צילום: מתוך התחקיר ששודר בערוץ 10 האם כל הבשר המיובא מדרום אמריקה באמת כשר ? תחקיר בבתי מטבחיים ב-4 מדינות בדרום אמריקה, משם מגיע רוב הבשר שנמכר בישראל, חשף תליית עגלים בעודם בהכרה וביצוע חתכים בגופם. עמותות 'תנו לחיות לחיות' ו'אנונימוס' הגישו הבוקר עתירה לבג"ץ שדורשת לאסור יבוא מבתי מטבחיים שלא יעמדו בסטנדרטים הישראליים והבינלאומיים. מחר (ו') תיערך הפגנה במחאה על ההתעללות שנחשפה בתחקיר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק העמותות דורשות ממשרד החקלאות להתנות את האישורים לבתי מטבחיים בחו"ל ואת רישיונות היבוא מהם בקיומם של סטנדרטים מינימליים לצמצום סבלם של בעלי החיים בהובלה, בהחזקה בבית המטבחיים ובשחיטה. העתירה מבקשת להתנות את היבוא בעמידה בחוק הישראלי ובסטנדרטים של ה-OIE (הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים), ודורשת לאסור על "תלייה בהכרה" - שיטה בה כובלים את רגליו של העגל, ותולים אותו במהופך מיד לאחר השחיטה ובטרם איבד את הכרתו.
התחקיר נערך ע''י עמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ו-PETA בסיוע עמותת תנו לחיות לחיות, בבתי מטבחיים בדרום אמריקה - משם מיובא רוב הבשר שנמכר בישראל. מרבית הצילומים תועדו בבית המטבחיים פריגוצ'אקו בפרגוואי, המשווק בשר ליבואן "נטו". צילומים נוספים מתעדים את המתרחש בבתי מטבחיים בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, המייצאים בשר לישראל. התחקיר נחשף במקביל בתקשורת הישראלית והאמריקאית -
בערוץ 10 וב-Forward.
אישורי הייבוא באחריות משרד החקלאות "הפועלים מפילים את העגלים או מטיחים אותם לרצפה, ומקבעים את ראשם באמצעות קרס המוחדר לאפם ובאמצעות אביזר דמוי קלשון''. נכתב בעתירה שהוגשה בשם העמותות על-ידי עו"ד יוסי וולפסון. ''מיד אחרי חיתוך גרונם של העגלים, מניפים אותם למסוע עילי, ממנו הם תלויים ברגל אחת בלבד. העגלים נשארים בהכרה זמן ממושך כשהם תלויים כך, ובזמן זה חותכים בהם ומנתקים את חוט השדרה באמצעות דוקרן (מה שלא גורם לאבדן הכרה). את הפעולות לעיבוד הגופה מתחילים בלי לוודא שהעגל איבד את הכרתו ומת". בעתירה מצוטטת חוות דעת של ד"ר טמפל גרנדין, מומחית ידועה לרווחת בעלי-חיים, המפרטת שורה של אינדיקציות לכך שבעלי החיים עדיין בהכרה רגעים ארוכים אחרי השחיטה.
השיטות שתועדו בתחקיר אסורות בישראל, ואינן עומדות בסטנדרט הבינלאומי שנקבע בנהלי ה-OIE. משרד החקלאות מפקח על בתי המטבחיים הללו, ומעניק להם היתרי יבוא, שבהם הוא מוסמך לקבוע כללים ולשנותם מעת לעת. העותרות מבקשות לכלול בתנאי היבוא גם שיקולים של צער בעלי-חיים. "רגע ההמתה של בעל-חיים לשם מכירת בשרו למאכל הוא רגע שקשה לדבר בו על זכויות. זהו הרגע בו הופך האדם יצור חי שנשמה באפו לחפץ – פשוטו כמשמעו. זהו גם הרגע בו האדם מחפצן את בעל-החיים במובן הקיומי: הופך אותו מיצור חי הקיים כשלעצמו לאמצעי גרידא בידיהם של בני אדם. אולם גם ברגע זה – שמא דווקא ברגע זה – שומה על החברה לגלות מידה מזערית של חמלה, ולמזער את הסבל הכרוך בהכרח במעשה ההרג".
הליך שאינו חלק מהשחיטה הכשרה ב-2015 ייבאה ישראל כ-66 אלף טון בשר בקר שהם כ-60% מהבשר ששווק בארץ, בעיקר מדרום אמריקה. בפברואר 2015 שלח ד"ר מוחמד עבד אל-חאלק, ששימש כרופא ראשי לבתי מטבחיים בישראל, מכתב ליו"ר השירותים הווטרינריים שבו התריע מפני השימוש בשיטה האסורה, אולם דבר לא השתנה. תחקירים קודמים במשחטות כשרות בדרום אמריקה עוררו ביקורת חריפה על שיטת התלייה בהכרה (המכונה גם shackle and hoist) הן בישראל והן בקהילה היהודית בארה"ב. ב-2008 וב-2010 הצהירה הרבנות כי תורה ליבואנים להפסיק את השימוש בשיטה, והרב הראשי לשעבר יונה מצגר אף איים לשלול את תעודת הכשרות ממשחטות שלא יעשו זאת. אתמול הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד יבואנית הבשר "נטו" על סך 238 מיליון ₪, ע"י עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.
