הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הממשלה הבטיחה שיקום תשתיות - הסעיף נמחק מחוק ההסדרים


בשנת 2010 הודיעה הממשלה כי תשקיע בעשור הקרוב מיליארד שקלים בשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים, אך לאחר שנתיים, בחוק ההסדרים, נמחק סעיף זה מהתקציב. יו''ר ועדת הפנים בדיון בכנסת: ''סוגיית התשתיות היא הנושא השני אחרי העגבנייה. איך יכול להיות שמישהו מקצץ בזה ?''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  01-11-2016



 צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

למרות החלטת ממשלה על-פיה יוקצו בכל שנה מאה מיליון שקלים לשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים - סעיף זה נמחק מהתקציב. בשנת 2010 הודיעה הממשלה כי תשקיע מיליארד שקלים בעשור הקרוב בשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים. הפרויקט היווה חלק מהצעת מחליטים עליה סוכם בישיבת הממשלה שהתקיימה באותה שנה לציון מאה שנים להתיישבות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

ח"כ איתן ברושי שיזם דיון בנושא אשר התקיים היום (ג') בועדת הפנים בכנסת אמר : "אתמול שמעתי את שר האוצר מדבר על התקציב. יצאנו מודאגים. חייבים לחול שינויים. ההסכם שנחתם על הקצאת מיליארד ₪ במהלך 10 שנים, לשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים בוצע מאד חלקית. אנו דורשים להחזיר בתקציב את השורה שמחק יאיר לפיד על שיקום תשתיות. יש ישובים בלי ביוב שהולך למכון טיהור. בלי כבישים ומדרכות לא ניתן להרחיב את ההתיישבות".

"להבנתי סוגיית התשתיות בישובים היא הנושא השני אחרי העגבניה. איך יכול להיות שמישהו מקצץ בזה?'' אמר יו"ר ועדת הפנים חה"כ דודי אמסלם. "התשתיות בישובים הן הבסיס. יש זמרים והופעות ויש לחם. אם יתפרק כביש בירושלים, זו הפכת להיות בעיה ממשלתית, אבל היישובים זה שם, רחוק, מי שמע עליהם בכלל?"

רותי פרום, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "אחרי החלטת הממשלה מ2010 התנענו תהליך באמצעות תקציבים שאושרו. עבדנו בשיתוף עם משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה. זה היה מנוף לעתיד היישובים הקטנים שאף אחד לא משקיע בהם, שימשוך תושבים חדשים ויצמצם פערים בין הוותיק לישן. בחירת היישובים נעשתה על פי אזורי עדיפות לאומית ומדד סוציו אקונומי נמוך, ובתנאי שהישוב מונה פחות מ-2,000 תושבים. נבחרו 105 יישובים ואז נעצרה התוכנית, לאחר שנתיים. בחוק ההסדרים 2013 זה נעצר. יש 900 יישובים כאלה בארץ אבל לצערנו הכל נעצר".

סורל הרשקוביץ, קיבוץ חניתה: "חניתה הוקמה ב-1938. היא יושבת על הגדר. 175 חברים פלוס הרחבה משגשגת. התשתיות שלנו חלקן משנות החמישים והכי חדשות משנות השבעים. מערכות הביוב לא תואמות את הסטנדרטים היום. מערכת המים בת 40. המדינה לא שמה שום דבר. לא הגיוני לבקש מהציבור את מלוא העלות של חידוש התשתיות".

ארז וייסמן, יו"ר פורום אגודות המים: "המחיר הממוצע שתאגידי המים קונים ממקורות הוא 2.5 ₪. מהקיבוצים הם לוקחים 3.7 ₪. זה מחיר הרכישה ממקורות. לכן כל מושב שמספק מים לתושביו מועד להפסד מובנה".

רון שני, מועצה אזורית משגב: "יש אפליה גדולה בין שכונות ההרחבה ליישוב הוותיק. יש מאות מושבים ללא תשתית ראויה, כולל יישובים לא יהודים. אני מחזק את קריאות של ח"כ ברושי להוסיף מאה מיליון ₪. משרד החקלאות הקציב 2-3 מיליון ליישוב וזה מחולל פלאים. זה מנוף שאתו מגייסים יותר ואז הישוב עולה ופורח".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם יכנס פגישה בעניין עם שר האוצר, כדי להביא בפניו את הדברים.