כתב תביעה תקדימי: מגדלי הדגים תובעים את המדינה ב-20 מליון ₪

שקנאים בבריכות הדגים, צילום: אסף סולומון - באדיבות ארגון מגדלי הדגים

18 קיבוצים ואגודות שיתופיות חקלאיות, ביניהם בית אלפא, גן שמואל, ניר דוד, נווה איתן, כפר מסריק, עין הנצי"ב, לוחמי הגטאות ואחרים, הגישו בשבוע שעבר כתב תביעה בסך 20 מיליון שקלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כנגד מדינת ישראל ורשות הטבע והגנים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

כתב התביעה מפרט נזקים בהיקף של כמאה מיליוני שקלים, שלטענת מגדלי הדגים נגרמו להם בין השנים 2013-2015, עקב טריפת דגים ע"י שקנאים וקורמורנים בעונות הנדידה.

בכתב התביעה התקדימי שהוגש באמצעות עורכי הדין יובל אדלר, גילי שפר וענת לזר ממשרד עוה"ד בן ארי, פיש, סבן ושות', ובהסתמך על הערכת השמאי החקלאי עמרי עתריה, נטען כי מזה מספר שנים סובלים המגדלים מלהקות הולכות וגדלות של שקנאים וקורמורנים אשר עיקר תזונתן מבוססת על דגים.

כך למשל, בסתיו 2013 נצפו בישראל 46,000 שקנאים ב-66 ימי נדידה ובסתיו 2014 נצפו כ- 45,000 שקנאים. בעוברם בארץ, בחנייתם או בהשתקעותם כאן, ניזונים עופות אלה מטריפת דגים מבריכות הדגים של המשקים שבבעלות התובעים, מצב הגורם למשקים נזק כלכלי עצום.

מיקומה הייחודי של ישראל, ב"צומת" בין שלוש יבשות ותנאי השטח המוגדרים בן השבר הסורי אפריקני לחופי הים התיכון, הפכו אותה למוקד משיכה חסר תקדים בחשיבותו עבור ציפורים נודדות. למעשה, בעונות הנדידה, המתקיימות פעמיים בשנה, חולפות בשמי הארץ למעלה מ-500 מיליון ציפורים מסוגים שונים, ביניהם גם שקנאים וקורמורנים.


צילום: אסף סולומון - באדיבות ארגון מגדלי הדגים

''על פי החלטת ממשלה מאפריל 2012, פועלת המדינה לשם טיפוח וגידול בתחום תיירות הצפרות, שנחשב לפלח תיירות המגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם, תוך התמקדות בהגנה על השקנאי אשר נחשב כעוף המצוי בסכנת הכחדה, והמדינה רואה חובה לשמר אותו לטפח אותו ואף להבטיח חיזוקם של פרטים חלשים בקרב השקנאים'' נכתב בכתב התביעה.

''עם השנים גדלו היקפי הלהקות ומספר הימים שהם שוהים בארץ באופן משמעותי, ועמם גדלים ומתעצמים הנזקים הכספיים הנגרמים לתובעים כתוצאה מטריפות הדגים. מן הצד השני, מטילות הרשויות על בעלי בריכות הדגים מגבלות קשות שאינן מאפשרות להם להגן על רכושם, וכך הם עומדים בידיים כבולות ונאלצים לספוג את ההפסדים הכבדים'' מציינת עו"ד גילי שפר בכתב התביעה.

עוד מציינת עו"ד שפר, ''יוצא כי בשל מדיניות הרשויות נכבלות ידיהם של התובעים ונמנעת מהם האפשרות להגן על משקיהם מפני נזקי עופות הבר. בדרך זו למעשה מושגת ומוגשמת המדיניות הציבורית של שמירה על עופות הבר, על חשבון התובעים בלבד ותוך פגיעה בזכות הקניין שלהם, כיוון שדגיהם מהווים את המזון העיקרי והמועדף על עופות הבר. במצב כזה, לטענת התובעים, אין הצדקה מוסרית ומשפטית שהנזק הנגרם כתוצאה מן ההגנה על חיות הבר יושת על מגדלי הדגים לבדם. על רקע זה מייחסים מגדלי הדגים למדינה ולרשות שמורות הטבע, האמונה על הרגולציה בתחום הגנת חיות הבר, "אחריות מינהלית ללא אשם", אשר מחייבת את המדינה בפיצוי הדייגים למרות שאין בתביעה טענות לרשלנות מצד המדינה''.

יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל: "הערכת הנזק שנגרם ע"י שקנאים לבריכות הדגים עומדת על כ-5,775,000 ₪ בשנה ואילו הקורמורנים גורמים לנזק נוסף המוערך בסכום של כ- 4,900,500 ₪ לשנה. לכך נוספות עלויות שונות הנגרמות עקב אי אכלוס מאגרים והוצאות שמירה וגירוש הציפורים. גם כאשר ניתן לנו היתר לגרש את השקנאים מבריכות הדגים, הרי שההיתרים הללו מוגבלים לגבול הרחקה יחסית מצומצם, מרחק דקות מעוף בודדות מהבריכות. דבר זה הופך את אתגר ההגנה על בריכות הדגים למלאכה סיזיפית שהצלחתה, בלשון המעטה, חלקית ביותר ופוגע פגיעה אנושה במגדלים''.

עוד מוסיר יעיש ואומר, כי לבריכות הדגים, יש תרומה מכרעת לשמירת המגוון הביולוגי, קיום בתי גידול לחים בישראל וכן יש לענף פוטנציאל תיירותי במערך תיירות הצפרים. ''יחד עם זאת, בריכות הדגים משמשות מקור לאספקה שוטפת וטרייה של דגי מאכל לצרכן הישראלי והמצב בו הערכים הראויים של שמירה על הטבע באים על חשבונם של המגדלים אינו יכול להימשך. יש חשיבות רבה למצוא פתרון שיאפשר את קיום הבריכות כענף חקלאי, בד בבד עם שמירת הטבע והגנה על חיות הבר".

רשות הטבע והגנים: תביעה מוזרה ואפילו מקוממת

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: התביעה עוד לא הגיעה לידינו, לכשתגיע, נקרא את כתב התביעה וניתן את תשובתנו. בינתיים ניתן לומר שרט"ג מודעת לנושא ומטפלת בו מזה שנים. השקנאי הוא עוף מים גדול ומיוחד הנודד בין אירופה לאפריקה וחזרה''.

''לרשות הטבע והגנים חובה לדאוג לערכי טבע באשר הם ולכן מוכנה להשקיע בפתרון הבעיה לחקלאים, למרות שהדבר נמצא בתחום טיפולו של משרד החקלאות''.

''הרשות מממנת האכלת שקנאים בשיתוף בעלי בריכות דגים, מתירה ירי למטרות הפחדה וגירוש ומנסה למצוא פתרונות ידידותיים כמו למשל כיסוי הבריכות ברשתות מיוחדות''.

''חשוב לציין כי תביעת נציגי בעלי בריכות הדגים כלפי תופעת טבע שקיימת אלפי שנים וישראל אף חתומה על אמנות בינ"ל לשמירתה, מוזרה ואפילו מקוממת"