צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה '"חייבת להיות תכנית אסטרטגית ארוכת טווח לשינוי המצב בחקלאות, והיא חייבת להיות מגובה בחקיקה". כך אמר יו''ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר בדיון בנושא "חשיבות עיקרון 'התלם האחרון' בחקלאות לביטחון מדינת ישראל", שנערך במסגרת יום החקלאות וההתיישבות אשר צוין היום (ג') בכנסת.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''כולנו גדלנו על המונח 'התלם האחרון', ורבים מהיושבים פה סביב השולחן מכירים אותו מהכיוון ההפוך'' אמר דיכטר. ''כאשר חוזרים מהגבול, הרגע בו אתה נוגע בתלם האחרון הוא למעשה הרגע שבו אתה מבין שהגעת הביתה. לצערי, אני זוכר שברבות השנים היו אנשים שפקפקו במונח הזה, היתה אפילו שאלה שעלתה בישיבת ממשלה והיא, מדוע מדינת ישראל צריכה לסבסד את הירקות שאנחנו אוכלים באירופה. לחקלאות אין חשיבות רק בתור תוצרת אלא גם כגורם מעצב מהבולטים שהיו במדינת ישראל לפני הקמתה ולאחר הקמתה''.
חבר השדולה החקלאית ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "החקלאות היא מרכיב עיקרי במושג ציונות שכל כך חשוב לנו לשמור עליה. בכל אירוע ביטחוני החקלאים הם אלה שמשלמים את המחיר, בזמנים של מתיחות ובוודאי כאשר יש לחימה. החלטת שר האוצר להוריד מכסים לטובת הורדת המחירים בשוק, אולי נובעת מדאגה עמוקה לחקלאי איטליה ויוון, בוודאי שהמרכיב הלאומי לא היה חלק ממנה. אנו משקיעים כ"כ הרבה בחיל האוויר, בחיל הים, בזרועות הארוכות שלנו, וצריך להבין שהחקלאים הם מרכיב בסיסי בזרוע היבשה שלנו. פרופ' ארנון סופר אמר שהחקלאות איננה רק תרומה שולית לביטחון, אלא אבן יסוד בביטחונה הלאומי של ישראל. עיקרו אבן זו ממקומה ותגלו כי המפעל הציוני כולו קורס".
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "בנינו תכנית אסטרטגית וניהלנו מו"מ עם משרד האוצר והחקלאות אשר הסכימו כמעט על הכל אבל בתנאי של פתיחת החקלאות כולה לייבוא וביטול המכסות. מדובר בשיגעון. הייבוא זו שנאת חינם. כל זה כדי לייצר כאן אבטלה ושממה. מעבר לערכים ודרך החיים שהחקלאי מנהל, הוא צריך להרוויח. בשנים האחרונות החקלאים נאלצים לסגור את משקיהם בשל חוסר רווחיות. בין הדיבורים למעשים של השרים יש פער אדיר. אבסורד שאין כאן נציג אחד ממשרד החקלאות. על מדינת ישראל לראות את הערכים של החקלאות ועל השמירה של החקלאות כשמירה על האדמה, על המדינה.
המדינה המערבית היחידה עם מספר החקלאים הנמוך ביותרמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "אנחנו המדינה המערבית היחידה עם מספר החקלאים הנמוך ביותר. חסר כאן 2-2.5 מיליארד ₪ כדי להביא אותנו לתחרות עם ה- OECD. מי שנותן לגזברים לנהל את המדינה, הוא אחראי על הקריסה של המדינה. אנחנו חוטאים לחקלאות. הורדנו אותה מהתמיכה הלאומית לנמוכה ביותר במערב. אם לא נשנה את סדרי העדיפויות, החקלאות תקרוס. מוכרחים להביא לתכנית אסטרטגית לאומית".
נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים דובי אמיתי: "הכתובת הייתה על הקיר, כך יסכמו את ועדת החקירה שתיפתח בעוד 10 שנים כאשר לא תהיה התיישבות בגבולות המדינה הצפוניים והדרומיים אשר יוחלפו על ידי פלוגות צבאיות. בשנים האחרונות חל שינוי במדיניות הממשלות לדורותיהן כנגד החקלאות, שינוי שעלול להביא לאובדן זכותנו על חלקים לא קטנים מארץ ישראל. אני קורא לממשלת ישראל להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי"
יו"ר הוועדה דיכטר שאל את אמיתי אם גובשה מדיניות או תכנית רב שנתית ואמיתי השיב "מאיר צור, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, בנה תכנית אסטרטגית של 15 שנה שהונחה לממשלה לפני כשנה ושום דבר לא התקדם".
יום החקלאות וההתיישבות בכנסת, צילום: באדיבות מועצה אזורית עמק יזרעאל ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני): "לפני מספר חודשים בדיון על ייעודה של החקלאות בישראל אמר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה כי ייעודה הוא רווחה כלכלית של אזרחי המדינה בלבד. משפט זה מבטא את ההבדל המהותי במקומה של החקלאות בין תפיסתה של הממשלה לבין ההכרה בחקלאות כערך לאומי . חקלאות איננה מסתכמת בשורת הרווח בלבד - היא ערך לאומי, היא ביטחון, היא התיישבות והיא צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז".
ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי למעלה מ-60% מהחשודים בפשיעה חקלאית הם ממוצא ערבי ו-18% הם פלסטינים. אם לא נלחם בזה, יהיו מי שישבו על הגדרות וכדי שהחקלאים ישמרו על האדמות, צריך להיות להם משתלם לעבד אותן".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד): אנחנו מייצאים גם טכנולוגיה וחקלאות, וללא חקלאים לא תהיה טכנולוגיה למכור. אנחנו יכולים ללמד את העולם ולהאכיל את המיליארדים. זה יכול להיות גשר לשלום מול כל האויבים, והשלום הוא הביטחון החשוב ביותר שיש".
עדי, תלמידת י"א ממושב עין יהב בערבה, ביקשה את רשות הדיבור ופנתה לחברי הוועדה: "המדיניות בשנים האחרונות תביא לכך שאזור הערבה יישאר בסוף ריק. מי יגור שם? מי ישמור על הגבול? אף אחד. מצבה של החקלאות בערבה הוא יותר מכותרת בכתבה אלא קריאת השכמה. בעוד עשר שנים נרצה, בני הדור שלי, נרצה לחזור ולהקים משפחות כי זה מקום מושלם לגדול בו, ואנו מבקשים שתתנו לנו ערבה לחזור אליה".
פגיעה מתמשכת בחקלאות, אין בנים ממשיכיםראשי מועצות אזוריות רבות הגיעו לדיון ובהם אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל ויו"ר מרכז חקלאי העמק, שהינו חקלאי בעצמו. בצר אמר במהלך הדיון: "במדינת ישראל היחס של מספר החקלאים למספר התושבים הוא הנמוך ביותר במדינות ה OECD ואני דורש הקמת ועדת חקירה לבדיקת הנושא. כפי שהיה במשבר המים – רק לאחר שהוקמה ועדת חקירה, כל החסמים הוסרו וגילינו שיש מספיק מים במדינה. כיום, אנו סובלים מפגיעה מתמשכת בחקלאות, אין בנים ממשיכים. אני דור שלישי לחקלאות וספק רב אם בניי ונכדיי ימשיכו להיות חקלאים. צריך לבדוק מדוע צעירים חוששים להמשיך בחקלאות – מדובר במקצוע הפכפך והמדינה שלנו, במקום להקטין סיכונים, רק מגדילה אותם".
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני: "המדינה היום מחזיקה בתפיסה של להפוך ממדינה יצרנית למדינה צרכנית. אסור להפקיד את העתיד של ההתיישבות. חייבת להיות חקיקה של איך נתפסת החקלאות כדי להבטיח את העתיד של החקלאות".
ראש המועצה האזורית דורון שידלוב: יש חקלאות אבל יש מעט מאוד חקלאים שנאלצים לא רק להתפרנס מחקלאות אלא גם לשמור על השטח ועל הרכבים שלהם".
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "ביטחון ללא חקלאות לא יהיה לנו. ובסוף לא יהיה לנו על מי להגן עליו. האבסורד שהולכים להעביר תקציב שלא יהיה הטבות לעוטף עזה כולל פיתוח. אתם חייבים להגן עלינו ולהיות הנציגים שלנו. אתם כאן יודעים שבלי חקלאות לא יהיה מי שישמור עלינו. רק עם ההטבות בעוטף עזה ניתן לפתח ולעבוד שם".
אלי אהרון מארגון מגדלי הירקות, חקלאי במושב עמיעוז: "יש פער אדיר בין האמירות בכנסת המגנות על החקלאות כערך לבין המעשים של הממשלה שפועלת כנגד החקלאות".
אחריות חברי הכנסת להביא לשיח ציבורי אחרמזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לפני שנתיים וחודשיים התנהל מבצע 'צוק איתן' במשך 51 יום. כל יום במבצע הזה אזרחי ישראל ראו את צה"ל נלחם למען בטחון ישראל מתוך שטחי החקלאות של הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה. אני הייתי בטוח שהתמונה הזאת תביא את ההבנה של חשיבות החקלאות במקום הזה, אבל חודשיים אחרי, כשהפצועים עוד לא התאוששו, השיח עבר להיות על מחיר המילקי בברלין. זאת אחריות חברי הכנסת להביא לשיח ציבורי אחר, ואף אחד מכם לא דיבר! אותו הדבר כששומעים נציג ממשלה בכיר – פרופ' אבי שמחון שאומר ששלב גאולת הקרקע נגמר ועכשיו הגיע שלב גאולת העם ואפשר להחליף את החקלאים בשוטרים שיגנו על הקרקע. זאת האחריות שלכם לענות לו".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, אמר בסיום הדיון: ."החקלאות היום לא מספיק אטרקטיבית, והיא נהייתה עניין למבוגרים. יש צורך חשוב להחזיר את הצעירים לחקלאות שימשיכו את הדרך ואת עיבוד האדמות, וזה עלה כאן בדיון כחוט השני. שינוי דרמטי, מחנך וענייני בחקלאות בכלל חייב לבוא דרך תכנית אסטרטגית של 15 שנה, שתייצר תכנית השקעה ידועה על פיה אפשר לתכנן. נאמר פה בדיון כי חייבים להתעקש על חקיקה ולא להסתמך על החלטות כאלה או אחרות, שלא תמיד מיושמות. אי הגעתם של נציגים ממשרד החקלאות והביטחון לדיון מראה שיש כאן בעיה. יש לרכז מאמץ לרתום את חברי הכנסת לחקיקה, אחרי שהם למדו את התכנית האסטרטגית, בכדי להופכה הלכה למעשה".
