עתונאים מאירופה בביקור במאגר 'תפרח', צילום: בן אבני שביל הכורכר בואכה שדה תימן אינו מבשר דבר על מה שעומד להתגלות בפני עשרות המבקרים העושים דרכם באוטובוס הממוזג אל 'מאגר אריה'. המאגר שמכיל עד כמיליון קוב מים עבור גידולים חקלאיים, מפציע כ'נווה מדבר' מלאכותי בנוף הצחיח של הנגב. את הסיור מדריך, עמי ברוכי, מחברת 'קולחי הנגב' אשר מטהרת ומשיבה כ-15 מיליון קוב מים בשנה בשלושה מאגרים: 'אריה', 'תפרח' ו'נבטים'.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "מה שאתם רואים פה, זה לא פחות מנס, אל תשכחו שאנחנו נמצאים בלב המדבר" מסביר ברוכי לעיתונאים תוך שהוא מצביע על המאגר. "במסורת היהודית אנו עדים למשבר המים הראשון כאשר משה מכה בסלע וממנו יוצאים המים, אנחנו סוג של משה מודל 2015". דומה שמפעל המים האדיר הופך למרכז המבקרים הפרטי שלו, בזמן שהעיתונאים ומומחי האקולוגיה רושמים בלהט את הסבריו.
'מאגר אריה' שבשדה תימן הינו פרויקט משותף של חברת 'מושבי הנגב' ועיריית באר שבע, מי שמתפעל את המאגר היא חברת הבת של 'מושבי הנגב' – הנקראת 'קולחי הנגב'. התהליך עובד כך: עיריית באר שבע מזרימה את מי הביוב שלה למתקן טיהור שפכים שם מופרדת הפסולת המוצקה מהמים, לאחר מכן המים עוברים סינון מיוחד על חיכוך באבנים מיוחדות שהובאו ממצרים, משם הם מוזרמים לבריכה שבתוכה נמצא בנק מנורות UV שגורמות לחיטוי יסודי על ידי קטילת החיידקים, "הבריכה הזאת היא סוג של תמי 4 ענקי" מציין ברוכי. רק בסוף התהליך, כשהמים עוברים ביקורת, הם נשפכים אל 'מאגר אריה' ומשם מוזרמים למאגר 'תפרח' ו'נבטים' כמו גם לשטחים החקלאיים הקרובים.
עמי ברוכי מ'קולחי הנגב' בסיור עם עתונאים, צילום: בן אבני לאורך כל התהליך, עוברים המים ביקורת כדי לעמוד בתקן של רשות המים ומשרד הבריאות אשר קבעו רף מסוים לאיכות המים. "המתקן שלנו מטהר מים ברמה שלישונית, כלומר ברמה הטובה ביותר, עם המים האלו אפשר להשקות כל גידול חקלאי, ובנינו, ניתן אפילו לשתות אותם" מספר עמי בגאווה.
ניכר כי המפעל לטיהור שפכים של 'קולחי הנגב' טומן בחובו מספר יתרונות. ראשית: חסכון במים המאפשר שימוש במים מושבים לצרכי חקלאות, "אם מישהו פותח את הניאגרה בשכונת 'נווה זאב' הוא תורם את חלקו לייצור החקלאי בנגב" מחייך ברוכי. היתרון השני הוא שמירה על איכות הסביבה, יש לזכור שבעבר השפכים זיהמו את נחל באר שבע, אולם כעת הנחל נקי מפסולת כחלק מפרויקט השיקום שעבר. היתרון הנוסף הוא הפרחת כלכלת האזור על ידי חקלאות מתקדמת, כלומר המחיר הזול והזמינות של המים המושבים מאפשרים לעובדי האדמה בנגב לגדל ירקות ופירות בעלויות נמוכות יותר.
במטע הרימונים של 'מושבי הנגב' במהלך צילום כתבה לערוץ טלויזיה, צילום: בן אבני משדה תימן ממשיכות המשלחות ל'מאגר תפרח' שמכיל עד כשני מיליון קוב מים. שם אנו פוגשים בדקל כהן ויגאל אפטבי, מי שאחראים על מטעי הרימונים של חברת 'מושבי הנגב'. מיקום המאגר מאפשר למבקרים להתפעל מהשדות והמטעים הנשענים עליו, "לולא המים האלו לא היה כאן את הירוק שמסביבכם" מסביר כהן. "מי האמין שיוכל להתקיים כאן מטע של 650 דונם רימונים. זה מטורף, אבל זאת האמת. אפשר לומר שהקמת המתקן לטיהור השפכים כולל מאגרי המים הם בבחינת חזון שהתגשם". מסביב אכן הכול ירוק, דונמים על גבי דונמים של מטעי רימונים, אפרסקים, משמשים וחוחובה הניזונים מן המים של המאגר הצמוד.
משלחת עתונאים מטייוואן, צילום: בן אבני בעתיד מתוכננים סיורים נוספים של קבוצות שונות מהעולם הודות להד הציבורי שתפסה החקלאות בנגב. קרן קיימת לישראל בשיתוף חברת 'מושבי הנגב' הן אלו אשר מובילות את ההגעה של הקבוצות ארצה. "בזמן שקולות החרם נגד ישראל צוברים תאוצה בעולם, זוהי דרך יפה להראות לכולם שישראל היא לא מדינה של מלחמות אלא של טכנולוגיה מתקדמת וקשר הדוק לאדמה" מסכם ברוכי את הסיור.
