צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בעקבות המשבר העמוק בו נמצא ענף הדיג ולאור מצבה המתדרדר של הדגה בים התיכון, החלה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בבקשת משרד החקלאות לתקן את תקנות הדיג, הכוללות הטלת מגבלות חדשות על הדיג בים התיכון. עיקר התיקונים נוגעים לכך שמשרד החקלאות מבקש לעדכן את עומק המים המותר לדיג מכמורת מ-15 מטר ל-40 מטר, להקטין את אורכן של רשתות במערכי חכות, לאסור על דיג בים התיכון בתקופת הרבייה ועוד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק יו''ר הועדה חה''כ איתן כבל הבהיר כבר בפתח הדיון כי בכוונתו לפעול לצמצום המחלוקות בין משרד החקלאות לדייגים, בכדי למצוא את נקודת האיזון שתאפשר לדייגים להמשיך לעבוד מבלי לפגוע בדגה. עם זאת, הוא ציין כי קיים משבר אמיתי בים ובדגה, שאי אפשר להתעלם ממנו.
לדברי מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות ניר פרוימן, 70% מדגי המאכל בישראל מקורם מייבוא, 27% מבריכות וחקלאות ימית, רק 2% מקורם מהים התיכון ואחוז אחד מהכנרת. לדברי חה"כ רועי פולקמן שאמר כי ההשפעה של דיג המכמורות על הדגה נשמעת זניחה, ציין פרוימן כי מדובר בכ-100 עובדים שדגים כ-1,500 טון דגים בשנה. ח"כ פולקמן התעקש ואמר כי "אם התקנות נועדו כדי לבטל את דיג המכמורות אז צריך להגיד את זה בצורה ברורה, ואם המדינה לא מאמינה בזה היא צריכה לדון במנגנון פיצוי לדייגים. אבל אם יש מקום לאיזון אז משרד החקלאות צריך לשבת עם הדייגים ולהגיע אתם להסכמות". היו"ר כבל אמר כי הוא הבהיר זאת כבר בפתח דבריו.
''התקנות הן צעד נדרש ומבורך, ונקודות המחלוקת לא צריכות לעורר סערה'' אמר חה''כ יעקב פרי. ''הוועדה לא מתכוונת לפגוע בפרנסה של מי שחי מזה. צריך מנגנון יעיל של אכיפה, שכן בלעדיו אפשר לכתוב כמה שרוצים ושום דבר מזה לא יקרה בשטח.
חה"כ חיים ילין הוסיף כי חייבים למצוא איזון בין שמירה על האקולוגיה לפרנסה של הדייגים. ''אם מחר היה נסגר מפעל עם 100 עובדים כולם כבר היו עולים על בריקדות".
הדייגים: התחננו למשרד החקלאות שיגיעו אתנו להסכמות חה"כ איתן ברושי אמר כי לא ברור מה המטרה של אנשי משרד החקלאות, והציע שלא לאשר את התקנות ללא צעדים שיבטיחו את עתידו של הענף. חה"כ איילת נחמיאס ורבין הצטרפה לדברים ואמרה: "התחושה היא שמביאים לכאן דברים חצי אפויים, שאין בצידם פתרון, והאנשים שמשתמשים ברשת להוציא את פרנסתם זקוקים לרשת ביטחון מאיתנו".
יו"ר ועד ספינות המכמורת, יחיאל אברג'יל: ''התחננו למשרד החקלאות שיגיע אתנו להסכמות. הם לא נפגשו איתנו''.
יו"ר ועד דייגי אשדוד, שמעון אזולאי, אמר כי המכמורתנים משלמים 500-600 אלף שקל בחודש מסים למדינה וטען כי יש מספיק דגים בים. "היחיד שמבין בדיג במשרד החקלאות זה אורן סונין ואסרו עליו לבוא לוועדה".
מנהל פורום הדיג הספורטיבי בישראל, רפי כהן, אמר כי מבקר המדינה כבר קבע בעבר שמשרד החקלאות לא אסף נתונים ולכן הרפורמה שהוא מציע לא מבוססת. "איך אמר יורם ארבל – 'ככה לא בונים חומה' – אז ככה לא בונים רפורמה ככה בונים קטסטרופה. הפתרון הוא לאסוף נתונים ולטפל בגורמי הנזק".
יו"ר ארגון דייגי ישראל: "אין לנו בעיה עם התקנות, יש לנו בעיה עם הנהלת משרד החקלאות, אני מתחנן שייפגשו אתנו ונגיע להסדר, משרד החקלאות לא טרח מזה 20 שנה לחקור את המצב כי זה עולה לו כסף.
ח"כ נורית קורן הצטרפה לביקורת על משרד החקלאות, על כך שלא נפגש עם הדייגים, ומנגד טען מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות פרוימן, כי המשרד כן ישב אתם. נציגי הדייגים התפרצו לדבריו ואמרו כי זהו "שקר".
