צילום: אורן אדלשטיין במסגרת המאמצים להפחתת הבירוקרטיה ושיפור הרגולציה, משרד החקלאות הודיע כי הוא מקדם מספר רפורמות חדשות בתחום יבוא מוצרים מן החי והצומח, שיחסכו למשק עשרות ואף מאות מליוני שקלים בשנה בהוצאה על מזון, ועיקרן יכנסו לתוקף עד תום שנת 2017.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בין הרפורמות: קיצור תהליכי אישורים לייבוא מזון, איחוד תהליכי הפיקוח ביבוא, היעזרות במומחים בכדי לקצר זמני המתנה, הארכת תוקף הרישיונות ועוד . הרפורמות יובאו לאישור ועדת שרים לרגולציה בראשות ראש הממשלה.
שוק ייבוא המוצרים מן הצומח מוערך כיום בכ- 8 מיליארד ₪ בשנה, ושוק ייבוא המוצרים מן החי מוערך בכ- 6 מיליארד ₪ בשנה. משרד החקלאות צופה כי קידום הרפורמות יחסוך למשק כ- 560 מיליון ₪ בשנה בהוצאה על מזון. הרפורמות צפויות להפחית עלויות בירוקרטיות ישירות ליבואנים ולחקלאים בהיקף של 140 מיליון ₪.
הרפורמות גובשו בעבודת מטה משותפת עם משרד ראש הממשלה, יחד עם הצוות הייעודי להפחתת רגולציה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. הפחתת הנטל הרגולטורי בענף החקלאות מהווה חלק מתוכנית החומש הממשלתית להפחתת הנטל הרגולטורי והיא .
מוצרים מן החי: כחלק משיפור תהליך הייבוא של מוצרים מן החי, יסמיך משרד החקלאות את מערך הפיקוח הווטרינרי במדינות המעוניינות לייצא לישראל, ולאשר או לגרוע מפעלים לייצוא לישראל, בהתאם לדרישות הרגולציה הישראליות, וכפי הנהוג במדינות מפותחות אחרות. הסמכה זו תיעשה לאחר בדיקה מעמיקה של מערך הפיקוח במדינה ורמת בתי המטבחיים או מפעלים רלוונטיים אחרים המצויים בשטחה. זאת בשונה מן התהליך שבוצע עד כה, במסגרתו התבצע תהליך בדיקה פרטני מול כל אחד מהמפעלים המעוניינים לייצא לישראל. במידה ויימצא שאותה המדינה אינה פועלת כנדרש, יבוטל היתר הייבוא לאלתר. מהלך זה יביא לחיסכון משמעותי בזמן ובכוח עבודה של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, יאפשר אישור מהיר ורציף יותר של בתי מטבחיים, תחנות מיון לביצים ומפעלי מספוא בחו"ל ליבוא לישראל.
זאת ועוד, במסגרת הרפורמה, לצמצום נטל הבירוקרטיה, משרד החקלאות יתאים את כמות הדגימות והבדיקות ממשלוחים המגיעים ארצה, בהתאם להערכת סיכונים וניהול סיכונים שיבוצע בסיוע מומחים בתחום. כך, תיקבע תדירות והיקף הבדיקה של משלוח מיובא בהתאם לסוג הטובין, ארץ הייצור, היסטוריית הציות של היבואן לכללים ועוד. באופן זה, ימקד הרגולטור את הפיקוח במשלוחים המסוכנים יותר, ומאידך יאפשר מעבר מהיר וחלק יותר למשלוחים של יבואנים ויצרנים שנמצאו ראויים וללא עבר של הפרות ותקלות. צעד זה, ישמור בצורה מיטבית על בריאות הציבור, יספק שירות מהיר יותר ויצמצם משמעותית את העלויות לציבור. נמצא כי פיקוח מבוסס סיכונים, המקובל במדינות מפותחות, מתמרץ את היבואנים לשפר את בטיחות התוצרת שהם מביאים, בכדי להיחשב כ"יבואן אמין", הזוכה לתהליך ייבוא פשוט ומהיר יותר.
הרפורמות בתחום יבוא בעלי חיים ומוצרים מן החי צפויות להביא לחיסכון שנתי ישיר של 38 מיליון ₪ בשנה. בנוסף, ייעול הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה צפוי להגביר תחרות, לפתוח יבוא ממקורות חדשים, להקל על עסקים קטנים ובינוניים ולחסוך זמני המתנה לאישורים ממשלתיים – שיבואו לידי ביטוי בחיסכון של כ- 185 מיליון ₪ למשק בשנה.
