המרכז הגדול בעולם לארכאולוגיה של ארץ-ישראל ייפתח בי-ם
בקריה הלאומית לארכאולוגיה יוכל הציבור הרחב לנגוע במורשתו דרך חשיפה למגוון האדיר והמרתק של אוצרות המדינה ולדרכי הטיפול בנכסי המורשת של הארץ, במעבדות שקופות לקהל. בין השאר יוצגו במקום פסיפסים מרהיבים, מעבדות הטיפול בממצאים ובמגילות מדבר יהודה, תערוכה ראשונה מסוגה של מאות פריטים מרתקים בני 7,000 שנה, מיצג אור-קולי ועוד
מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 09-10-2016
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - מבט מהאוויר. צילום: ארדון בר-חמא
נכסי העבר של כולנו במרחק נגיעה: מגוון עצום של מיליוני ממצאים ארכאולוגיים שנחשפו בארץ-ישראל במשך שנים רבות, יוצג בקרוב לציבור הרחב בקריה הלאומית לארכאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בגבעת המוזיאונים בירושלים, בין מוזיאון ישראל למוזיאון ארצות המקרא.
הקריה נחשפה הבוקר (א') לראשונה ע''י רשות העתיקות והיא תהווה את המרכז הגדול בעולם להצגת המורשת הארכאולוגית של ארץ ישראל. טקס חנוכת הבנין הציבורי של הקריה, יתקיים במעמד ראש הממשלה ותורמים במהלך חול המועד סוכות, ופתיחת המקום לקהל הרחב תתאפשר בעוד כשנה.
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל , תשמש בית פעיל, שיבקש להנגיש לציבור הרחב את הנכס התרבותי ששייך לו: מליוני אוצרות התרבות של החברות והדתות שחיו בארץ ישראל אשר נתגלו ויתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. המקום יהיה בית פתוח למבקרים מהארץ ומהעולם, ומרכז חינוכי לתלמידים, אשר יוכלו לפגוש - באופן בלתי אמצעי, את כל "דרישות השלום" המרגשות שהותירו להם מי שחיו כאן לפני מאות ואלפי שנים.
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - מבט מהאוויר. צילום: ארדון בר-חמא
הקריה, המשתרעת על גבי כ- 36,000 מ"ר, הינה פנינה ארכיטקטונית ייחודית שתוכננה ע"י האדריכל משה ספדיה, המסמלת את תהליך החפירה הארכיאולוגית – גג מתיחה "שקוף" הראשון מסוגו בארץ והמדמה את רשתות הצל המגנות מפני השמש בחפירות הארכיאולוגיות, מתעל מי גשמים לבריכה המצויה בחצר שמתחת, ויוצר מפל מים זורמים. שלושה מפלסים היורדים כשכבות חפירה ארכיאולוגית, אוצרים בתוכם חצרות, גלריות, תצוגה מרשימות, מחסנים יעודיים, ומסלולי הליכה המשקיפים על המעבדות ועל מגוון הממצאים השמורים בקריה - ביניהם הספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
סיפור הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. צילום: ארדון בר-חמא
התצוגות הפזורות בחלקים שונים של הבניין ועוסקות במגוון נושאים, שמות דגש על חשיפת תהליכי העבודה המגוונים של אנשי המקצוע העוסקים בעולמות הארכיאולוגיה והשימור. כך, למשל, ארון התצוגה שיוקדש לתגליות חדשות, יציג בתצוגה המתחלפת הראשונה את סיפור הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. מתצוגה זו ניתן ללמוד רבות על עולם הארכיאולוגיה התת-ימית, ובין השאר, כיצד נעשית עבודת החשיפה של ממצאים מתחת למים.
בקומת התצוגה של אוצרות המדינה ילכו המבקרים על גשר צף, תוך צפייה במיצג אור קולי שיוקרן על מאות אלפי הממצאים.
באולם התערוכות המתחלפות יוצגו מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, חלקם מוצגים לציבור לראשונה. צילום: ארדון בר-חמא
הגג בבנין המרכזי מוקדש לפסיפסים, שרובם לא הוצגו מעולם, וייחשפו לציבור לראשונה. פסיפס אל-חמאם המרשים מבית שאן הוצא מאתרו בשנת 1934, ורק כעת, לאחר 82 שנים, רואה אור. פסיפס מרהיב ובו הסיפור תנכ"י של שמשון, הנושא עמו את שערי העיר עזה לאחר שהפלשתים ניסו להורגו (שופטים טז, 3), נחשף ע"י ג'ודי מאגנס בחוקוק, ויוצג אף הוא במקום. אולם כנסיה ביזנטי גדול ובו רצפת פסיפס צבעונית, שחפר שלמה קול-יעקב ממזרח לעיר רמלה, שוחזר על גג הקריה.
