הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


בית גתות גדול ומרשים לעשיית יין נחשף בירושלים


בחפירות הצלה במתחם שנלר בירושלים, נחשפו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות מרשים לעשיית יין מלפני 1600 שנה, שכל הנראה שימש את יושביו של בית אחוזה גדול, שהתפרנסו בין היתר גם מגידול גפנים וייצור יין. בסמוך לגת התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ רומי

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  18-03-2016




ממצאים מפתיעים בני יותר מ-1600 שנה התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות במתחם שנלר בירושלים. החפירות נערכות במימון חברת "מרום ירושלים" לקראת הקמת מבני מגורים במקום.  במסגרת החפירות במקום, נחשפו לפני כחצי שנה עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל עד שנת 2008.


בית הגתות. צילום אווירי: גיא פיטוסי - באדיבות רשות העתיקות

בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ1,600 שנה. המתקן המשוכלל כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי. מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים - ועל ידי כך ייצור של יין בטעמים שונים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.


שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר, מעידים על אפשרות שבאתר פעל גם בית יוצר, שהשתמש בבור לזריקת פסולת. צילום: באדיבות רשות העתיקות

בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלק נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי. לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה הכללית בקירוב. בין מרכזיו העיקריים של אותו ליגיון רומי היה זה ששכן באזור בנייני האומה המרוחק מאזור החפירות הנוכחיות כדי 800 מ' בלבד. שם אף פעל מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים. הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבנייניי האומה. כמקובל בעולם הרומי, גם כאן בשנלר שולב בתכנית בית האחוזה בית מרחץ פרטי".


מנהל החפירה, אלכס ויגמן, מחזיק נר מהתקופה הרומית, צילום: באדיבות רשות העתיקות

אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "שוב, ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".


החפירות במתחם שנלר. צילום: באדיבות רשות העתיקות

ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם: "זוהי דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא. רשות העתיקות, בדומה לשאר המגזרים, פועלת להטמעת המורשת התרבותית הקדומה גם בקרב אוכלוסייה זו".