צילום: באדיבות עמותת אנונימוס ועדת הכלכלה של הכנסת סירבה היום (ג') לאשר את הצעת משרד החקלאות תיקון לתקנות מחלות בעלי חיים העוסקות בשחיטת עופות, שנועד לאפשר את קיום מנהג הכפרות בין מוצאי ראש השנה לערב יום הכיפורים. זאת לאחר שבדיון התברר, כי לפי התקנות הדבר יתאפשר רק בהסכמת הרשויות המקומיות שאינן ערוכות לאשר ולפקח על כך.
יו''ר הועדה חה"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הודיע, כי הוועדה דורשת משר החקלאות ומנכ"ל משרדו, לפעול תוך ימים ספורים להסדיר את השחיטה לכפרות בדרך אחרת ולפרסם בהקדם את אופן ההסדרה לכל הנוגעים בדבר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כיום אוסרות התקנות על שחיטת עופות מחוץ לבתי שחיטה, ולכן ביקש משרד החקלאות לתקן את התקנות כדי לאפשר את קיום המנהג. לפי ההצעה , ראש רשות מקומיות יוכל, בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים ברשות, להתיר שחיטה לקיום מנהג הכפרות בתקופה שבין מוצאי ראש השנה לערב יום כיפור. עוד ביקש משרד החקלאות לקבוע בתיקון כי ההיתר יינתן אם הובטח להנחת דעתו של מנהל השירותים הווטרינריים כי הוראות הטיפול והבדיקה החלים על עופות שנשחטו בבית שחיטה יבוצעו לגבי עופות שנשחטו לפי ההיתר. אולם בדיון התברר כי הדבר דורש מהרשויות המקומיות לפעול לפי נהלים שלטענת מרכז השלטון המקומי הם לא יוכלו לעמוד בהם, כמו הקצאת שטח להקמת בתי שחיטה ארעיים ופיקוח עליהם.
יעקב דויטש המתעסק במנהג הכפרות כבר 12 שנים אמר כי לא ניתן להשאיר לשיקול דעתו של ראש הרשות המקומית את ההחלטה אם יהיו כפרות או לא.
הווטרינר העירוני של ירושלים, ד"ר אסף בריל, אמר כי צריך לקבוע נוהל שהציבור יכול לעמוד בו. היו"ר כבל ביקש לדעת האם אפשר לעמוד בנוהל שמבקש משרד החקלאות לקבוע ואם אפשר יהיה לקיים את המצווה, ובריל השיב: "במילה אחת – לא, בשתי מילים – ממש לא".
עו"ד שמחה רוטמן, שהגיש בשנה שעברה עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר את המנהג, אמר כי לפי הנוהל צריך להקים סמוך לכל אתר כפרות מעין בית שחיטה נייד, שעלותו היא לפחות 10,000 שקלים. לדבריו, גם דרישות כוח האדם הם מופרזות ולא ניתן לעמוד בתנאים בזמן כל כך קצר. יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים במרכז השלטון המקומי אמר בציניות כי "קרה דבר מפתיע, גילו שבתשרי חל יום הכיפורים והביאו תקנות בחופזה, שלפי מה שכתוב בהן צריך להקים בית שחיטה ברחוב. זה לא ריאלי. רק להכשיר את כוח האדם לוקח 45 ימים, אז אולי צריך לדחות את יום כיפור".
היו"ר כבל אמר כי היה שמח לאשר תקנות שלא הופכות אנשים לעבריינים, תוך איזון בין הצד ההלכתי ושימת דגש גם על שמירת כללי צער בעלי חיים. "אני לא אתקין תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. ברגע שהתקנות מחייבות לקבל אישור של ראש ראשות נהייה בבעיה, כל ראש רשות יפרש זאת כפי שהוא רוצה ויעשה מה שהוא רוצה", אמר כבל. ח"כ דוד ביטן (הליכוד) הצטרף לדברי כבל ואמר: "אם זה יעבור לאחריות הרשויות המקומיות זה לא יהיה".
היו"ר כבל הציע כי משרד החקלאות יסדיר את הנושא בדרך אחרת ויפקח בעצמו. מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, נדב גלאון, אמר כי למשרד אין סמכות לבצע אכיפה מחוץ לבתי שחיטה ולכן אין להם מה לעשות עם ההצעה.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי משרד החקלאות צריך לעשות מה שעשה 67 שנים, מאז קום המדינה. "הנהלים המוצעים לא יאפשרו לקיים את מנהג הכפרות, ויאלצו יהודים בישראל לקיים כפרות במחתרת. אנחנו מעוניינים להסדיר את הנושא, אבל לא ייתכן שתהיה הכבדה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. נהלים יש להסדיר בהידברות ולא בכפייה. אם לא תתאפשר שחיטת כפרות אז תיפול הקואליציה". גם הוא הצטרף לקריאה של היו"ר כבל לשר החקלאות ומנכ"ל המשרד לפעול להסדיר את השחיטה בדרכים אחרות.