החברה להגנת הטבע: מצב הים בכי רע, עוד כמה שנים הוא יהיה כמו ים המלח לטענת החוקר אנדרי ארונוב התקנות לא ישפרו את מצב הדגה וכל מה שצריך זה רק יכולת אכיפה. "אין אכיפה על גודל מינימום של דיג ואם לא מאפשרים לדגים להגיע לגיל רבייה אז מי יתרבה?''.
נציג החברה להגנת הטבע בדיון, אלון רוטשילד, הסביר על מצב הים ועל הפגיעה בו, המתבצעת בעיקר על ידי 23 ספינות המכמורת, הגורמות את הנזק הרב ביותר לערכי הטבע שבים. בחברה להגנת הטבע אומרים כי ענף הדיג בים נמצא במשבר אקולוגי, חברתי וכלכלי, בעקבות דיג יתר, שמביא לפגיעה בטבע הימי ובפרנסתם של מרבית העוסקים בענף. זאת בנוסף לפגיעה רחבת היקף בסביבה בימית, כולל פגיעה בבתי גידול ימיים ובכ-100 אלף חיות מוגנות מדי שנה.'' כדי לאושש את הענף ואת הציבור התלוי בו, כמו גם את הטבע הימי, שהוא נכס ציבורי חיוני וחשוב, יש לבצע רפורמה כוללת בניהול הדיג בים התיכון, שמטרתה היא שיקום הדגה והענף כולו, תוך הגדלת השלל והתעסוקה ושיפור מצב הסביבה הימית".
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין: ''המצב של הים התיכון הוא בכי רע ועוד כמה שנים הוא יהיה כמו ים המלח. נושא הדיג גורם לבעיות בים והפתרון הוא להפסיק את דיג המכמורתנים ולפצות אותם, וכן להגביל את הדיג במקומות מסוימים שיוכרזו שמורות טבע". נציג החברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד, הוסיף: "התקנות נעשו אחרי עבודה רבה ומחקרים על גבי מחקרים. כשלוקחים קבוצת אינטרס ורוצים להגביל אותה טבעי שקם קול צעדה, אבל הכנסת צריכה לעשות סדר במערב הפרוע הזה".
מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, אמר כי נשמעו כל הדעות במשרד, גם דעתו של אורן סונין שאת חלקן הוא קיבל וחלקן לא. "המדיניות היא של שמירה על הדגה, על איכות הסביבה בים ועל ענף הדיג ופרנסת הדייגים ולפעמים הדברים מתנגשים וצריך למצוא איזון", בן אליהו הוסיף כי הוא מקבל את דרישת הוועדה להיפגש עם נציגי הדייגים ולמצוא את נקודת האיזון.
יו''ר הועדה חה"כ איתן כבל סיכם ואמר: "הדיון היה מאכזב, אני מקווה שלא ככה נראה הענף כולו. עוד לא הבנתי את הנתונים, אין לי אחיזה, אני לא יודע היכן אני בתוך התהליך. יש כאן מפלצת של בעיות, שנובעת בראש ובראשונה מחוסר תקשורת בין הצדדים השונים. לכל אחד מהצדדים שהיו בדיון היום יש אינטרס שונה, וזה בסדר, התפקיד שלנו הוא למצוא את האיזון ביניהם. ביחד עם מנכ"ל משרד החקלאות, נזמן נציגים של כל המעורבים בתחום, שיבואו מוכנים, לא כמו היום, עם פתרונות והצעות אופרטיביות ורציניות, ולא עם סיפורים ואגדות. בדבר אחד אין ספק – יש משבר קשה בים, החוכמה היא למצוא את האיזון, מבלי לפגוע באיש. הים אמור לשמש את כולנו, הוא לא שייך לאף אחד. כל אחד אמור ליהנות ממנו, ללא הפרעה, אבל הוא נהיה כמו שיקגו של שנות ה-30. התקנות יובאו לאישור רק אחרי שנקיים את השיח בין הצדדים ונלבן את הנושאים השנויים במחלוקת, בינתיים הנושא אינו אפוי מספיק".
ח''כ כבל הוסיף כי בכוונתו לכנס ישיבה מצומצמת עם נציגי הציבור ואנשי משרד החקלאות, להגיע לפתרון מוסכם ואמר כי אחת הטעויות שלא היה שיח רציני בין המשרד לדייגים. עוד ביקש היו"ר כבל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להגיש לוועדה נתונים בנושא, ודרש ממשרד החקלאות להעביר לוועדה דוח מסודר על האכיפה שמתבצעת בענף. "הדיון היה לא רציני בעוד שאנחנו מתייחסים בשיא הרצינות לשמירה על הים" אמר לסיכום.
