האבן עם הכתובת הנדירה בתערוכה בספריית אוניברסיטת חיפה, צילום: ג'ני כרמל תגלית תת-ימית חשובה: כתובת נדירה מהשנים שלפני מרד בר-כוכבא מזהה בפעם הראשונה באופן וודאי את הנציב הרומי ששלט ביהודה באותה התקופה - גרגיליוס אנטיקווס. הכתובת נמצאה בחפירה התת ימית של אוניברסיטת חיפה בתל דור וסביבתה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "לא רק שאנחנו מצליחים לזהות בוודאות בפעם הראשונה את שמו של הנציב ששלט ביהודה בשנים הקריטיות שלפני מרד בר-כוכבא, אלא שזוהי הפעם השנייה בלבד שאזכור השם יהודה מתגלה בכתובת כלשהי מהתקופה הרומית", אומרים מנהל החפירה פרופ' אסף יסעור לנדאו וד"ר גיל גמבש, שחבר אליו לפענוח הכתובת.
תל דור, שמזוהה עם דור המקראית ופעלה לפחות עד למאה הרביעית לספירה, נחפרת כבר מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, כאשר משנת 2003 מובילים אותה ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אילן שרון מהאוניברסיטה העברית. אליהם חברו פרופ' רבקה מרטין מאוניברסיטת בוסטון ופרופ' יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה, שאחראי גם על הסקר התת ימי סביב דור.
עוגנים, חרסים ועוד ממצאים רבים כבר נמצאו במפרצים של דור, אבל נראה ששום דבר לא הכין את החוקרים לממצא האחרון. במהלך חודש ינואר השנה, בשטחה של שמורת תל דור, מצאו אהוד ארקין-שלו ומישל קריישר - תלמידי המחקר מהמעבדה לארכיאולוגיה חופית של אוניברסיטת חיפה, אבן מלבנית ענקית כשכבר מתחת למים ניתן היה להבחין שחקוקה עליה כתובת.
בהתייעצות עם קובי שרביט, ראש מרחב ים ברשות העתיקות, ויגאל בן ארי, ראש מרחב חוף ברשות הטבע והגנים, הוחלט להוציא את הכתובת מהים מהר ככל האפשר בכדי למנוע נזק לכתובת או למקרה שהיא תתכסה בחול.
האבן שנחשפה בקרקעית הים בחוף דור, צילום: אהוד ארקין שליו - באדיבות אוניברסיטת חיפה לאחר מבצע הנדסי סבוך להוצאתה של האבן גילו החוקרים שהם מביטים באבן מלבנית מסותתת בגובה של 85 סנטימטרים ובמשקל של למעלה מ-600 ק"ג. על גבי האבן הייתה חקוקה כתובת יוונית בת שבע שורות. "ככל הנראה, מדובר בבסיס של פסל מהתקופה הרומית ועל פי הידוע לנו, מדובר בכתובת הארוכה ביותר שנתגלתה מתחת למים בישראל", אומר פרופ' יסעור-לנדאו.
לעבודת הפענוח הצטרף ד"ר גמבש, ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. עבודת הפענוח על האבן השחוקה לא הסתיימה עדיין, אולם כבר עתה מצאו החוקרים שני גילויים מסעירים. הראשון והמרכזי, בכתובת מצויין שמו של גרגיליוס אנטיקווס ותפקידו: מושל יהודה (יודיאה). שמו של אנטיקווס כבר נמצא בכתובת דומה בדור לפני כ-70 שנים, אולם אז לא השתמר החלק בכתובת המציין באיזו פרובינקיה משל. בפולמוס המדעי היו כאלה שסברו שהכתובת מציינת את תפקידו כנציב של הפרובינקיה סוריה אולם היו כאלה שסברו שהכתובת מציינת את העובדה כי הוא נציב יהודה. כעת, הכתובת החדשה מוכיחה מעל לכל ספק: גרגיליוס אנטיקווס הוא הניצב הרומי של יהודה בשנים שלפני פרוץ מרד בר-כוכבא בשנת 131 לספירה.
אולם לא רק תוארו של אנטיקווס כה נדיר. למעשה, השם יהודה נמצא עד היום בכתובת רומית אחת נוספת: בכתובת המפורסמת מקיסריה המזכירה את הנציב פונטיוס פילאטוס. כעת מוכפל מספר הכתובות הרומיות שבה יהודה מופיעה. "מייד לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא מחליטה רומא לבטל את הפרובינקיה יהודה, ולמחות כל זכר לשמה, ולכן היא מחליטה לצרפה אל סוריה ליצירת פרובינקיה אחת: 'סוריה פלסטינה'. כך שאנחנו רואים כתובת שמתוארכת לזמן קצר מאוד לפני שיהודה למעשה חדלה להתקיים כפרובינקיה בשם זה. מתוך שתי הכתובות המזכירות את השם יהודה, היא כמובן המאוחרת יותר, אבל לאור הנדירות שלהן – סביר להניח שלא ימצאו כתובות רבות עם השם יהודה שיהיו מאוחרות יותר", מציינים החוקרים.
עם תום הפענוח המלא, יתפנו החוקרים לבחון את ההקשר ההיסטורי של הכתובת. "יחד עם הכתובת שנמצאה סביב הקמת המדינה, יש לנו שני פסלים שמכבדים את הנציב אנטיקווס ומפארים את שמו. נשאלת השאלה למה? האם מדובר בציון של שני אירועים גדולים שונים או שמא היה מקובל להקים פסל חדש עבור פטרון העיר מבלי סיבה מיוחד". אומרים החוקרים.
הכתובת תיחשף בפני הציבור לראשונה בספרית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה, בתערוכה מיוחדת שכותרתה ׳ויה מאריס׳. התערוכה תיפתח רשמית בתאריך 30.11.2016 במהלך כנס חיפה הרביעי לחקר הים התיכון, שנושאו השנה היסטוריה ים תיכונית. התערוכה והכנס אורגנו על ידי ד״ר גיל גמבש וד״ר צור שלו (היסטוריה), לקראת פתיחתו של המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה.
