מפעל קולחי הנגב. צילום אווירי: יח'''צ שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, נפגש לאחרונה עם נציגי התאחדות חקלאי ישראל ופורום אגודות וספקי המים הפרטיים, לדיון שעסק בסוגיות המרכזיות עמן מתמודדים החקלאים בתחום המים.
במפגש שהתקיים בקיבוץ אייל ביוזמת ארגון עובדי המים, העלו הדוברים את נושא הרעת התנאים בתחום פיתוח ותחזוקת מפעלי ההשבה, בניגוד להסכמי העבר, ומשיכת המימון של רשות המים ממפעלים אלה, למרות הדרישה הגוברת מצד החקלאים למים המושבים. בפורום אגודות וספקי המים הדגישו כי הטלת מלוא העלות של מפעלי ההשבה על החקלאים תייקר את מחירם של מים אלה ותוביל לכך שהביקוש להם ילך ויפחת או אפילו ייפסק.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מפעלי ההשבה הוקמו כפרויקט לאומי שהניב יתרונות לכל הצדדים ע"י פינוי השפכים מתאגידי המים וטיהורם לשימוש מחדש בחקלאות. כעת משאירה רשות המים את החקלאים לשאת לבדם בעלויות התפעול ויותר מכך, בעלויות הפיתוח של מפעלי השבה נוספים. מדובר בהשקעות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים להקמת מאגר יחיד, עלות שהינה בלתי כלכלית מעיקרה, גם בטווח הארוך.
כיום ישנה דרישה הולכת וגוברת למים המושבים, שמספקים פתרון זמין, בעלות נמוכה יחסית, להשקיה בחקלאות. החלטת רשות המים להפסיק את חלקה במימון ופיתוח מפעלים אלה, מביאה לכך שלא רק שאין כיום דרך לאגם מים אלו ולהגדיל את היקף המים הזמינים שיעמדו לרשות החקלאים, אלא שעלותם של המים המושבים תעלה לרמה כזו שתהפוך את השימוש בהם לבלתי כלכלי.
החקלאים פנו לשר אריאל ובקשו כי אנשי המשרד יפנו את תשומת ליבם לנתונים שרוכזו במסמך המתייחס לכושר הנשיאה של החקלאים, בכל הנוגע למחירי המים, לאור כוונת רשות המים להחיל האחדת מחירים ('אמבטיה') ארצית על מחיר המים לחקלאות. "כושר הנשיאה מייצג מחיר ברור ונתון, שממנו והלאה אין כדאיות לקיים חקלאות בישראל. מעבר לאבדן פרנסתן של מאות ואלפי משפחות העוסקות לאורך עשרות שנים בחקלאות, תוביל עלייה במחירי המים לחקלאות לנטישת שטחים ופגיעה בעצמאותה הכלכלית של ישראל. זהו מצב שהמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה.'' אמר במפגש מנכ"ל ארגון עובדי המים ארז וייסמן.
שר החקלאות אורי אריאל ומנכ''ל ארגון עובדי המים ארז וייסמן, צילום: מלכה רולר נציגי אגודות המים התריעו בפני שר החקלאות על הפגיעה המתמשכת במעמדה של החקלאות בבסיסי קבלת ההחלטות בנושא המים וטענו כי בשנים האחרונות קיים נתק בין החקלאים ונציגי החקלאים לרשות המים. "הרשות אינה מנהלת איתנו דו שיח, אלא מדברת איתנו בשימועים. אין הקשבה אמיתית או רצון לשיתוף פעולה".
נושא נוסף שנדון בפגישה היה נושא המים לצריכה הביתית בהתיישבות המתוכננת. לדברי פורום אגודות וספקי המים הפרטיים, נכון להיום, המחיר בו רוכשים יישובי ההתיישבות המתוכננת את המים השפירים לצרכים הביתיים, מחברת מקורות, גבוה ממחירי הרכישה של תאגידי המים מחברת מקורות. בעוד שממוצע עלות הרכישה עבור תאגידי המים עומד על כ- 3 ₪ למ"ק, עומד ממוצע הרכישה של הקיבוצים והמושבים על 5.7 ₪ למ"ק מים. במצטבר מדובר בפער של כ- 70 מיליון ₪ שמשלמים תושבי ההתיישבות המתוכננת, יותר ממה שמשלמים תאגידי המים, בגין אותה כמות, פער הנובע מחוסר ההכרה של רשות המים בכך שעלות התשתית של הובלת המים ביישובי הכפר הינה גבוהה לאין ערוך מזו של ההתיישבות העירונית.
השר אריאל התייחס לדברים ואמר: "ישנה טעות בסיסית בהשתת עלות התשתיות הלאומיות על הצרכנים וברור שאין לחייב את האזרחים לשאת בעלות תשתיות המדינה. כפי שזה לא נעשה בחשמל, אין סיבה ייעשה במים. בחודשים האחרונים התחלנו את הטיפול בנושאי מס המעסיקים וקרן ההלוואות וכבר התחלנו לראות תוצאות לצעדים שנקט משרד החקלאות בתחומים אלה. במקביל, אנו מטפלים גם בנושאים הקשורים למשק המים החקלאי.
כדי לקיים חקלאות צריך להביא מים וזהו תפקידו של המשרד ואחריותו. אנו פועלים מול חברת מקורות בנושא התשתיות ולאחר מכן נתפנה לטפל בנושא יצירת מחירי 'אמבטיה אזורית' כתחליף לרעיון האמבטיה הארצית, שמבחינתנו הינו בלתי אפשרי ליישום. מחירי המים הם אתגר גדול שאת ההתמודדות עמו אנו עושים בשילוב עם משרדי הממשלה האחרים. עבורי, החקלאות היא ערך ולא רק ענף כלכלי ומעבר לכך, כפי שהמדינה יודעת לסייע לענפים כלכליים אחרים, כמו למשל התיירות, התעשייה ועוד, בשעת מצוקה, כך היא צריכה לסייע גם לענף חקלאות וניתן לעשות זאת ביותר מדרך אחת".
בסיום דבריו הודיע שר החקלאות כי בכוונתו להביא לשולחן הכנסת הצעת חוק בנושא פערי התיווך עוד במושב החורף הנוכחי.
