חותם המלך חזקיהו, צילום: אוריה תדמור - האוניברסיטה העברית בירושלים תגלית חדשה נחשפה בעיר דוד בירושלים: טביעת החותם של המלך חזקיהו (727 - 698 לפני הספירה) התגלתה בחפירות המחודשות של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר בעופל, שלמרגלות הכותל הדרומי של מתחם הר הבית.
החותם הוטבע על גבי בולה (טין רך) שגודלה 13X12 מ"מ ועוביה כ-3 מ"מ. במקור, הבולה חתמה מסמך שנכתב על פפירוס ונשמר מגולגל וקשור בחוטים דקים, שאת הסימנים שלהם רואים בגב הבולה. היא התגלתה יחד עם חרסים רבים וממצאים שונים, כדוגמת צלמיות וחותמות, שהושלכו לתוך שפך אשפה מימי חזקיהו או זמן קצר לאחריו, מתוך בניין ממלכתי לאחסון מוצרי מזון.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בניין זה שייך לשורת מבנים, ובכללם בית-שער ומגדלים, שנבנו במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס - ימי שלמה המלך, כחלק מביצורי העופל - קריית-השלטון החדשה שנבנתה בשטח המחבר בין עיר-דוד להר-הבית. יחד עם הבולה נמצאו עוד 33 בולות שהוטבעו בחותמות אחרות, חלקן נושאות שמות עבריים ועל גבן סימני אריג גס וחוטים עבים, שככל הנראה חתמו שקים שהכילו מוצרי מזון.
סביב הטביעה ישנו שקע שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ החותם. על הטביעה מופיעה כתובת בעברית עתיקה: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", וסמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים).
לדברי ד"ר אילת מזר "למרות שטביעות חותם עם שמו של חזקיהו כבר נודעו בשוק העתיקות מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, בחלקן עם סמל חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת וחלקן עם סמל שמש מכונפת, זו הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך מישראל או מיהודה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות מדעיות".
הסמלים המופיעים על טביעת החותם מהעופל מעידים שנעשה בערוב ימיו של חזקיהו, כאשר סמלי השלטון הממלכתי-מנהלי וסמלו האישי של המלך השתנו מדגם חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת, סמל לעצמה ושלטון, שרווח במזרח הקרוב הקדום, לדגם שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עצמתו, שרווח גם כן במזרח הקרוב הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור.
ניתן לשער שחזקיהו עשה את השינוי בסמלים משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההשפעה האשורית, כאשר חש מספיק חזק כדי להדגיש את ריבונותו המדינית, והשנייה נבעה מהכרתו הגוברת במשמעותה של חסות אלוהי ישראל על שלטונו. בעוד שעל הסמל הממלכתי-מנהלי, הטבוע על גבי הקנקנים של המלך, השתנה הסמל לדגם שמש עם כנפיים פרושות לצדדים, הרי שעל הסמל האישי שלו טבע חזקיהו שמש עם כנפיים נוטות מטה כמגוננות ובקצה כל כנף סמל החיים. תוספת מיוחדת זו של סמל החיים מחזקת את ההשערה ששינוי הדגם בסמלו האישי של המלך נעשה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו ומשמעות סמל החיים נעשתה מוחשית מאוד (בסביבות 704 לפנה"ס לערך).
גילוי טביעת החותם המלכותית בחפירות הארכאולוגיות בעופל, מחייה באופן בלתי אמצעי את סיפורי התנ"ך על המלך חזקיהו ועל הפעילות הממלכתית שהתקיימה בימיו ברובע המלכותי של ירושלים. דמותו המרשימה של המלך חזקיהו ומעשיו מתוארים במקרא (מלכים ב', ישעיהו, דברי הימים ב') ובכתבים של מלכי אשור סרגון השני וסנחריב בנו, שמלכו בזמנו. חזקיהו מתואר כשליט נבון ("בכל אשר יצא ישכיל" מלכים ב' יח 7), חזק וריכוזי, בעל תושיה ותעוזה, שלמרות כפיפותו לאשור ידע לשמור על מעמדה העצמאי של ממלכת יהודה ובירתה ירושלים, ולהאדירן מבחינה כלכלית, דתית ומדינית. עליו נאמר "ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו." (מלכים ב' יח 5),
טביעת החותם נמצאה במהלך סינון רטוב של רבדי אדמה מהחפירה, שנערך במתקן הסינון בעמק צורים המנוהל על ידי ד"ר גבי ברקאי וצחי דבירה, בחסות רשות הטבע והגנים וקרן עיר-דוד. הטביעה נמצאה על ידי אפרת גרינוולד, חברת משלחת העופל, שהייתה אחראית על הסינון מהחפירות. רעות בן-אריה, שהכינה את הבולות העבריות מחפירות העופל לפרסום, הייתה הראשונה שזיהתה אותה כטביעת החותם של המלך חזקיהו.
המחקר המלא על הבולה של חזקיהו מתפרסם בכרך הראשון של פרסום תוצאות חפירות העופל 2009 – 2013, שהתפרסם עתה בתמיכת קרן דוד ברג.
החפירות המחודשות בעופל נערכות החל משנת 2009 במימון דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק ובשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת האתר לביקורי קהל. החפירות נמצאות בשטח הגן הארכאולוגי של העופל, המהווה חלק מפארק לאומי סובב חומות ירושלים בחסות רשות הטבע והגנים.
