צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה עיכוב בהעברת התקציב לפרויקט ההדברה האקולוגית של זבוב הפירות הים-תיכוני שמבצע משרד החקלאות בשנים האחרונות בשיתוף עם חקלאים מכל הארץ, מאיים על המשך קיומו. ''משמעות עצירתו של הפרוייקט בשלב זה הינה למעשה חיסולו הכולל וחזרה לפירות המסכנים את בריאות הציבור'' אומרים במועצת הצמחים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק פרויקט הדגל החשוב החל בשנת 2010 ביוזמת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, במטרה לעודד מגדלי פירות לעבור לממשק הדברה ידידותי והפחתה למינימום של ריסוסים, זכה להצלחה ושיתוף פעולה בקרב חקלאים ורשויות ברחבי הארץ.
מרכזי הועדות החקלאיות בכל הארץ מודאגים מאי העברת תוספת התקציב בסך 1,650,000 שקלים שיועדה להמשך פרוייקט והרחבתו ל-20,000 דונם נוספים כמתוכנן. לטענתם, אי העברת התקציב עלולה לסכן את הפרוייקט כולו, התלוי בהכלתו על כלל אזורי הגידול השונים בארץ. המיזם פועל כיום בכ-97,000 דונם מטעי פירות ברחבי הארץ, המהווים כ-45% מכלל השטחים החקלאיים המיועדים ליישום הפרויקט, ובהם מבוצעת הדברת הזבוב באמצעות מלכודות מיוחדות וללא שימוש בריסוסים.
במסמך שהעבירו ראשי הרשויות למשרדי הממשלה נכתב: ''יש צורך דחוף להעביר את התקציב לשנת 2016, כולל התוספת להרחבת המיזם, באופן מידי. הרחבת הפרויקט והכלתו ההדרגתית על כלל השטחים הייעודיים במדינת ישראל, בסדר גודל של כ- 210,000 דונם, הינה הכרחית להצלחתו, אשר תלויה בהפעלת ממשק כלל ארצי ובשיתוף פעולה עם כלל המגדלים''.
יוסי הלפרין, מנהל פרויקט זבוב הפירות הים תיכוני בענף הפירות במועצת הצמחים: ''הפרויקט זוכה להצלחה גדולה בתמיכת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, ושיתוף פעולה בקרב החקלאים המבינים את חשיבותו ואף נושאים במרבית עלותו, אך על מנת שישתלם לכלל המגדלים בארץ להצטרף לממשק ההדברה הידידותי, יש לדאוג לתכנית לטווח ארוך וסיוע במימונה על ידי המדינה. עלות ההדברה הידידותית של זבוב הפירות, המוכרת על ידי משרד החקלאות, עומדת על 330 שקלים לדונם - למרות שלעיתים העלות מגיעה עד ל- 400 שקלים לדונם. תמיכת המשרד לחקלאים עומדת על 25% שהם 82.5 שקלים לדונם, שאר עלות הפרויקט ממומנת ישירות על ידי חקלאים''.
זבוב הפירות הים התיכוני על פרי האפרסמון הלפרין מוסיף ומציין, כי על מנת לגייס חקלאים נוספים להצטרף לפרויקט ולשמר את הקיימים, יש לדאוג להמשך המימון והגדלתו בצורה הדרגתית. ''בקשנו ממשרדי הממשלה תוספת לתקציב 2016-17 בסך 1,650,000 שקלים, על מנת להגדיל את שטחי המיזם ב- 20,000 דונם הכוללים שטחים בהיקף של 10,000 דונם מטעי פרי בגליל וברמת הגולן ועוד כ- 10,000 דונם במרכז ודרום הארץ. ברור לכלל הגורמים שעלותו של הפרוייקט בטלה בשישים בהשוואה לחשיבותו והתקציב להמשך ידוע, אנו מקוים כי משרד האוצר יתעשת ויעביר את הסכום הדרוש והדחוף למשרד החקלאות למען בריאות הציבור והסביבה".
ד"ר מרים זילברשטיין, אחראית הגנת הצומח במועצת הצמחים ומנהלת מקצועית במיזם: "הדברה של זבוב הפירות הים תיכוני בטכנולוגיות ידידותיות מחייבת ניהול ממשק אזורי להגנת הצומח, זאת מאחר ולא ניתן למנוע את מעבר המזיק מחלקה אחת לשנייה, כך שמספיקה חלקה אחת שאינה מוגנת על מנת לפגוע בכלל החלקות ובכלל היבול. יש להרחיב את פרויקט הזבוב המזיק, מידי שנה, ולהכילו על כמה שיותר שטחים, בדגש על האזורים שכבר מפעילים את הממשק הידידותי, וכמובן בשאיפה להקיף את כלל השטחים החקלאיים המועדים לפגיעה בכל רחבי הארץ. בעבר 100% מהשטחים רוססו, כיום, תוך תקופה יחסית קצרה, אנו רואים שבשטחים בהם יושמה ההדברה הידידותית במלואה הופסקו הריסוסים ואין נזקים מסחריים לתוצרת. הצלחת המיזם אינה מוטלת בספק, הממשק מוכן ומאורגן והמתודולוגיה ידועה. משמעות עצירתו של הפרוייקט בשלב זה הינה למעשה חיסולו הכולל, גם בשטחים שכבר הופסקו בהם כליל הריסוסים המסוכנים, וחזרה לפירות המסכנים את בריאות הציבור".
זבוב הפירות הים תיכוני , נחשב למזיק המרכזי בענף הנשירים, ההדרים, חלק מהפירות הסובטרופיים ומיני ירקות. בשנת 2009 הוכר זבוב הפירות הים תיכוני כנגע ברמה הלאומית המהווה מכשול שיווקי משמעותי על ידי ועדה מיוחדת שהקים משרד החקלאות. בעקבות מסקנות הועדה הוקם הפרוייקט להדברה אזורית ידידותית של הזבוב. מטרת הפרויקט הינה מענה כולל לבעיית הזבוב על ידי הקמת ממשק עבודה אזורי וכלל ארצי ידידותי לסביבה ולאדם הכולל הפחתה משמעותית של מספר ריסוסי ההדברה, הפסקת השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, שיתוף פעולה והדרכה למגדלים, פיקוח, ודיווח בזמן אמת על הנעשה בשטחים החקלאיים.
הפרוייקט פועל בין השנים 2010-2015 וזוכה להצלחה גדולה, כאשר במסגרתו מתקיימת הדרכה לחקלאים והוקמה מערכת לניהול מידע ופיקוח, בליווי צמוד של השירותים להגנת הצומח. בשטחים המשתתפים בפרויקט בוטל השימוש בזרחנים אורגנים, וכן הופסקו הריסוסים מהאוויר והתבצע מעבר להדברה באמצעות טכנולוגיות ומתקנים מיוחדים המפוזרים בחלקות ועל העצים.
בגליל וברמת הגולן היקף השטחים שעברו להדברה ידידותית עלה מ- 18,000 דונם בשנת 2011 עד לכ-70,000 דונם בשנת 2015.
