הצלת מזון ע''י מתנדבי ארגון 'לקט ישראל' בשדות נהלל, צילום: באדיבות 'לקט ישראל' הטיפול בעודפי מזון, צמצומו, הצלתו מאובדן - והעברתו לנזקקים, לא נמצא כלל בבסיס תקציב המדינה, כך נחשף היום (ג') בדיון בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי על-פי תחקיר תכנית "המערכת" בערוץ 2 לפני שנה וחצי, 30% מהדגנים בעולם נזרקים מדי שנה, 20% ממוצרי החלב בעולם נזרקים מדי יום, 45% מכלל הפירות והירקות בעולם נזרקים מדי שנה, כאשר כמעט מחצית מהגידולים לא מגיעים בכלל לבני אדם. 40% מהזבל מדי יום בישראל מורכב ממוצרי מזון או מזון שפג תוקפו.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק אלהרר הוסיפה כי מנתונים של דו"ח חדש של "לקט-ישראל"
שפורסם בשבוע שעבר, עולה כי אובדן המזון בישראל הוא כ-2.5 מיליון טון לשנה, שווה ערך ל-18 מיליארד ₪, שהם 615 ₪ למשק בית לחודש - זאת בעוד העשירון העליון מוציא 1,400 ₪ לחודש לנפש על מזון, והעשירון התחתון מוציא 250 ₪ בממוצע. כך, בבית של שתי נפשות בעשירון התחתון, החיסכון באובדן המזון היה יכול כמעט להכפיל את הצריכה החודשית שלהם. אלהרר ציינה את אי-הבהירות לפג תוקף, מחסור במאגר נתונים ברור וידידותי – ובעיקר חוסר-מדיניות ממלכתית בעניין. ''חמור ששר האוצר מתעלם מהסוגיה'' אמרה אלהרר.
נציגת משרד הרווחה יוכבד אילוז, ציינה כי 41 מיליון ₪ מוענקים מדי שנה כסיוע לעמותות מזון, ואילו נציג המועצה הלאומית לביטחון תזונתי דב טשרניחובסקי, העיר כי להיקפי זריקת המזון בישראל אין דומה בשאר מדינות ה OECD. אלי גורדון, מנהל שירותי המזון במשרד הבריאות, סיפר על חוק חדש המעניק לשר הבריאות סמכות לקבוע תקנות להעברת המזון מהיצרנים לעמותות, ואושר במסגרת חוק ההסדרים לפני כחודש.
חה"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) המקדמת חקיקה בנושא: "לצערי הממשלה עד היום לא נכנסה לעומק, למרות אמירות ברורות של מבקר המדינה. אם החקלאים מתקשים לפנות מהשטח את הפירות והירקות שעדיין טובים - צריך לבוא ולעזור להם, החיסכון בעלויות יסייע לכולם".
גידי כרוך מנכ"ל "לקט ישראל" - העמותה המרכזית העוסקת בהצלת מזון וחלוקתו לנזקקים, הדגיש את חשיבות החוק לעידוד הצלת המזון שיידון בקרוב בוועדת השרים לחקיקה, ואת שיפור והתרחבות שיתוף הפעולה עם צה"ל המעביר 31 אלף ארוחות חמות מדי חודש. הוא קרא לחייב רשויות ממלכתיות לתרום את עודפי המזון שברשותם''.
מנכ"ל "לתת'' ערן ויינטרוב, סיפר על מספר שיתופי-פעולה מתפתחים עם רשתות מזון גדולות, אך גם הוא מתח ביקורת על היעדר מדיניות ממשלתית, מחסור בתקציב להצלת מזון, מחסור בעידוד הצלה שכזו במבחני-התמיכה לעמותות ע"י משרד הרווחה והעיכוב בהקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי שיקבע מדיניות, הנחיות, תבחינים ופיקוח.
נציגת צה"ל סא"ל דנה שטיינפלד, סיפרה כי מתחילת הפעילות תרם צה"ל 315 אלף ארוחות, כאשר ארבעים יחידות תורמות מזון מדי חודש, וכל שנה מתווספות לפעילות ארבעים נוספות. גם סנ"צ אלי כהן, ראש מדור מזון במשטרה, סיפר על נוהל חדש לתרומת מזון ע"י תחנות המשטרה.
נציגת משרד המשפטים לימור תוסיה-כהן הביעה חשש כי מזון שאמור להיתרם לנזקקים, יישמר ע"י בעליו באיכות ירודה יותר, ולעומתה רון פורת, נציג מכון וולקני במשרד החקלאות אישר כי סקר שנערך לאחרונה על ידם, אישר לחלוטין את נתוני "לקט-ישראל", על היקף אבדן המזון בארץ.
