שדות אבטיחים בעמק החולה, צילום: החברה לפיתוח הגליל בחודשי הקיץ החמים, שטחים חקלאיים רבים המיועדים לגידולים עונתיים, מתכסים באבטיחים, ולא רק כפרי למאכל - גם אלו המיועדים לתעשיית ה"פיצוחים". עושה רושם כי השנה לא ייחסר לאוהדי הכדורגל הישראלי מה לפצח ביציעים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק לאור העובדה כי מדובר בגידול 'חסכוני' מבחינת צריכת המים, משאב חשוב ומרכזי בתחום החקלאות בייחוד לאור השנה השחונה, מעדיפים החקלאים ובעיקר השנה, לגדל בשטחים החקלאיים אבטיחים מהזן הישן לטובת תעשיית הגרעינים.
זן האבטיח המיועד לשוק זה הינו 'מללי' הקרוי על שם כפר מלל - מקום הולדתו של אריק שרון ז"ל, שם אומרים הומצא זן האבטיחים הזה, שנחשב לאחד הוותיקים בשוק, באמצעות הכלאה בין זני האבטיח האמריקאי לאבטיח הערבי- בלאדי.
מדובר באבטיח קטן יחסית בגודלו, בעל קליפה בהירה שתוכו אדום עז. על אף טעמו המתוק מאוד, אינו משווק כיום לצורך אכילה, בשל ריבוי הגרעינים, ולכן הוא משמש לתעשייה.
ב'חברה לפיתוח הגליל' מציינים, כי ברחבי עמק החולה ישנם כ- 5,000 דונם המיועדים לגידול זן 'מללי' המטופח בשטחים החקלאיים במשך שלושה עד ארבעה חודשים, מאמצע האביב.
על פי נתוני ה'חברה לפיתוח הגליל', מכל דונם מופקים השנה כ- 100 קילוגרם של גרעינים וכי בסך הכל מדובר על כמות שיא של כ- 500,000 קילו של גרעינים בעונה, כולם לצורכי השוק המקומי. מדובר בעלייה של כ-20 אחוזים ביבול.
האבטיחים גדלים בשורות ונאספים על ידי מגוב וקומביין. המגוב קוטף את האבטיחים ומסדר אותם בשורה אחת מרכזית. מיד לאחריו נכנס לפעולה הקומביין שמעלה את האבטיחים באמצעות מסוע מוטות אל יחידת הריסוק, שם באמצעות פטישים מרוסקת קליפת האבטיח והתוצרת מועברת למכונת הדייש להפרדת הגרעינים.
בימים אלו משלימים החקלאים את עבודת האסיף וההפרדה ובתחילת אוקטובר, ימלאו גידולי חורף שונים ומגוונים את השדות בעמק.
