דבש ישראלי איכותי, צילום: תקשורות - יעל שביט 34 שקלים לקילוגרם של דבש, נחשב למחיר הוגן לצרכן: כך על פי תחשיב שנערך לקראת ראש השנה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: "מחובתנו לספק לאזרח מידע שקוף וברור, בכדי לסייע בידו לקבל החלטות צרכניות נבונות, עתה ההחלטה בידי הצרכן. צרכנות נבונה מסייעת להפחית את יוקר המחייה
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המחיר לצרכן חושב בהתאם לשרשרת הערך בענף לפיה עלות ייצור דבש לחקלאי נאמדת בכ-17 ₪ לק"ג. המחיר הממוצע אותו פודה החקלאי על כל ק"ג דבש נע בין 18 ל- 19 ₪, בהתאם להסכמים העסקיים עליו הוא חתום. חלק מהדבש נמכר למשווקים כמו "יד מרדכי", "עמק חפר" וכו', וחלקו נמכר ישירות לרשתות השיווק. לדעת כלכלני המשרד, מחיר של עד 29 ₪ לק"ג דבש לפני מע"מ, נחשב כמרווח קמעוני סביר. על פי תחשיב זה, בתוספת המע"מ, המחיר לצרכן לא צריך לחצות את ה- 34 ₪ לק"ג דבש.
40% מהתצרוכת השנתית של הדבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה והיא מגיעה לכ- 1,600 טון של דבש הנצרכים בחודש אחד. ישראלי צורך בחודש תשרי כ- 200 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 4,000 טון דבש, כ-500 גר' דבש לנפש.
בשנים האחרונות ניכרת נטייה של הצרכנים הישראלים לרכוש דבש זני העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומיננטי, אך מרבית הציבור קונה עדיין דבש המורכב ממקורות צוף מפריחה מגוונת. הדבש הזני יקר יותר ואיכותו גבוהה יותר.
צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה הודות לדבורת הדבש זוכים הצרכנים בישראל לדבש משובח ואיכותי. יתרה מזו, לדבורת הדבש חשיבות רבה גם בשל תפקידה בהאבקת גידולים חקלאיים והאבקת פרחי הבר. דבורת הדבש, הנראית בכל גינה או בחיק הטבע, אינה שייכת למין הבר שהיה מצוי בעבר הלא רחוק. מקורן של דבורים אלה הוא בכוורות שמושקע בהן מאמץ ניכר לשמור על בריאותן, תפקודן וחיוניותן של הדבורים למען יניבו דבש וייאבקו את גידולי החקלאות. כיום מועברות עשרות אלפי כוורות לאזורים חקלאיים לשם האבקת גידולים חקלאיים כמו שקדים, אבוקדו, חמניות ואבטיחים. ללא הדבורים לא ניתן לייצר הרבה מהפירות והירקות שנברכה בהם ארצנו.
הדבש הוא מזון טבעי הנאגר על-ידי דבורים, עמלות הכוורת, מצוף פרחים. העמלות אוספות את הצוף מפרחים הנמצאים באזור המכוורת ומביאות אותו לדבורית - למשפחה. טעמו של הדבש, צבעו, ריחו, מרקמו וצורתו מתאפיינים בהתאם למקור הפריחה. באזורים ובתקופות אגירה שבהם קיימות צמחייה ופריחה אחידה בעלת צוף דומיננטי, מוגדר הדבש לפי המקור הדומיננטי (לדוגמה: דבש הדרים באזור השרון באביב, דבש איקליפטוס מהנגב המערבי). באזורים אחרים, שבהם מקורו של הצוף בפריחה מגוונת של צמחים, מתאפיין הדבש לפי מיקום הכוורות ומועד האגירה (לדוגמה: דבש אביב מהגליל המערבי).
מכון התקנים: איך להימנע מרכישת דבש מזוייף מידי שנה מתגלות צנצנות דבש מזויפות בעיקר בשווקים ובחנויות קטנות. דבש מזויף הינו מוצר תעשייתי עשוי סוכרים, קרמל וצבעי מאכל. כדי להימנע מלרכוש דבש מזויף על הצרכן לוודא כי על גבי האריזה ישנו סימון של שם האורז, כתובתו ותאריך האריזה מסומן בגלוי (יום, חודש ושנה). במידה ומחירו של הדבש נמוך באופן משמעותי יש לבדוק את התווית במשנה תוקף.
דבש תקני הינו מוצר טבעי שאינו אמור להכיל חומרים משמרים או מיצבים למיניהם, לכן חשוב מאוד כי הפרמטרים המרכיבים אותו יעמדו בדרישות התקן כך שהצרכן ירכוש דבש איכותי, מפוקח וטהור.
דבש בעל תו תקן נמצא בפיקוח שוטף של מכון התקנים ועובר בדיקות מקיפות במעבדות מכון התקנים המוודאות כי הוא דבש טבעי, ללא תוספות סוכרים ותוספות מלאכותיות אחרות. מומחי המכון מוודאים כי הדבש נאגר על ידי הדבורים מצוף הפרחים ולא נעשו בו שינויים בתהליך האריזה העלולים לפגוע באיכותו. המומחים מוודאים גם כי המוצר אינו מכיל תוספות סוכרים או תוספות מלאכותיות אחרות והוא עומד בדרישות התקן.
תו תקן לדבש הוענק על ידי מכון התקנים הישראלי ל "יד מרדכי". מוצרי הדבש של חברות אלו נמצאים בפיקוח מכון התקנים והם עוברים כמה בדיקות מקיפות, גם במהלך השנה.
להלן חלק מן הבדיקות שעורך מכון התקנים לאיכות הדבש:
1. תכולת המים בדבש- כמות המים המותרת היא עד 20%. מעבר לכמות זו יכולה להיווצר תסיסה שתכיל חיידקים, מה שיפגום באיכות הדבש.
2. בדיקת סוכרים- הפרמטרים של הסוכרים נבדקים כדי לגלות אם נוספו סוכרים ממקור חיצוני ולא מהדבש עצמו.
3. מרקם הדבש- בדיקת המרקם צריכה להצביע על כך שהוא אחיד, ללא קצף, לכלוך או עובש.
4. תנאי אחסון - מוודאים כי הדבש אוחסן במקום מוצל והרחק ממקור חום.
כדי להימנע מלרכוש דבש מזויף על הצרכן לוודא כי על גבי האריזה ישנו סימון של שם האורז, כתובתו ותאריך האריזה מסומן בגלוי (יום, חודש ושנה). במידה ומחירו של הדבש נמוך באופן משמעותי יש לבדוק את התווית במשנה תוקף.
