דו''ח 2016: 2.4 מיליון טון של מזון נזרקו לפח

צילום: אורן אדלשטיין

שליש מייצור המזון בישראל יורד לטמיון, כך עולה מהדו"ח הלאומי ה-2 לאובדן והצלת מזון בישראל, שמפרסמים היום (ג') ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO זיו האפט. אובדן המזון בישראל בשנה החולפת - 2.4 מיליון טון, שהם כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הדו''ח שפורסם הבוקר במסיבת עתונאים שהתקיימה במלון הרודס בהרצליה, מתמקד בתחום ההסעדה המוסדיות - אובדן מזון במלונות, אולמות אירועים, בסיסי צה"ל, מפעלי תעשיה, בתי חולים וכיו"ב, וכן בסקירת הצעדים הרבים שננקטו ברחבי העולם בשנה האחרונה לצמצום אובדן המזון.

שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.4 מיליון טון, מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים. כמחצית ממנו - 1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים, הוא בר הצלה.

מתוך כלל המזון האבוד, סך אובדן המזון בצריכה המוסדית השנה הסתכם ב-214 אלף טון, המהווים 30% מסך צריכת המזון המוסדית ובשווי 3.5 מיליארד שקלים. כשליש מן המזון המבושל האבוד בצריכה המוסדית הוא בר הצלה, כלומר ניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, שהינם 70 אלף טון מזון מבושל בשווי של כ-1.1 מיליארד שקלים.

הדו"ח מציג, לראשונה בישראל, מודל מפורט לאומדן אובדן המזון בצריכה המוסדית; במקומות בהם סעדו בשנה החולפת 1.8 מיליון איש ומספר רב של סועדים אשר מרוכזים במקומות גדולים (להבדיל מן הצריכה הפרטית), כדאיות הצלת המזון גבוהה ביותר, פוטנציאל כמויות המזון גדול והאיסוף והעברתו לאלו הזקוקים להם - פשוט יותר.

הדו"ח השנה כולל נתונים מטויבים, בזכות שיתוף פעולה ונתונים ממשרד החקלאות, מכון וולקני והלמ"ס.

מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך: "במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו. בשנה האחרונה, מאז פרסום דו"ח אובדן והצלת המזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני.  יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".

הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט, חן הרצוג: "קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות. אולם השלכת המזון העודף הינה איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות - הסביבתיות והחברתיות - התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי7.2 . מבחינה סביבתית, הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת, המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים.

הרצוג מוסיף כי הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חסכון של כ 73%- מהעלויות למשק. ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקלים לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקלים ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הבטחון התזונתי בישראל.