שטח נטוע אקליפטוסים. צילום: אביב אבישר - באדיבות רשות הטבע והגנים על רקע מאבק מגדלי הדבורים נגד כריתת עצי אקליפטוס, מפרסמת היום רשות הטבע והגנים את תוצאותיו של מחקר אקולוגי חדש, שקובע כי עצי האקליפטוס פוגעים במיני צומח ובעלי חיים המוגדרים כערכי טבע נדירים וייחודיים לישראל
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המחקר שתוצאותיו הראשוניות הוצגו לאחרונה בכנס מדעי, מצביע על כך שבשטחים בהם נטועים עצי אקליפטוס, הרכב הקרקע וזמינות המים משתנה, בהשוואה למערכת האקולוגית המקומית.
מתוצאות המחקר שנערך בבית הגידול של חולות מישור החוף, עולה כי הרכב מיני הצמחים ובעלי החיים בשטחים הנטועים שונה גם הוא מהרכב החברות שנדגמו בשטחים הטבעיים. שטחי האקליפטוסים מתאפיינים במיעוט של צמחים ובעלי חיים חובבי חולות הנמצאים בסכנת הכחדה.
המחקר נערך על ידי אביב אבישר, כמחקר דוקטורט בהנחיית פרופ' תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר ג'יימס אהרונסון - הגנים הבוטנים במיזורי, בארה"ב, וד"ר יואל רסקין מאוניברסיטת חיפה.
המחקר בדק את ההבדלים בהרכב הקרקע ובהרכב חברת צמחים וזוחלים במערכת האקולוגית הנכחדת של חולות מישור החוף, והשווה בין המצאי בשטחים הטבעיים לבין המצאי בשטחים שבהם נטועים אקליפטוסים. המחקר נערך בדיונות החול בגן הלאומי נחל אלכסנדר בשיתוף רשות הטבע והגנים.
מתוצאות המחקר עולה כי עצי האקליפטוס משפיעים על הרכב הקרקע, והופכים את המערכת הטבעית, המאופיינת בקרקע דלה בחומר אורגני, בעלת חדירות גבוהה למים, למערכת המזכירה במאפייניה את החורש הים תיכוני, עם כיסוי עבה של עלים וקליפות ואחוז גבוה של לחות בפני הקרקע. תופעה מעניינת שנצפתה בשטח מיד לאחר אירועי גשם הינה הצטברות של נגר עילי לערוצי זרימה. תופעה זו מאוד נדירה בחולות, מאחר וחול מהווה תשתית מחלחלת. הסיבה לתופעה נעוצה בשכבת הרקבובית שתחת האקליפטוס היוצרת מעטה בלתי חדיר למים וגורמת להצטברות נגר עילי על פני הקרקע, במקום לאפשר את חילחולו לעומק הקרקע.
איקליפטוסים בנחל אלכסנדר, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסיבה בסקר הזוחלים שבוצע, נמצא כי בעוד שבשטחי החולות 57% מהפרטים שנדגמו משתייכים למינים חובבי חולות, המותאמים לחיים החולות, תחת האקליפטוסים נדגמו רק 11% של מינים חובבי חולות. עוד נמצא כי 67% מהפרטים שנמצאו בשטח האקליפטוסים שייכים למינים המזוהים עם אקוסיסטמה של חורש ים תיכוני לעומת רק 8% שנדגמו בשטחי החולות.
כמו כן נמצא במחקר כי בשטחים הנטועים, עושר מיני הצומח היה נמוך - 26.8 מינים בממוצע, בהשוואה לשטחי החולות - 40.6 מינים בממוצע. ממצא חשוב נוסף מתייחס לעושר המינים הייחודים (אנדמיים). בשטחים הטבעיים נמצאו 8 מינים בעלי חשיבות לשימור לעומת מין אחד בלבד שנדגם תחת האקליפטוסים. תחת אקליפטוסים נמצאו גם מספר כפול של מינים רודרלים, צמחים שתפוצתם קשורה להשפעת הפרעות האדם, קרי צמחים מותאמים לקיום בתנאי הפרעה. להערכת החוקרים, ההבדלים בהרכב חברת הצומח ובעלי החיים משקפים את השינוי במבנה הקרקע וזמינות המים, ואת השינוי שעובר בית הגידול מבית גידול יובשני המאפיין חולות, לבית גידול בעל תנאים של חורש ים תיכוניים.
נתון מדאיג נוסף שנמצא במסגרת המחקר הוא כי בשטח האקליפטוסים שנדגם נמצאו פי 6 יותר מיני צומח פולשני בהשוואה לשטחים הטבעיים. חדירת מינים פולשים לשטח עשויה להעיד על פגיעה בעמידות של המערכת האקולוגית הטבעית באזורים הנטועים באקליפטוסים בפני מינים פולשים.
