הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


קערה מימי החשמונאים עם השם 'הרקנוס' מעוררת את סקרנות החוקרים


על קערת האבן מלפני 2,100 שנה שהתגלתה בחפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות בעיר דוד בירושלים חרוט בעברית השם 'הרקנוס' שהיה נפוץ בתקופה החשמונאית ונשאו אותו שניים ממנהיגי בית חשמונאי. האם היה הרקנוס אדם רם מעלה, או שמא אזרח מן השורה ?

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  22-12-2016



שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב 'הרקנוס', צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות

תעלומה לא פתורה: מי היה 'הרקנוס' ששמו נחרת בעברית על קערת אבן מירושלים לפני 2100 שנה? הקערה מהתקופה החשמונאית,  נתגלתה בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחניון גבעתי בגן לאומי סובב חומות ירושלים בעיר העתיקה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הממצא הנדיר אשר התגלה בשנת 2015 ונחשף כעת לציבור לפני חג החנוכה, וממשיך לעורר את סקרנותם של החוקרים. לדברי ד"ר דורון בן-עמי מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאונ' בר אילן, הקערה שנחשפה היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי הקירטון (סוג של אבן גיר) בירושלים. כלים אלה היו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו ככלים שאינם מקבלים טומאה.

האם היה הרקנוס אדם רם מעלה, או שמא אזרח מן השורה בתקופה החשמונאית? לדברי החוקרים, קשה לדעת. "השם הרקנוס היה אז נפוץ למדי. אמנם, בתקופה זו פעלו דמויות מוכרות שנשאו  שם זה, למשל - יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתיתיהו החשמונאי ושלט ביהודה, ויוחנן הורקנוס השני, שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, אולם אי אפשר לקבוע שהקערה היתה שייכת דווקא להם" " אומרים ד"ר בן עמי ופרופ' אשל.


צילום: לע''מ- באדיבות רשות העתיקות

הקערה התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודות מקווה טוהרה, שהיה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטוהרה במקום בתקופה החשמונאית. האתר בו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בירושלים. החפירות באתר, הממומנות ע"י עמותת אל עיר דוד, הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות.

לפני כשנה נחשפו בחניון גבעתי שבעיר דוד שרידי החקרא היוונית (הסלאוקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים. מעניין לציין, שהקערה נתגלתה במרחק קטן מהמקום בו נחשפו שרידי החקרא.


החפירה הארכאולוגית בחניון גבעתי בעיר דוד. צילום: אסף פרץ - באדיבות רשות העתיקות