צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ועדת הפנים של הכנסת בראשות היו''ר דודי אמסלם, החלה לדון היום בהצעת החוק הממשלתית לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, הידוע גם כ"חוק הותמ"ל". מדובר קרקעות בבעלות מדינה / רשות מקרקעי ישראל, שהוחכרו במשך שנים לחקלאים, והמדינה החליטה לשנות את יעודן בכדי לבנות בשטחן יחידות דיור.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כיום המדינה לא יכולה להתחיל משא-ומתן על הפיצוי לחוכרי הקרקע לפני שהסתיימו ההליכים הסטטוטוריים. מטרת החוק, לאפשר מו"מ זה במקביל להליכים הסטטוטוריים, בכדי לקצר את ההליכים. בנוסף כוללת הצעת החוק פיצויים מוגדלים ככל שהחוכר יפנה את הקרקע מוקדם יותר.
ההצעה אף מבקשת להטיל סנקציה של עד שנתיים מאסר לחקלאים שיסרבו לפנות את האדמה לטובת בניית מתחמי המגורים. נציגי החקלאים כבר הודיעו אתמול כי הם יוצאים למאבק נגד הצעת החוק. תנועת המושבים העבירה לשר האוצר משה כחלון מכתב המפרט במפורש את עמדת ההתיישבות, המתנגדת באופן נחרץ ''לפעולות דורסניות כנגד חקלאים המחזיקים קרקע כדין והפיכתם ל'פושעים' על לא עוול בכפם. מדובר בהתנהגות בריונית של הממשלה. לא ניתן לזה לעבור. חבל שיש מי שחושב שאפשר לפגוע במי שהקים את המדינה בצורה כל כך לא מכובדת. ניאבק בזה בכל הכוח, כולל עתירה לבג"צ, במידה ונידרש". אמר אתמול מזכ''ל תנועת המושבים ויו''ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור.
לקראת הדיון היום, פנו ראשי השלטון המקומי הכפרי והן העירוני לשר האוצר משה כחלון, ומחו על העובדה כי קידום המהלך נעשה ללא תיאום עם גופי השלטון המקומי. בין הפונים היו יו"ר פורום ה-15 רון חולדאי, יו"ר מרכז המועצות האזוריות שמוליק ריפמן ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס.
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר בדיון היום בועדה: "אני מצפה שיתקיים דיאלוג עם החקלאים ועם המועצות האזוריות. הם אנשים טובים ויש להם הרבה זכויות. צריך לדבר איתם. מדובר בקרקע מדינה, אבל החקלאי שעיבד אותה החזיק את הקרקע ועכשיו מורידים את מטה לחמו. הוא עבד קשה כל חייו. צריך לשפות אותו. לא להגזים. לא מסחר של היצע וביקוש. בנוסחת הפיצוי גם הם צד. החוק בא לחזק מגמה קיימת ולתת למדינה שלייקס – הנה גם הכנסת אתנו. פיצוי מוגדל זה טוב. הסמכות להחזיר לעצמה את הקרקע מצויה בידי מועצת מקרקעי ישראל גם ללא החוק, אבל החוק מאפשר קיצור זמנים".
בקרקעות שהחוק יחול עליהן ישנם שני סוגי חוזים – חוזים בהם מופיע סעיף שכתוב בו כי במקרה שישונה יעוד הקרקע, חייב החוכר להחזיר את אותה, וישנם חוזים שאין בהם סעיף כזה. ישנן קרקעות שהוחכרו ל-49 שנה וישנן קרקעות בהן נדרש החקלאי לחדש את החוזה כל שלוש שנים. "אין הבדל בין חקלאים. לא נכון לפצות את בעל החוזה הקצר פחות. להיפך, אותו אתם מטרטרים כל 3 שנים. הבנאדם אכל אותה פעמיים, גם לא נתתם לו לנטוע שם מטעים וגם לא מפצים? יש הבדל בין השקעה לפיצוי. במודל הפיצוי תכללו גם הערכה של ההשקעה בשטח". אמר יו''ר הועדה אמסלם.
