התגלה לראשונה באפריקה, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בעוד שמקרי ההידבקות בנגיף ה'זיקה' עולים ומתגלים במדינות שונות בעולם, מנסים החוקרים להבין מה גרם לנגיף אשר מוכר למדע מעל 70 שנה, להתפרץ דווקא כעת. מחקר ראשוני שנערך באוניברסיטת חיפה ובמרכז האירופי לבקרת מחלות (ECDC), מעלה אפשרות לקשר בין החום והיובש הקיצוני שנמדדו בחורף ובאביב האחרונים בצפון-מזרח ברזיל להתפרצות הנגיף. המחקר פורסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם – The Lancet.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק קדחת זיקה התגלתה לראשונה באוגנדה בשנת 1940 ונפוצה מאז בעיקר ביבשת אפריקה ולאחרונה גם בדרום האוקיינוס השקט. היא מועברת בעקיצה של יתוש האדס המפוספס (Aedes albopictus), שנושא את הנגיף.
ההתפרצות החמורה של נגיף הזיקה בתקופה האחרונה, הביאה לכך שארגון הבריאות העולמי הכריז בשבוע שעבר על מצב חירום גלובאלי. "הטמפרטורה והיובש הקיצוניים נובעים משילוב של תופעת האל-ניניו ומשינויי האקלים שמתרחשים בשנים האחרונות", אמרה עורכת המחקר ד"ר שלומית פז.
לאחרונה נקשרה ההתפרצות החמורה לגשמים הכבדים שפקדו אזורים בדרום ומרכז אמריקה, בעקבות תופעת האל-ניניו. אולם בממצאים הראשוניים של המחקר החדש, אותו עורכת ד"ר פז מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' יאן סמנזה מהמרכז האירופי לבקרת מחלות בסטוקהולם, מצאו החוקרים שתופעת האל-ניניו אכן תרמה להתפרצות, אולם מכיוון שונה לחלוטין – לא בגלל הגשמים שירדו באזורים רחוקים מאזור ההתפרצות,אלא בשל גל החום והיובש הקיצוני שפקדו בחודשים האחרונים את צפון-מזרח ברזיל, האזור בו התפרץ נגיף הזיקה.
על פי הממצאים, שהתבססו על נתוני NOAA - המרכז האמריקאי לחקר האטמוספרה והאוקיינוסים, בחצי השני של 2015 שהוא תקופת החורף והאביב בחצי הכדור הדרומי, נמדדו בצפון-מזרח ברזיל הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו מדידות אלה יחד עם תנאי יובש קיצוני – ובשבועות שלאחר מכן, הופיעה התפרצות הזיקה באותם האזורים. לדבריה של ד"ר פז, הסיבות למדדי החום והיובש החריגים נובעות משילוב שני גורמים: הראשון, תופעת האל-ניניו, שבה מתחממים באופן ניכר מי האוקיינוס השקט ליד חופי דרום אמריקה. ידוע כי תופעה זו גורמת ליובש באזורי צפון-מזרח ברזיל, ובחודשים האחרונים תופעת האל-ניניו חריגה בעוצמתה. הגורם השני הוא שינויי האקלים והתחממות הגלובאליים שפוקדים את כדור הארץ בעשורים האחרונים.
עוד הוסיפהד''ר פז, כי ידוע שטמפרטורות גבוהות, עד סף מסוים, מעודדות את שגשוג יתושי האדס, נושאי נגיף הזיקה. יתושים אלה זקוקים גם למים – כשכאמור חצי השנה האחרונה הייתה חמה במיוחד אך גם יבשה במיוחד. אולם ממחקרים קודמים באזור ידוע כי בתקופות יבשות במיוחד התושבים המקומיים נוהגים לאגור מים במיכלים ובכך ליצור תנאים נוחים לאוכלוסיית היתושים. כך שתנאי מזג האוויר הקיצוני, יחד עם היערכות התושבים אליהם – יצרו את התנאים האידיאליים לשגשוג אוכלוסיית היתושים.
כאמור, מדובר במחקר ראשוני, וכעת עסוקים החוקרים בהרחבתו בכדי להבין עוד יותר את הקשר המדויק שבין תנאי האקלים והתפרצות המגפה. "לאור הסיכון הבריאותי, והעובדה שיתושי האדס נושאים גם וירוסים נוספים כמו מחלת הדנגה או מחלת הצ'יקונגוניה, חשוב לקחת בחשבון את הקשר שכבר מצאנו בניתוח הגורמים שהובילו להתפרצות הנוכחית", סיכמה ד"ר פז.
