עובדים זרים בחקלאות, צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע והסביבה ''מי ראה לאחרונה ישראלי מנכש או קוטף? הטלנו אגרות על מעסיקי עובדים זרים כדי לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות. זה לא עבד, ובינתיים האגרות על החקלאים שוברות אותם ומשפיעות על יוקר המחיה'' כך אמר היום (ד') יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה דודי אמסלם, בדיון שקיימה הועדה בנושא האגרות המושתות על חקלאים המעסיקים עובדים זרים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הועדה דורשת ממשרד הפנים לזמן את משרדי האוצר והחקלאות ואת נציגי החקלאים ולהגיש לוועדה המלצה לאיחוד כל האגרות המושתות על חקלאים המעסיקים עובדים זרים לאגרה אחת. כן דורשת הוועדה לפרט בפניה את תחשיב האגרה. "אני רוצה לדעת מה המדינה מבקשת בגין טיפול בעובדים זרים, ולא שישיתו על החקלאים מס נוסף. האגרות המוטלות על החקלאים בוודאי משפיעות על שוק המזון ישירות, ולכן זה אינטרס של המדינה להפחית אותן למינימום הנדרש, אלא אם כן האוצר רוצה להרוויח". אמר יו''ר הועדה דודי אמסלם.
בעוד חודשיים תתכנס הועדה שוב לשמוע את עמדת הממשלה, ובמקביל יכינו ח"כ אמסלם וח"כ רוברט אילטוב הצעת חוק פרטית בנושא. "אם האגרה שתוצג לוועדה בעוד חודשיים לא תתקבל על דעתנו, נגיש את הצעת החוק הפרטית. המדינה רוצה לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות ולהגביל את יבוא העובדים הזרים, אבל אם זה לא עובד, צריך להתאים את התיאוריה למציאות. אם אין עובדים ישראלים בחקלאות, למה בכלל צריך מכסות?" אמר חה''כ אמסלם.
שושנה שטראוס, רשות האוכלוסין: "האגרות נקבעו על סמך המלצות ועדה שיש צורך באגרות כי יש גם עלויות עקיפות – פיקוח, כבישים". על כך השיב ח"כ אמסלם: "נכון, העובד הזר נוסע לסופר. אבל הוא גם משלם מס הכנסה ומע"מ". שושנה שטראוס: "אבל הוא משלם ביטוח לאומי הרבה יותר נמוך. זה מוזיל את עלות ההעסקה של העובד הזר לעומת הישראלי. לכן הומלץ להטיל אגרות על זרים".
מס של 50 מיליון ₪ שמושת על מחיר העגבנייה והמלפפון יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "ברור שעניי עירך קודמים ואנו רוצים שקודם כל ישראלים יעבדו, אבל כמה ישראלים עובדים בחקלאות? לא הרבה. אני מדבר על פועלי כפיים, לא מנהלים. מי ראה לאחרונה ישראלי מנכש או קוטף? אנחנו רוצים שהחקלאות תפרח. תשומות כוח האדם משפיעות הכי חזק על מחיר התוצרת. לכן מדיניות האגרות לא נתפסת. לפני 20 שנה חשבו שזה יגן על עובדים ישראלים. היום ברור שזה מגוחך. נשארנו עם מס של 50 מיליון שקלים שמושת על מחיר העגבנייה והמלפפון".
יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם תקף גם את הדרישה מהחקלאים לחדש את בקשותיהם להעסקת עובד זר כל שנה, גם אם מדובר בעובדים המועסקים על ידם שנים: "משרד הפנים לא מבקש ממני כל שנה למלא טופס אם התחתנתי או התגרשתי. רק כשחל שינוי, אני צריך להודיע. למה להעמיס על החקלאים את הבירוקרטיה הזו?" שושנה שטראוס: "עגבניות צריכות המון עובדים. אם בשנה הבאה הוא יפסיק לגדל עגבניות, אני צריכה להחליט איך לחלק את המכסה בין החקלאים, אם הוא זקוק לפחות עובדים, אני יכולה לאשר לשכן שלו יותר". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "אבל אם הוא צריך פחות עובדים, מה הוא יעשה איתם? מה הוא יעשה עם 4 עובדים מיותרים? ישחק איתם שש בש? הרי ברור שאם הוא לא צריך את העובדים, הוא יוותר עליהם. למה לחייב אותו להגיש טפסים כל שנה, גם אם לא חל שינוי?"
נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי: "מדובר במיסים נוספים, מוסווים, אשר אין להם כל תכלית זולת הכבדה נוספת על החקלאים והכנסה קלה לקופת האוצר. מוטב שממשלת ישראל תתעשת ותפסיק לסגור חורים בתקציב המדינה על חשבון החקלאים. נשמח לקדם הצעת חוק משותפת לבקשת יו"ר הוועדה על מנת לקדם את העניין".
פלג אוריון, תנועת המושבים: "המצב מאד קשה. שטחים ננטשים לאחר שהשקיעו בהם הון, ונותרים עם הפרי שלא כדאי לקטוף. יש אגרות והיטלים ובעיה עם נקודות הזיכוי ומגורים לעובדים. אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם העלויות. אנחנו לא ממצים את מכסת העובדים הזרים כי סוגרים משקים".