מניה לייקין, רשות מקרקעי ישראל: "לא התחייבנו לדאוג לו לפרנסה לכל החיים". על כך ענה יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "מדובר באנשים טובים שהחזיקו את הקרקעות וגידלו מזון שכולנו אוכלים. אני מבקש מודל, נוסחה לפיצויים. בנוסף אני עומד על כך שההודעה הסופית על פינוי בפועל מהקרקע תהיה בסמוך לעליית השופל. שלא יהיה מצב שתפנו חקלאי ותבנו בעוד 7 שנים."
החוק מחמיר לעומת המצב הקיים, בכך שמעתה מגיש התוכנית חייב לשלוח הודעה לכל מי שיש לו טובת הנאה בקרקע. כך יוכל החוכר לבוא בדברים עם הרשות. בהודעה ייכתב שיש להשיב את הקרקע תוך 90 יום.
ח"כ חיים ילין: "אני לא מכיר מצב שמועצות אזוריות לא הגיעו להסכם כשמדובר בהגדלת קו כחול של עיר. למה צריך חקיקה? אתם מתנהלים כמו התנחלות – קודם כל לכבוש את הקרקע, לא משנה מה יקרה. כל מי שיושב פה מבזבז זמן. צריך להציע לחקלאים קרקע חלופית, שהחקלאי יוכל להמשיך להיות חקלאי".
עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון: "זה שלא משחררים קרקעות זו אגדה אורבנית. אנחנו מתנגדים לחוק ואפילו לפיצוי המוגדל".
ח"כ איתן ברושי: "ההתיישבות קמה הרבה לפני המינהל. קיבוצים פראיירים מסרו קרקעות פרטיות. לפני שנים החליטו לקחת 20,000 דונם מהקיבוצים ולא עשו בהם שימוש. מי הגורם המקצועי שעושה בקרה? מי הגורם שמחליט?" יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "המדינה גם שילמה וגם לא השתמשה".
מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי עו"ד דודו קוכמן: "אני מודה ליו"ר הועדה על האמפטיה וההבנה שהוא גילה בדיון למצוקת החקלאים. יחד עם זאת חשוב לציין שמדובר בחוק דרקוני שהינו תוספת לחוק דורסני (ותמ"ל) שמתעלם ממלאי התכנוני והפוטנציאל הקיים ברשויות רבות. מדובר למעשה על גדיעת פרנסה של חקלאים היושבים בקרקעותיהם ומעבדים אותם חלקם עוד בטרם הקמת המדינה ורובם עוד בטרם הקמת רמ״י. יש לוודא שהחוק אם יאושר ייתן ביטוי לפרנסה הנגדעת".
עו"ד קוכמן הזכיר כי ''בשל אזלת יד של מנהל הקרקע (רמ"י), למעשה לא נחתמו במרבית הישובים חוזי חכירה לדורות שהיו צריכים להיחתם לפני עשרות שנים ועתה על פי ההצעה רואים במי שיש לו חוזה לא ארוך טווח כמי שניתן לקחת לו את הקרקע במהירות תוך פיצוי עלוב''. בנוסף ציין, כי אין שום התייחסות לסיוע לחקלאים שפרנסתם נגדעת. רק עלות הפינוי עלולה לגרום לפשיטות רגל במקרים רבים. ''מאחר שכל התכניות שאושרו עד כה טרם יושמו, יש לאפשר לחקלאי להמשיך ולעבד את הקרקע עד פרק זמן סביר לפני תחילת העבודות לבניה על הקרקע''. אמר קוכמן.
אתמול הודיעו החקלאים כי הם יוצאים למאבק נגד הצעת החוק חדשה, לפי המדינה תוכל לקחת כל קרקע במרחב הכפרי ולבנות עליה מתחמי מגורים. חקלאים שלא יפנו את אדמתם לטובת הבנייה - ייעצרו ועלולים גם לשבת בכלא. תנועת המושבים: פעולות דורסניות והפיכת החקלאים לפושעים על לא עוול בכפם
הדיון בחוק יימשך בשבוע הבא.,לאחר שבדיון היום דרשו חברי-הכנסת שינויים רבים בחוק שנוסח ע''י משרד האוצר.