פסיפסים מרתקים שמרביתם לא הוצגו מעולם, ייחשפו לראשונה במסגרת הקריה. צילום: ארדון בר-חמא
באולם התערוכות המתחלפות מוצגים מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, המלמדים על תרבות כלקוליתית המפתיעה במערכת חברתית מורכבת, פיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות וקשרי מסחר ענפים. בין הממצאים בולטים: ציור הקיר מע'סול אשר הוצב, כנראה, בחדר פולחן, פסלונים, כנים מפוסלים, אלות ושרביטים וקשת העץ והסנדל הנדירים ממערת הלוחם.
גלריית קיר גדולה בקריה עוסקת בזכוכית, ושובצו בה גושים ומאות כלים, המתארים את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. כלי הזכוכית יקרי הערך נקברו יחד עם המתים כמנחות קבורה, מתוך אמונה שהם ממשיכים עם המתים לעולם הבא.
מאות גושי זכוכית וכלים שובצו בגלריה המתארת את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. צילום: ארדון בר-חמא
בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י מוקם גם המרכז העולמי למגילות ים המלח, הכולל את מעבדות השימור של המגילות ומרכז אחסון בתנאי אקלים מבוקר - עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות, ספרייה שתוקדש לנושא, וגלריה להסברה של השיטות המורכבות שמבצעות 5 משמרות רשות העתיקות – היחידות בעולם שהוסמכו ומורשות לגעת במגילות אלה.
כמו כן, משולבים בקריה הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל – שתהיה מהגדולות ביותר במזרח התיכון וכן אודיטוריום לכנסים בתחום, משרדי הנהלת רשות העתיקות, בית קפה, ותצוגות ארכיאולוגיות בשילוב צמחיה על הגגות, בתכנון אדריכלית הנוף ברברה ארונסון, שיהוו העשרה לנוף באזור.
הקריה לארכיאולוגיה של א"י תיחנך ב-19 לאוקטובר במעמד ראש הממשלה. הטקס ישודר בשידור ישיר בדף הפייסבוק של "רשות העתיקות-לגעת בעבר". אירוע החנוכה ההיסטורי יתקיים בסימן חשיבות השמירה על המורשת הארכיאולוגית, הרוחנית, והתרבותית בארץ ישראל, ויוקיר תודה לתורמים אשר אפשרו בנדיבותם את הקמת המקום.
לראשונה, הציבור יזכה להיחשף ל"מאחורי הקלעים" של שימור העתיקות, במעבדות שקופות לקהל. צילומים: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
"קפיצה קטנה לקריה הארכיאולוגית, תאפשר קפיצה ענקית של כל אחד מאיתנו בזמן, אל תולדות האנושות והארץ'' אמר היום מנהל רשות העתיקות ישראל חסון. ''רשות העתיקות היא תורנית השמירה על נכסי העבר בדור הזה. המורשת שייכת לכלל הציבור, ולנו יש החובה לשתף את כולם באוצרות שהיו שמורים עד כה במחסנים. בקריה הזו, לראשונה, יוכל הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך השימור הארכיאולוגי המרתק, אשר התבצע עד עתה מאחורי הקלעים, ולחוות באופן בלתי אמצעי את העבר העשיר של הארץ, כשהוא קורם עור וגידים לנגד עיניו. הקריה תהיה מוקד משיכה לתיירים מהארץ ומהעולם, ובית עבור כל מי שרוצה לדעת מאין הוא בא, ולאן הוא הולך".
לטובת הקמת הקריה גויסו עשרות מליוני דולרים מ-26 תורמים ומהמדינה, ועלות ההקמה הכוללת שלה כ-400 מליוני שקלים. הקריה תהווה את המרכז הגדול ביותר בעולם להצגת המורשת הארכיאולוגית של א"י, על כל תרבויותיה, ותהווה בית לציבור הרחב ולאנשי המקצוע בתחום. הקריה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, לימוד, המחשה וחשיפה של עתיקות ארץ ישראל.