מוצרים מן הצומח: במסגרת ההתייעלות המשרדית, משרד החקלאות יפעל במטרה לצמצם את שיעור דגימות המשלוחים של תוצרת צמחית טרייה מ- 100% ל- 75% בכלל המשלוחים, ויתבסס על מודל ניהול סיכונים אשר יתחשב בסוג הטובין, ארץ המוצא, זהות היבואן, ההסתברות להימצאות נגע או מזיק על בסיס ההיסטוריה של נתוני תפיסות ורמת החופשיות מנגעים של משלוחים לפי פרמטרים שונים. כמו כן, משלוחים בעלי מאפיינים דומים (אותו מוצר, אותה מדינה ואותו ספק) יאוחדו לצורך הבדיקה בנמל. כתוצאה מכך, יופחת מספר המשלוחים הנבדקים. כך למעשה, משלוחים בעלי סיכון גבוה ייבדקו בהיקף גבוה, ואילו משלוחים בעלי סיכון נמוך או ללא סיכון ייבדקו בהיקף נמוך. ניהול הסיכונים ישפר את איכות הפיקוח על משלוחים מסוכנים ויקל על הציבור בשל צמצום היקף הבדיקות של משלוחים בטוחים. מלבד החיסכון בזמן, תצומצם הפגיעה באיכות הסחורה, באורך חיי המדף שלה ויופחת הפחת הנובע כתוצאה מהבדיקות בנמלים.
בנוסף, המשרד יפעל לייעול התהליך ולצמצום החובות הבירוקרטיות. כך למשל, תוקף רישיונות היבוא יוארך: רישיון בעל תוקף של פחות משנתיים, יוארך לשנתיים, ורישיון שתוקפו הוא שנתיים ומעלה, יוארך לעשר שנים. בהתאם גם נטל האגרות המושת על יבואנים יצומצם.
כחלק ממדיניות הייבוא, כיום, חלק ניכר מבדיקות המעבדה למשלוחים הן מתוקף מנדטורי שחובה לבצע ללא כל שיקול דעת. כתוצאה מכך, ישנן דגימות הנשלחות לבדיקה ללא חשד קונקרטי להימצאות נגע או מזיק במשלוח. במסגרת עדכון התקנות, יוסרו מהרשימה נגעים שאינם רלוונטיים עוד, כגון אלו שלא נמצאו בשנים האחרונות באף אחד מן המשלוחים. ובמקביל, המשרד יבטל את דרישת הרישיון עבור שורה של עשרות מוצרים מרכזיים.
המשרד גם פועל לקיצור תהליך אישור יבוא של מוצרים חדשים לישראל. תהליך הבדיקה יואץ באמצעות כוח עזר לאיסוף המידע המקצועי הרלוונטי, כחלק מן התהליך הסדור של בחינת מוצרים חדשים. בנוסף, הרגולטור יקצר את תהליך הבדיקה של שאר המוצרים, בעזרת כוח עזר אשר יאסוף את המידע המקצועי הרלוונטי, כחלק מן התהליך הסדיר של ייבוא מוצרים חדשים לארץ. בנוסף, על מנת לייעל את הקצאת המשאבים, בדיקה של מוצר חדש, תערך ביחס לאפשרות ליבא אותו ממספר מדינות, במסגרת אותו תהליך. במקביל, הרגולטור יידע את היבואן על סטטוס התהליך, תוך הגדרת מסגרות זמנים להשלמת הטיפול. במשרד צופים כי מהלך זה יאפשר ייבוא של מוצרים שאינם מיובאים לישראל ולהוזלה של מוצרים שכיום מיובאים ממספר מצומצם של מדינות.
באמצעות הפחתת הדרישות הבירוקרטיות וייעול תהליכי העבודה, צפויה הגברה של התחרות במקטע היבוא ועידוד של עסקים חדשים לפעול בשוק המזון. התועלות לשוק המזון צפויות להסתכם בכ- 220 מיליון ₪ בשנה.
שר החקלאות, אורי אריאל: ״המהלך שהובלנו להפחתת הרגולציה יחסוך בשנה לפי התחזית מאות מיליוני שקלים מכספו של משלם המיסים. הרפורמות החדשות מאפשרות למפקחי משרד החקלאות להאיץ תהליכים של ייבוא ובקרה של בשר ושל תוצרת צמחית, בשיטות מקצועיות שלא יפגמו באיכות המוצרים המיובאים. כך נדרבן את הספקים לשירות אמין ומהיר יותר, ונמשוך אלינו ספקים נוספים. תחרות היא דבר בריא, והפחתת הרגולציה תאפשר מגוון מוצרים גדול, איכותי וכמובן זול יותר של המוצרים שנמצאים תחת פיקוח משרד החקלאות״