תשובות לשאלות נפוצות על התחקיר:
1. האם זה תחקיר נגד שחיטה כשרה?
לא. ההליך המתואר בתחקיר – כבילה ותלייה בהכרה – אינו חלק מהשחיטה הכשרה, והוא הוצא משימוש בבתי מטבחיים כשרים בישראל. הרבנות הראשית התחייבה להורות ליבואנים להפסיקו גם בבתי מטבחיים בחו"ל. אנחנו מתנגדים לניסיונות לאסור על שחיטה כשרה. זו צביעות לאסור על שחיטה כשרה, משום ששחיטה לא-כשרה היא לעתים אכזרית לא פחות (כפי שתיעדנו בין היתר בשחיטת חזירים בישראל): פעמים רבות החשמול מתבצע ברשלנות ולא מביא לאלחוש, אלא מהווה עינוי נוסף. אין כזה דבר 'שחיטה הומאנית' – הרג בעלי-חיים בפס ייצור תעשייתי כרוך בהכרח באלימות ובסבל. בנוסף, ההתעללות בבעלי החיים בתעשיית הבשר מתחילה הרבה לפני השחיטה. מאמר בנושא שחיטה כשרה באתר אנונימוס
2. האם לשימוש בכבילה ותלייה בהכרה עלולות להיות השלכות על כשרות הבשר?
הרב דוד סתיו אמר שלשום לערוץ 10: "צער בעלי חיים הוא איסור תורה, כלומר גם כאשר אנחנו משתמשים בבעלי חיים, צריכים לעשות את זה באופן שיצער אותם במידה המינימלית. כל פגיעה שהיא מעבר לכך יכולה במקרים מסוימים גם לפגוע בכשרות".
הרב שבתי רפפורט, ראש בית המדרש במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, אמר בתגובה לתחקיר: "ההלכה היהודית עומדת איתן על שתי רגליים, האחת היא התורה הכתובה, הנלמדת והנחקרת, והשנייה היא המסורת המעשית העוברת מדור לדור. גידול בעלי חיים ושחיטתם במסורת המעשית מלווה בהקפדה על שמירת בריאותם של בעלי החיים, כדי שבשרם לא יהיה בשר טריפה. נהלים ומעשים הגורמים סבל לבעלי החיים, וללא ספק מעמידים את שלמות גופם בספק, מהווים סטייה ניכרת מן המסורת, ומעמידים בספק את כשרות הבשר. מאחר שיהודים שומרי מצוות מקפידים ומחמירים באיסורי טרפות, על ארגוני הכשרות להניח את דעתם באופן ברור, ולהוכיח שנהלי הגידול וההכנה לקראת השחיטה אינם סוטים מן המסורת המקובלת, ואינם פוגעים בשלמות גופם של בעלי החיים. בכל מה שקשור להלכה הפסוקה בספרי ההלכה, מבואר שמה שאין בודקים את שלמות גופם של בעלי החיים הנאכלים מראש ועד רגל הוא משום שאנו מניחים לגביהם הנחת בריאות שלא התערערה. גם כאן, על ארגוני הכשרות להראות מדוע הנחה זו אינה מתערערת בנוהל של תליית עגלים ברגלם האחורית. מדוע מעשה זה אינו חשוד כפוגע באיברים שפגיעה בהם יוצרת מצב של טרפה".
3. איך אתם יודעים שבעלי החיים בהכרה והתנועות אינן רפלקסיביות?
ד"ר טמפל גרנדין, מומחית עולמית להתנהגות בעלי-חיים שעבדה בתכנון בתי מטבחיים, צפתה בתיעוד. חוות הדעת המקצועית שכתבה מצביעה על כמה סימנים המעידים על כך שבעלי החיים בהכרה, כגון נשימה ריתמית, ניסיון ליישר את הגוף ולהרים את הראש ותנועת אישונים.
4 ההתעללות שתועדה בתחקיר מתרחשת בדרום אמריקה - מדוע זה רלוונטי לישראל?
רוב בשר הבקר שאוכלים בישראל מיובא מחו"ל, בעיקר ממשחטות ענק בדרום אמריקה. משרד החקלאות והרבנות בישראל מפקחים על בתי המטבחיים האלה. לצרכנים יש זכות לדעת מנין הגיע הבשר שנמכר בארץ, ולנו יש מחויבות לתעד ולחשוף מה עבר על בעלי החיים שמתענים ונשחטים לשיווק בישראל.
