חממת 'עלינו' במישור אדומים, צילום: דוברות הכנסת חממת "עלינו", חממה ייחודית המשלבת טכנולוגיות חדשניות במיזם אקולוגי חדשני, ממוקמת על שטח של 4 דונם על גג מפעל באזור התעשייה במישור אדומים. בחממה גדלים ירקות ותבלינים והמיזם הזה מרתק הן בסיפור היזמי שלו והן בהיבט הטכנולוגי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ביום ראשון השבוע, ביקרה וועדת המדע והטכנולוגיה במיזם החקלאות העירונית - חממת "עלינו", בו גדלים יותר מעשרים מינים של ירקות עלים ותבלינים בתעלות פלסטיק מיוחדות וללא אדמה. חברי הוועדה קיבלו סקירה מפי בן ציון קבקוב שהקים את חממה, ושמעו כי זו מצליחה לייצר פי 50 גידולים יותר משטח קרקע רגיל, "אנחנו קוטפים מ-4 דונם, שטח הגג שלנו, את כמות הירקות שנקטפת מ-200 דונם קרקע באמצעות השיטות החקלאיות המקובלות". זאת כאשר כל חלקי החממה מתופעלים אוטומטית באמצעות פיתוחים פרי המקום, וכולם מגודלים ללא ריסוס וללא חשש ממזיקים נוכח הריחוק מהקרקע והטיפול החדשני.
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב החליט לקיים את הסיור לאחר שהמיזם הוצג ביום הרובוטיקה בכנסת, ונוכח החזון להקים עוד ועוד חממות ברחבי ישראל, מתוך אמונה שיש לקרב את החקלאות לתוככי הערים, ובכך לנצל יותר שטחים לגידולים חקלאיים, לשפר את המצב האקולוגי ולאפשר לתושבים לקבל ירקות טריים במיוחד בעלי ערך תזונתי גבוה, כאשר גם הכשרות הינה מהודרת במיוחד נוכח המיעוט במזיקים.
"הפרויקט תפס אותנו מאוד, כמשהו בתחילת דרכו שאנחנו יכולים לסייע בו ממש'' אמר חה''כ מקלב. ''אנחנו פה כי מדובר בבשורה גדולה למדינת ישראל שיכולה לפתח חקלאות חסכונית ובריאה כמעט בכל גג, ובבשורה בכלל לעולם כפיתוח ייחודי שהינו בעל פוטנציאל ייצוא למדינות המפותחות שאנחנו יודעים כמה השטחים בהם מצומצמים".
יזם חממת 'עלינו' בן ציון קבקוב וחברי ועדת המדע והטכנולוגיה, צילום: דוברות הכנסת בן ציון קבקוב, מקים החממה: "מדובר בחזון נוכח כך שהחברה האנושית בכל העולם עוברת שינויים משמעותיים. בדורות האחרונים התרחקנו ממקורות האוכל וקובעי המדיניות מתחבטים בשאלה הזו, ובנוגע לירק הפרויקט שלנו מלמד איך ניתן לעשות את זה בצורה תעשייתית. זה מחייב גם חקיקה ותקנות, כדי לאשר את התחום הזה ולפתוח אותו לחברה החדשה. זהו תחום חדש, לא במרחק מאות קילומטרים אלא בתוך המתחם העירוני, אך לא נוכל לקדם זאת אם לא יכירו בנו".
בתום הביקור בחממה נערכה ישיבה, בה הוצגו הקשיים הרבים שמונעים מהיוזמה להתפרש ולגדול. בין היתר הוצג כי למרות שמשרד החקלאות מכיר במיזם כמיזם חקלאי לא זוכה המיזם להקלות בארנונה הניתנת לשטחים חקלאיים נוכח כך שמדובר במבנה שמוגדר בחוק כמבנה תעשייה קלה, וכך גם בגזרת המים לא ניתנות למיזם ההנחות להם זכאים חקלאיים, זאת בניגוד לעידוד מיזמים דומים בעולם המערבי.
"שוב אנחנו נתקלים בפיתוח שבמקום לדחוף אותו קדימה הרשויות תוקעות אותו'' אמר חה''כ מקלב. ''שוב אנחנו מחכים שמישהו אחר בעולם ישעט קדימה ואנחנו ניזכר מאוחר מידי לומר שעשינו זאת קודם. יש כאן ניצול של שטח, בתנובה, במים, באנרגיה, בייצור בריא יותר, אין שום סיבה שלא יכירו בזה כשטח חקלאי, בין לעניין הארנונה ובין לעניין המים".
אלי לב, ראש חטיבת אגף כלכלה במשרד החוץ שלקח חלק בסיור ציין כי "מדובר בהחלט במיזם מעניין, לצד התוצרת יש את הפיתוח והפטנטים שנרשמו כאן, אותם ניתן לשווק. נפעל ונבחן כיצד לקדם זאת, יש בין היתר ירידים המציגים פיתוחים חקלאים בעולם".
יו"ר הוועדה ציין בתום הדיון כי שוחח עם מנכ"ל משרד החקלאות שמסר כי הורה למנהל המחוז לקחת את המיזם כפרויקט. "ישנו כאן כשל של המערכות שהפרויקט הזה ששווה זהב לא מקודם, כאשר היתרונות צפים מכל כיוון. לא מדובר בבקשה להכרה במשהו לא מוכר - אין עוררין שמדובר בחקלאות לכל דבר ועניין. כך אני דורש תוך חודש מכל המשרדים הרלוונטיים, אוצר, פנים, חקלאות, תשתיות ומרשות המים, תשובות כיצד הם מקדמים את הנושא". אמר מקלב.
