גלעיני הזיתים שנמצאו בתל-צף בעמק בית שאן, צילום: אוניברסיטת חיפה מאות גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנים התגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות באתר הפרהיסטורי 'תל צף' שבעמק בית שאן. תגלית זו שופכת אור חדש על אורחות חייהם של מי שחיו כאן באזור לפני אלפי שנים, אשר עד כה ידוע היה כי נהגו לאכול חיטה, שעורה, כוסמת, עדשים ואפונים. היו להם גם עדרי עיזים, כבשים, בקר וגם חזירים - אותם אכלו בעיקר באירועים חגיגיים במיוחד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ניצול אינטנסיבי של זיתים בתקופה הזו כבר ידוע, אולם הכמות הגדולה שנמצאה בתל צף, יחד עם העובדה שמרבית הגלעינים נמצאו באזורים מסויימים בלבד, מעלה מספר שאלות, ומחייבת לדעת החוקרים, חשיבה מחודשת על שיטות ההשקיה הקדומות או לחלופין, על קשרי המסחר העתיקים בזיתים ואולי אף בשמן הזית.
"קיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמנהל את פרויקט המחקר בתל צף יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הגרמני לארכיאולוגיה בברלין (DAI).
תל צף שעל גדות נהר הירדן, ליד קיבוץ טירת צבי, הוא יישוב פרהיסטורי מהתקופה הכלקוליתית התיכונה. האתר בן למעלה מ-7000 שנים - תקופה שבה בני האדם כבר חיו בישובי קבע ונסמכו על כלכלת צמחים ובעלי חיים מבויתים, עוד בטרם הופעת הערים הקדומות שהתאפיינו בארגון חברתי-כלכלי מורכב. תקופה זו מהווה למעשה את הבסיס להקמת הערים והתרבויות הקדומות של המזרח הקדום - שנחשבות לערש הציוויליזציה, אולם עד כה היא כמעט ולא נחקרה באזורנו.
המחקר החדש שמובילים פרופ' רוזנברג וד"ר קלימשה בהשתתפות חוקרים ממגוון רחב של דיספלינות, מתמקד בין היתר בממצא הבוטני שמהווה עדות לתנאים הסביבתיים ששררו באזור לפני כ-7000 שנים, לתכנון הכלכלי ולדיאטה של האוכלוסייה הקדומה באזור, לשיטות החקלאיות שלהם ולארגון החברתי המורכב שלהם.
אתר החפירות בתל-צף בעמק בית שאן, צילום: אוניברסיטת חיפה "עמק הירדן אינו מהווה סביבה טבעית לעצי הזית לכל אורך ההיסטוריה וגם כיום גידול עצי זית באזור זה נעשה באמצעות השקיה מלאכותית'' אומר פרופ' רוזנברג. ''העדויות הארכאולוגיות המהימנות שיש לנו היום תומכות בהשקיה מלאכותית רק בתקופה מאוחרת יותר. עניין נוסף שמתחבר לנושא זה, הן העדויות לחריש שמגיעות ממחקר שנעשה על עצמות הבקר שנמצאו בתל צף, עדויות שמצאו פתולוגיות בעצמות הרגל של בקר, והמעידות על מאמץ גדול''.
מהעדויות הרבות של החומר הבוטני שנמצא בתל צף בארבע השנים האחרונות, מצליחים החוקרים לשחזר את כלכלת הקיום של תושביו הקדומים של עמק הירדן. החוקרים מצאו כי מיני הצמחים שגודלו היו כאלה שמאפשרים 'גיבוי' זה לזה בבחינת זמן הבשלה המתרחש בעונות השנה השונות, התחשבות באפשרות של שנים 'חלשות' וכמובן מינים שמהווים משלימים תזונתיים המשלבים פחמימות, חלבונים, ויטמינים ועוד. כך למשל זמן ההבשלה של החיטה והשעורה שונה מזה של הזית ושל העדשים והאפונים שנמצאו באתר, ולכל אחד מהמינים השונים יש גם תרומה תזונתית שונה. אלפי עצמות בעלי החיים מעידים על טיפוח של עדרי עיזים, כבשים, חזירים ומיני בקר שונים.
"אנו מקווים שבשילוב המועצה המקומית ומשרדי הממשלה הרלוונטיים נצליח בשנים הקרובות להמשיך את המחקר החשוב ולגבש תוכנית שימור והנגשה לאתר נדיר זה, משום שהוא מספק הצצה נדירה לאורחות החיים של התושבים הקדומים של עמק הירדן ולמורשת של האזור בכלל ומאפשר ביקור לא רק בבתיהם אלא גם בצלחות ובסירים שלהם", סיכם פרופ' רוזנברג.
תל-צף תועד לראשונה בשנות ה-50 והתבצעו בו חפירות החל משלהי שנות ה-70. הוא נחשב לאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר באזור מפרק זמן זה, והחל מעונות החפירות הראשונות ועד לפרויקט המחקרי המחודש, סיפק האתר לחוקרים מידע רב ערך.
