צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה יו"ר האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני חה''כ יצחק הרצוג שלח אתמול (ג') מכתב לשר האוצר משה כחלון ולמנכ"ל משרד האוצר שי באבד, בקריאה להוציא לאלתר את הסעיפים הנוגעים לענפי החקלאות מחוק ההסדרים.
"מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך לבנות אותה אתה בזעת אפיך - אמר ראש הממשלה הראשון מנהיגנו דוד בן גוריון'' כותב הרצוג לכחלון. ''אכן, את גבולותיה של מדינת ישראל עיצבו מאז ומעולם השדות והשטחים החקלאיים. מהגולן והגליל העליון ועד אזור עוטף עזה והערבה משובצת ארצנו מרבד של חקלאות חכמה ואיכותית שידעה מלחמות, נזקי טבע ומאבקים רבים ושרדה''.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''חוק ההסדרים שאושר לאחרונה על ידי הממשלה יביא לפגיעה הרסנית בענפי החקלאות השונים. אני תומך בדרישת ארגוני החקלאים וקורא לכם להוציא לאלתר את הסעיפים הנוגעים לענפי החקלאות מחוק ההסדרים, לזמן את ראשי המשק החקלאי ונציגי החקלאים בכנסת להתייעצות דחופה ולהגיע יחד למתווה שיסדיר את נושא הגידול, הייצור, המיסוי, העובדים הזרים והתכנון ל - 15-20 השנים הבאות. אי אפשר רק להתפאר בגידולי השדה והפרי, רק להלל את החדשנות העולמית ורק לשמוח בביטחון המזון שאזרחי ישראל נהנים ממנו תודות לחקלאות. יש לאפשר לה להמשיך להתקיים ולהתפתח. החקלאים אינם אויבי המאבק ביוקר המחייה, נהפוך הוא הם יכולים וצריכים להיות חלק מהותי – מהפתרונות שיקלו על אזרחי ישראל. מאבקם של החקלאים הוא מאבק ציוני וחברתי מהמעלה הראשונה ואנו, סיעת המחנה הציוני, מתכוונים לתמוך בו ולדרוש כי יקבל את מלוא היחס.''
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור בירך את הרצוג ואמר: "ההשלכות על החקלאים ועל החקלאות כולה במסגרת חוק ההסדרים בענף הפטם, הצאן והמיסוי על העובדים הזרים הן הרסניות ויביאו לכך שמאות משפחות ואלפי חקלאים אשר שומרים על גבולות המדינה ימצאו עצמם ללא כל פרנסה. במידה ומדינת ישראל לא תתעשת, בעוד כ- 10 שנים לא יהיו עוד חקלאים בארץ ולא יהיה שוק מקומי. אני מודה ליו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג אשר מגלה מנהיגות אמיתית ומציג את מאבק החקלאים כפי שהוא מאבק ציוני וחברתי. אנחנו בעד רפורמה בחקלאות אבל לא רפורמה במסגרת חוק ההסדרים אלא במסגרת הסכם ארוך טווח ל- 15-20 שנה אשר יסדיר את כלל נושאי החקלאות". אומר צור.
כזכור, התאחדות חקלאי ישראל
קיימה השבוע הפגנה במשרד החקלאות זאת לאחר ששר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו לא הורידו את כל הסעיפים החקלאיים מחוק ההסדרים שנכללים בתקציב המדינה.
עשרות תיקוני חקיקה - רבים מהם נעדרי זיקה ישירה לתקציב המדינה בתוך כך, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פנה ביום שני האחרון במכתב ליו''ר הכנסת חה''כ יולי אדלשטיין, בנוגע להצעת חוק ההסדרים המסתמנת, בו הוא מציין כי מעיון בהחלטות הממשלה ובתזכירים שהופצו על ידי משרד האוצר, עולה כי הצעת חוק ההסדרים המסתמנת היא הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות רבות של תיקוני חקיקה במגוון תחומים - רבים מהם נעדרי זיקה ישירה לתקציב המדינה, ואף מספר רפורמות משמעותיות.
''היקפה של ההצעה המסתמנת עומד בניגוד גמור למדיניות שהותוותה על ידך ועל ידי יושבי ראש כנסת קודמים ולעקרונות שנמסרו בעבר מספר פעמים לנציגי הממשלה באשר להכללת נושאים בחוק ההסדרים, עקרונות שנועדו מחד לאפשר לממשלה להוביל בזמן קצר יחסית מהלכי חקיקה תומכי תקציב וצמיחה, ומאידך לאפשר לכנסת ולחבריה למלא באופן תקין את תפקידם'' כותב ינון.
לוח הזמנים שנקבע לעניין המועד האחרון לאישור חוק התקציב הוא 19 בנובמבר ובהתחשב גם בתקופת החגים, יעמדו לרשות ועדות הכנסת 35 ימי עבודה לצורך דיון וליבון הנושאים, זאת לצד הכנת חוק התקציב בוועדת הכספים. ''בנסיבות אלה, אני מבק להתריע כי הצעת חוק ההסדרים במתכונת ובהיקף המסתמנים תהווה פגיעה חמורה וממשית בתקינות הלי החקיקה''.
יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר בתגובה: "אסור שחוק ההסדרים יעבור במתכונתו הנוכחית כיוון שהוא פוגע באופן מהותי במעמדה של הכנסת. כיו״ר הכנסת חובה עליי להקפיד שדברים שלא שייכים ישירות לתקציב יוצאו ממנו. לפיכך, אין מניעה מלצמצם את החוק, לפצל חלק מהסעיפים ולא להעביר את כולם לוועדת הכספים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה למכתבו של היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון:
''הרפורמות המרכזיות בתכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 נועדו להגביר את התחרותיות במשק ולהפחית את יוקר המחייה. כלל הצעדים בתכנית גובשו לאחר עבודה ממשלתית סדורה וקיום דיונים מעמיקים.
בתכנית הכלכלית רפורמות נחוצות שיביאו לצמיחה של המשק ולהורדת יוקר המחייה בישראל. המשק הישראלי זקוק לרפורמות ושינויים מבניים אשר רואים את האזרח וטובתו.
לדוגמא:
1. רפורמת "הקורנפלקס" צפויה להפחית את הרגולציה בתחום יבוא המזון היבש ובכך להוביל להורדה ניכרת במחירי מוצרים אלו.
2. רפורמת ביטוחי הבריאות אשר צפויה לצמצמם את תופעת הביטוחים הכפולים בשוק הבריאות.
3. הגברת התחרות בשוק הבנקאות אשר צפויה להוזיל את עלויות אשראי.''