כריתת אקליפטוסים בדרום רמת הגולן, צילום: באדיבות ארגון מגדלי הדבורים לדברי האקולוגית אביב אבישר, עורכת המחקר, "האקליפטוס הוא העץ הזר הנפוץ ביותר כיום ביערות נטועים ברחבי העולם, והוא ידוע כמין בעל השפעה נרחבת על משאבי מים וקרקע, על צומח ובעלי חיים בסביבתו. אמנת המגוון הביולוגי קובעת כי ייצוג נאות של יחידה אקולוגית בשטחים מוגנים הוא מעל 17%, אך במערכת האקולוגית של חולות מישור החוף מוגנים מבנייה כ- 12% בלבד. ומכאן החשיבות המכרעת בבחינה מחדש של מקומם של אקליפטוסים בשטחים מוגנים במישור החוף החולי"
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, "חולות מישור החוף, על החי והצומח המאכלסים אותם הם נדירים וייחודיים. הרשות משקיעה משאבים רבים כדי לשמר אותם במסגרת שמורות טבע וגנים לאומיים. ממצאי המחקר הראשוניים מצביעים על כך שהימצאותן של חורשות אקליפטוס בשטחים אלה משנות את הרכב הקרקע ופוגעות בהישרדותם של מינים נדירים וייחודיים אלה. שטח חורשות האקליפטוס הצפופות בתוך שמורות טבע ושטחים מוגנים במישור החוף, עומד על כ-12,000 דונם שהם שטח השווה בגודלו לשטחה של עיר בינונית בישראל''.
לאור זאת, מוסיף ד''ר מליחי, ''רשות הטבע והגנים תידרש לבחון את המשך הדילול של חורשות העצים הצפופות בתוך השמורות והגנים וזאת כדי להגן על הצמחים ובעלי החיים הנדירים והייחודיים לישראל".
עצומת הדבוראים: ''אל תכרתו אקליפטוסים'' בתוך כך, ראשי רשויות בארץ הגישו בשבוע שעבר עצומה לנשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת - אשר קוראת להפסיק לאלתר את כריתת עצי אקליפטוס שמתבצעת על ידי רשות הטבע והגנים ללא תכנית חלופית, לטענתם. על העצומה חתמו גם בוטנאים, חוקרים, אקולוגים, חקלאים ודבוראים במסגרת כנס חרום שהתקיים תחת הכותרת - די לכריתת עצי האליפטוס בישראל. שר החקלאות ומנכ"ל משרדו שהוזמנו לכנס לא הגיעו.
''מדיניות כריתת העצים הגורמת לחיסול ענף הדבורים והאבקת הגידולים החקלאיים בישראל, הטבע הישראלי, מורשת ההתיישבות ובית לבעלי החיים, עד למציאת פתרונות חלופיים לשמירה על חיי הדבורים, שהן המאביקות העיקריות של המזון מהצומח''. נכתב בעצומה
לעצומה כבר הצטרפו 36 בוטנאים, חוקרים ואקולוגים בכירים אשר מתנגדים להמשך הכריתה ומגדירים את האקליפטוס כמין 'גר' אך לא כמין פולש. ''האקליפטוס אינו מסכן את צמחיית הבר בישראל וכי חובה להפסיק ולכרות אותו''. בשנה האחרונה ביצעה הרשות כריתות יזומות ועצומות של מעל אלפיים עצי אקליפטוס בוגרים בנחל אלכסנדר, רמת הגולן, נחל שורק, שמורת הדן ועוד.
הדבוראי נועם טור חותם על העצומה בכנס הדבוראים, צילום: תקשורות יעל שביט בועז כנות, יו"ר ארגון מגדלי הדבורים בישראל: "זו המלחמה של כלל אזרחי ישראל. אנו קוראים לראשי הרשויות שעדיין לא הצטרפו למאבק, לחקלאים ולציבור הרחב, לחתום על העצומה החשובה. לא ייתכן שהממשלה, וגוף הנחשב לירוק, יאשרו כריתת עצים צופניים שהם מזון הדבורים, בתקופה בה מושבות דבורים שלמות נכחדות עקב מחסור במזון הדבורים. אנו דורשים ממשרד החקלאות לעצור לאלתר את כל כריתות האקליפטוסים המתוכננות''.
הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש: ''על כולנו להבין את משמעות ייצור מזון מהצומח בהקשר קיום הדבורה ולשמור עליה למען עתיד האנושות כולה: "כל צמח או עץ צופני שיינטע יסייע בייצור מזון לדבורי הדבש ויתרום להמשך קיום החקלאות וייצור המזון. שליש מכמות המזון החקלאי הטרי בעולם, מופק בעזרת האבקתה של הדבורה ולכן אנו נאבקים למניעת כריתת עצי האקליפטוסים וקידום נטיעות צופניות ברחבי הארץ".
''בעולם הרחב כבר הבינו את מה שרשות הטבע והגנים אינה מבינה'' מוסיף אבידור. ''שמירה ומחקר בכל העולם כבר מתקיים בניסיון לשמר את ענף הדבורים- בשל תופעת היעלמות הדבורים המאביקות את גידולי החקלאות. שליש מאוכלוסיית הדבורים בכל רחבי הגלובוס נעלמה והסיבה הראשונה והעיקרית הינה התמעטות המזון לדבורים, בשל צמצום האזורים החקלאיים והבר, שהינו הגורם הישיר לירידה המתמדת בהיקף הייצור המקומי, של הדבש בכ- 30%- 50%, בשני העשורים האחרונים, בנוסף לכריתה אלפי עצי אקליפטוס. כיום פועלים בישראל כ- 500 דבוראים. דבורת הדבש תורמת לתל"ג החקלאי באמצעות האבקת הגידולים החקלאיים כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה''.
