יום מיוחד בכנסת: 70 שנה למבצע עלייתן על הקרקע של י''א הנקודות

מגדל המים בקיבוץ בארות יצחק, צילום: תנועת הקיבוץ הדתי

במלאות 70 שנה להקמתן של י''א הנקודות - אחד-עשר היישובים שעלו לקרקע בנגב, במוצאי יום הכיפור תש''ז, קיימה היום (ג') הכנסת יום מיוחד לציון  אחד המבצעים החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל שסייע בעיצוב גבולותיה של המדינה שבדרך.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

במוצאי יום הכיפורים, בלילה שבין 5 ל־6 באוקטובר 1946 עלו על הקרקע בנגב 11 קיבוצים ומושבים חדשים. מטרת מבצע ההתיישבות הזה - הגדול מכל המבצעים שנעשו לפני הקמת המדינה היהודית - הייתה לגרום לכך שהנגב ייכלל בתוך גבולותיה. הצלחת המבצע ריגשה והלהיבה את בני היישוב היהודי בארץ ואת יהדות הגולה. המטרה הושגה: תוכנית החלוקה, שאושרה באו"ם בנובמבר 1947, הקצתה את הנגב למדינה היהודית

במסגרת היום המיוחד בכנסת, אותו יזם חה''כ חיים ילין (יש עתיד), עסקו ועדות הכנסת השונות בנושאים הנוגעים לשיקום אתרי מורשת ופיתוח הנגב. במקביל נערכה תערוכת צילומים המספרת את סיפור הקמת היישובים.

בועדת החינוך, התרבות והספורט התקיים סיון שעסק בכפר הנוער בקדמה והצגת פועלו. הצוות המקצועי של הכפר סיפר על העבודה היומית עם הנוער וחשיבות הסיורים ב-11 הנקודות במסגרת תכנית החינוך. הוועדה קראה למשרד החינוך לשלב את סיפור ההתיישבות בתוכנית הלימודים השנתית. ועדת המדע והטכנולוגיה דנה בחיבור הנגב לגז טבעי באמצעות טכנולוגיות מתחדשות וקראה למשרד התשתיות לקדם את חיבור הנגב לגז במטרה לפתח את אזורי התעשייה ולחזק את הנגב.

ועדת הפנים והגנת הסביבה הייתה אמורה לדון בקידום תכניות בנייה והאצה ל-11 הנקודות בנגב, אך משנציגי משרד האוצר ומשרד התיירות בחרו שלא להגיע לדיון, הכריז יו"ר הוועדה כי הדיון יתקיים בעוד שבועיים ועל נציגי המשרדים חלה חובה להגיע.



במרכז היום המיוחד התקיים טקס רשמי במעמד שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה (מכלוף) דרעי ובנוכחות מאות מותיקי היישובים, חברי כנסת, , ראש המועצה האזוריות שער הנגב אלון שוסטר, ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית שדות נגב תמיר עידאן, ראש מועצה אזורית בני שמעון סיגל מורן, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ותושבי הנגב.

בטקס חולקו תעודות הוקרה למקימי 11 היישובים שעלו על הקרקע: בארי, נירים, חצרים, שובל, קדמה, כפר דרום, אורים, גלאון, משמר־הנגב, נבטים ותקומה. במהלך הטקס סופר סיפורם של דור המייסדים על ידי נציג המקימים אהרון ידלין מקיבוץ חצרים - שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר. ראש מועצת בני שמעון, סיגל מורן בירכה בשם ראשי הרשויות ולהקת "שדות נגב" ביצעה מחרוזת ממיטב שירי הנגב. היום סוכם בדיון חגיגי שהתקיים במליאת הכנסת.


היום בכנסת, צילום: דוברות הכנסת

יוזם היום, ח"כ חיים ילין: "ההיסטוריה של מדינת ישראל וגבולותיה נקבעו על ידי חלוצים, שהתיישבו בנגב מתוך ערכים ציוניים. 11 הנקודות בנגב הוא מבצע היסטורי בעל חשיבות ממעלה ראשונה. אחד מהגורמים להצלחת מבצע ההתיישבות, הוא שיתוף הפעולה בין מפלגות, ארגונים ותנועות שונות למען הקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. שיתוף פעולה שכל כך חסר בימינו. שבעים שנה אחרי, תשעה ישובים מתוך האחד עשר שהוקמו במוצאי יום כיפור תש"ז, חיים ומשגשגים ברחבי הדרום והנגב. את התנופה בנגב אי אפשר לעצור." בסיום נאומו הודה ח"כ ילין בהתרגשות רבה למקימי היישובים: "סיפור חייכם הוא חלק מאבני היסוד של הציונות. על הממשלה להשכיל ולהבין מה שאתם הבנתם, החזון הציוני יבוא למימוש לא במילים ובנאומים, אלא במבחן השינוי המעשי. בזכותכם, אנחנו מסתכלים היום על גבולות מדינת ישראל."



שר הפנים ושר הפריפריה, הנגב והגליל, אריה (מכלוף) דרעי: " תודה לחברי ח"כ חיים ילין על היום החשוב הזה והעשייה הרבה למען הנגב. אני באתי למטרה אחת, להצדיע לכם. יושבים פה אנשים ונשים שמסרו את נפשם לפני 70 שנה, הקימו יישובים, במסירות נפש אמיתית. בזכותכם אפשר לפתח את הנגב היום." אמר השר דרעי והוסיף: "בשמי ובשם ממשלת ישראל אנחנו מלאי הכרת הטוב והערצה לכולכם וכמובן לראשי המועצות. הם ממשיכים במסורת של ההתיישבות שהיא מאד חשובה לנו בדרום."


שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר, צילום: דוברות הכנסת

שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר, נציג המקימים אהרון ידלין, נתן הצצה אל מאחורי הקלעים של המבצע הסודי שהתרחש מתחת לאפם של הבריטים ששלטו כאן באוקטובר 1946: "לכל אחד היה תפקיד יעודי, מי לשמירה מי למטבח מי למסגרות בנייה ומי לחקלאות. הבריטים לא סברו שהיהודים יבצעו מהלך מפתיע שכזה כדי לקבוע עובדות בשטח סמוך ליום כיפור. ובדיעבד - המבצע הצליח לא מעט תודות למנהג הקבוע של הבריטים שנהגו להשתכר בכל מוצאי יום שבת. ואת זה ידעו וניצלו היטב מתכנני המבצע. עד שהבריטים התאוששו והתעשתו מהלילה, החלוצים הצעירים כבר הספיקו לעמוד במשימה הראשונה ולהקים שני צריפים לשינה וצריף ששימש כחדר אוכל. על פי החוק התורכי היה אסור להרוס אותם. לא פחדנו" אמר ידלין והוסיף: "אנשי ההגנה איבטחו אותנו עם רובים מוסתרים במעילים. זהו, אולי, תמציתו של סיפור הקמתם של הישובים- אותם מתיישבים צעירים ואמיצים שבדרכם הכל-כך פשוטה וערכית, הובילו מהלך כל-כך משמעותי שסייע בעיצוב גבולותיה של המדינה."