אלפי קטעי המגילות העתיקות - משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי. צילום: שי הלוי - באדיבות רשות העתיקות פרויקט חדש של חוקרי מגילות מדבר יהודה עם מדענים מתחום מדעי המחשב יוצא לדרך. מטרת הפרויקט, ליצור סביבת מחקר דיגיטלית ודינמית ללימוד אחת התגליות החשובות של המאה ה-20.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות בירושלים מטפלים באלפי קטעי מגילות בנות כ-2000 שנה. כעבור כמעט 70 שנה מאז התגלו לראשונה, החידושים הטכנולוגיים התמידיים מאפשרים עתה עוד ועוד ניתוחים ותובנות חדשות על כתבי היד הקדומים האלה.
טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות. צילום: שי הלוי, - באדיבות רשות העתיקות הפרויקט החדש, בעלות של 1.6 מיליון יורו, ממומן ע"י קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות. הפרויקט יפתח כלים שיאפשרו יצירה ופרסום של דור חדש- עשיר במידע ומתעדכן, של מהדורות ביקורתיות למגילות מדבר יהודה.
סביבת המחקר הדינמית ללימוד המגילות ממדבר יהודה תושג באמצעות קישור של מאגרי המידע והמחקר הגדולים: המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות.
אלפי קטעי המגילות העתיקות - משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי. צילום: שי הלוי - באדיבות רשות העתיקות התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת ובו זמנית בכל העולם, וכן במה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה.
במהלך שנות ה50 ובראשית שנות ה60 של המאה ה-20 נמצאו אלפי קטעי מגילות, חלקם פיסות קטנטנות. מאז, עמלים חוקרים רבים על שיוך הקטעים שנמצאו זה לזה. כעת, במסגרת הפרויקט יפותחו כלים דיגיטליים מתקדמים להצעת צירופים חדשים. כלים אלו יסיעו לחוקרים לזהות חיבורים בין קטעים וכתבי יד שונים.
מגילת תהילים הכוללת את מזמור קל"ג ובו הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד". צילום: שי הלוי - באדיבות רשות העתיקות בנוסף, בסביבת העבודה הווירטואלית יוצעו גם כלים לניתוח הכתב (פלאוגרפיה), וכן קישורים של טקסט וצילום שיאפשרו מעבר קל בין המאגרים: הקוראים יוכלו לגשת לטקסט המקורי של המגילה, לתרגומים עדכניים, לתצלומים איכותיים, לערכים מילוניים ולטקסטים מקבילים. כל הפיתוחים יהיו זמינים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי.
הגופים השותפים הם האקדמיה למדעים של גטינגן המיוצגת ע"י פרופ' ריינהרד קראץ מהפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן, ורשות העתיקות, המיוצגת ע"י פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות.
זיהוי ממוחשב של טקסט מתוך צילום מגילה. צילום: פרופ' נחום דרשוביץ - אוניברסיטת תל אביב 
זיהוי אוטומטי של מילים ואותיות מהמגילות יפתח אפשרויות חיפוש מתקדמות. צילום: גיל שדה - אוניברסיטת תל אביב החוקרים הראשיים בפרויקט הם ד"ר יונתן בן-דב, החוג למקרא, אוניברסיטת חיפה, ופרופ' נחום דרשוביץ, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל-אביב, מהצד הישראלי; ופרופ' ריינהרד קראץ, הפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת גטינגן והאקדמיה למדעים בגטינגן, מהצד הגרמני. כמו כן, ישתתפו בפרויקט ד"ר נועם מזרחי, החוג ללימודי התרבות העברית, מגמת מקרא, אוניברסיטת תל-אביב, ד"ר אינגו קוטסיפר, האקדמיה למדעים בגטינגן, פרופ' ליאור וולף, בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' דניאל שטקל בן עזרא, EPHE, פריס, ופרופ' שני צורף, המכון ע"ש אברהם גייגר/ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת פוטסדם.
