צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה הים התיכון, שהיעדר התערבות מטעם המדינה הביאה להזנחתו והתדרדרותו, נמצא בשנים האחרונות במצב קריטי. רק בעשור האחרון חלה ירידה דרמטית של למעלה מ-40% בשלל הדגה בחופי ישראל והדרדרות במצב המערכת האקולוגית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בדיון שהתקיים אתמול (ב') בועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שיטות הדיג ההוגות בישראל והשפעת על אוכלוסיית החי והצומח בים, ציין יו"ר הועדה חה''כ דודי אמסלם כי הרושם שנוצר הוא שהדיג בישראל לא מנוהל ולא מפוקח. ''אני די המום'' אמר אמסלם והוסיף ''מדוע החברה להגנת הטבע, שהינה גוף וולונטרי, היא זו שמציגה בפני הוועדה מצגת להצלת הים התיכון, ולא המשרד להגנת הסביבה?".
חה"כ רחל עזריה קראה להעביר את סמכויות הפיקוח למשרד להגנת הסביבה: "מקום המדינה עד 2013 נפתחו 30 תיקים בלבד על הפרת פקודת הדיג. זה מראה כמה פיקוח יש. אם משרד החקלאות לא רואה עצמו אחראי, צריך להעביר את הסמכות למשרד להגנת הסביבה. צריך להגדיר מה היעדים. צריך פיקוח. למה אין החלטה שאסור לדוג בתקופת רביה? ולמה זה לא קרה מזמן? הממשלה אמורה לדאוג לים ולא לכוון זרקור רק לקבוצת דייגי המכמורת".
ניר פרוימן, פקיד הדיג הראשי, משרד החקלאות: "ענף הדיג מתנהל עשרות שנים עם מעט מאד מגבלות. היום אנו ערים יותר לנושאי סביבה וצריך לתת הגנה מיטבית לבתי הגידול בים. כבר 20 שנה אנו מקפיאים רישיונות דיג בים התיכון, בים סוף ובכינרת. כיום יש 26 ספינות מכמורת ו-300 דייגים חופיים מסורתיים. המטרה לספק צורך שתופס תאוצה בעולם – מקור חלבון בריא וטרי. נכון שמתוך סך שוק הדגים בישראל הדגה הטריה מהים התיכון היא רק 2-3%, אבל אלה הדגים הטריים, ולכן זה משמעותי".
מנחם בן ימי, דייג ותיק ומומחה ימי במוסדות האו"ם: "אני עובד בים 70 שנה. שמענו כאן בליל של דיסאינפורמציה ואני מזועזע. יש בארץ בין 60 ל-70,000 דייגים חובבים. הם לא תופסים דגים קטנים, רק גדולים. תכפילו 70,000 ב-5-10 ק"ג בשנה, ותראו שזה שני שליש של כל הדיג המסחרי, כמויות עצומות. כשהתחלתי לדוג היו אולי 70 חובבים".
דרור צוריאל, המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו עובדים על הרחבת הניטור בים התיכון. נבדוק אם מדיניות משרד החקלאות טובה או שדרוש שינוי. כיום חסרים נתונים. יש רק שני מחקרים, אחד מהם משנות ה-80. לכל פעולה בים יש פוטנציאל השפעה, גם להתפלה וגם לספנות, אז נבטל את כל הספנות? אם משרד החקלאות יחליט שהמדינה זקוקה לדיג מכמורת, נקבע מגבלות סביבתיות".
אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע: "יש גם דיג מסחרי במסווה ספורטיבי. על הדיג הספורטיבי אין מגבלה. קומץ מבין המכונים ספורטיביים מנצל זאת. הפתרון הוא מכסת שלל יומי – עד 5 ק"ג או דג או שניים גדולים. יש כשל מבני בשוק. מעט דייגי מכמורת – בערך 90 עוסקים על 20 סירות פעילות, משפיעים לרעה על 1000 דייגים חופיים. יש חוסר ניהול, אין כמעט מגבלות על דיג באזורי השוניות. אין השבתת דיג בעונת הרבייה, אין מכסות על דיג ספורטיבי".
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם סיכם את היון ואמר: "סוגיית דיג המכמורת צריכה להידון בוועדת הכלכלה, כולל ההשלכות והטיפול בדייגים. מדובר באנשים שקיבלו רישיון וקמים בבוקר לעמל כפיהם, לפי חוק. ועדת הכלכלה תדון בתקנות בעוד שבועיים. אם תיקון התקנות לא ייסגר באופן משביע רצון, נוביל חקיקה. לא ייתכן שמי שאחראי על הענף יפקח על עצמו. המשרד להגנת הסביבה רואה דגים ומשרד החקלאות אמור לדאוג לדייגים ולתושבים שיאכלו דגים. רק האיזון ביניהם יהיה נכון".
