצדדים לשבת ולהגיע להסכמות".
