צילום ארכיון: נירית צפורי-ברקי - משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד החקלאות פרסם אתמול (א') את תזכיר החוק הרחב והמקיף לתיקון פקודת הכלבת, שיאפשר הסגר בתנאי תצפית בית, במקום הכנסת הכלב למתקן הסגר - כאשר אין חשש להגברת הסיכון להפצת מחלת הכלבת. כמו כן, ימי ההסגר יספרו מיום הנשיכה, ולא מיום כניסת הכלב לעשרה ימי הסגר כפי שהיה עד כה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ממשרד החקלאות נמסר, כי מטרת התיקון היא לאזן באופן מושכל בין צמצום הסיכון להדבקות במחלת הכלבת נוכח הסיכונים החמורים הצפויים ממנה לבריאות הציבור ולחיי אדם, לבין צמצום הפגיעה בבעל החיים ובחיות בית.
במקביל, המשרד פעל לתיקון הפקודה באופן שיהיה מותאם למציאות העכשווית ולשינויים המקצועיים שחלו עם השנים מחד, וכן להתפתחויות בתחומי המשפט המנהלי והמשפט הפלילי מאידך. גם בנושאים נוספים כגון: המתת בעלי חיים עקב סיכון להפצת כלבת, הוראות בעניין ההכרזה על אזורים נגועים בכלבת, סמכויות הפיקוח והאכיפה, מינוי מפקחים ועוד.
• קיצור משך ההסגר – עד כה 10 ימי ההסגר נספרו מיום כניסת הכלב בפועל למתקן ההסגר. בעקבות התיקון, ימי ההסגר יספרו רק מיום הנשיכה ולא מיום כניסת הכלב להסגר, דבר שיקצר את משך זמן שהיית הכלב בהסגר.
• הסגר בתנאי "תצפית בית" - במסגרת תיקון הפקודה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל לקידום צעד מהפכני נוסף לפיו יתאפשר לכלב או לחתול לשהות בהסגר בתנאי תצפית בית. זאת, לאחר שצוות מקצועי שמינה מנהל השירותים הווטרינריים בחן את הנושא והמליץ להקל בדרישות ההסגר, במצבים בהם אין חשש להגברת הסיכון להפצת מחלת הכלבת. לפי המלצות הצוות, שיעוגנו בהמשך בתקנות, כלב או חתול אשר נשך יוכל להימצא בהסגר בתנאי תצפית בית וזאת כאשר בעל החיים מחוסן ומוחזק ברישיון כנדרש בחוק, נמצא באחריות בעליו ומובא למחלקה הווטרינרית לבדיקה אחת למספר ימים. התצפית תעשה בכפוף ולהתחייבות הבעלים כי בתקופת התצפית הכלב או החתול לא יהיה במגע עם בעלי חיים אחרים, למעט אלה המוחזקים דרך קבע באותו בית. בעת יציאה לטיול יוחזק הכלב בידי אדם בוגר בלבד, במהלך הטיולים עם הכלב ימנע מכניסה לגנים ציבוריים, גני משחקים ומוסדות חינוך. חתול לא ייצא כלל מהבית בתקופת תצפית הבית למעט לצורך בדיקות וטרינריות, ובעל הכלב או החתול יפקיד ערבון כספי כהתחייבות לעמידתו בתנאים.
בישראל מועברים להסגר מידי שנה כ- 3,000 כלבים לצורך תצפית כלבת עקב נשיכה. במרבית המקרים מדובר בכלבים ביתיים ומחוסנים ללא תסמינים קליניים המעלים חשד לנגיעות בכלבת ואף מבלי שיש עדות למגע שלהם עם בעל חיים החשוד בנגיעות בכלבת. במקרים אלו, בתום תקופת ההסגר, משוחררים כלבים אלה להחזקת בעליהם.
רקע על מחלת הכלבת "בתיקון של פקודת הכלבת יש בשורה של ממש", אומר שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל, "למשל בתחום ההסגר לכלבים נושכים, בעקבות התיקון נוכל להשאיר את הכלבים המחוסנים בהסגר בית והם לא יילקחו בצורה אוטומטית להסגר בכלביה. במקביל, אנו מקצרים את משך ההסגר לכלבים שאינם מחוסנים, כאשר ספירת ימי ההסגר תתחיל מהנשיכה ולא מיום הכניסה לכלביה. אלו צעדים משמעותיים שיקלו על בעלי הכלבים בישראל, אך עדיין חשוב לזכור שהכלבת היא מחלה קטלנית, ובמקרי נשיכה יש לנהוג לפי ההוראות. הליך החקיקה החל לפני כשנתיים, ועתה הוא עלה למודעות הציבור בעקבות קאיה".
פקודת הכלבת חוקקה לראשונה ב- 1934 ותוקנה לאחרונה רק בשנת 2004 ומהווה את המסגרת החוקית להתמודדות עם מחלת הכלבת. הפקודה מחייבת כי חיה שנשכה אדם או בעל חיים, תובא להסגר, על ידי בעליה, תוך 24 שעות ממועד הנשיכה. מטרת ההסגר היא למנוע נשיכות ומגע נוסף, לבחון האם בעל החיים מראה סימנים קליניים שעשויים להצביע על חשד למחלת הכלבת. מחלת הכלבת היא מחלה סופנית, חשוכת מרפא. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הנו ודאי ומוחלט. כל 10 דקות מת בעולם בן אדם ממחלת הכלבת.
הכלבת היא מחלה קטלנית הנגרמת על-ידי נגיף המועבר, בעיקר בנשיכה או במגע עם בעל חיים נגוע. כ-90% מהאנשים בעולם שמתו ממחלת הכלבת, ננשכו על ידי כלבים נגועים במחלה. על אף התקדמות הידע המדעי וזמינות החיסונים, הניתנים כשגרה לכלבים, ובעת הצורך לאנשים שנחשפו למחלה ולחיות משק בסיכון, עדיין בימינו מתים מכלבת בעולם מדי שנה יותר מ- 50,000 בני אדם. עם זאת, מחלת הכלבת ניתנת למניעה כמעט בכל המקרים בעזרת שילוב של חיסונים ומעקב. במקרה של חשש להדבקה ניתנת לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה.
במהלך 2015 נרשמו בישראל 27 אירועי כלבת בבעלי חיים שונים (12 מהם כלבים, 2 זאבים, 1 חתול, 1 שועל, 4 פרות, 3 עגלים, 1 גירית, 3 תנים). כל שנה עקב אירועי נשיכה מוסגרים כ- 3,000 כלבים לכלביות של רשויות מקומיות.
דרכי ההתמודדות המרכזיות עם מחלת הכלבת הן חיסונים והסגרים. הדרך היחידה להתמודדות עם חשש להדבקה במחלת הכלבת היא, כיום כבעבר, הסגרה של בעל החיים החשוד כנגוע במחלה לצורך תצפית, למשך 10 ימים, כדי לבחון האם הוא חולה בכלבת ומצוי בשלב המדבק של המחלה. במידה שבעל החיים אינו מוסגר לצורך תצפית, אין בידי מערכת הבריאות אפשרות לשלול את היותו חולה בכלבת ועל כן, לעיתים, בהתאם למידע האפידמיולוגי אודות המחלה באזור שבו אירעה הנשיכה, מחליטים שירותי הבריאות לחסן בני אדם שעלולים היו לבוא במגע עמו. מקרים כאלה, מביאים למתן חיסונים מיותרים הכרוכים בסבל למטופל ולבני משפחתו.
