הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


האם התגלתה ספינת הברון שעקבותיה נעלמו לפני 100 שנה ?


בשנת 1893 הקים הברון דה רוטשילד בית חרושת לזכוכית בטנטורה בכדי לייצר בא''י את בקבוקי היין ליקב שבזיכרון יעקב הסמוכה. אחת משלוש הספינות שרכש להעברת חומר הגלם מצרפת לישראל, נעלמה לפני 100 שנה. כעת טוענים החוקרים כי הספינה שהתגלתה כבר בשנת 1999 בחוף דור, היא הספינה האובדת

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  10-08-2015



שרידים מהספינה של רוטשילד צילום: אוניברסיטת חיפה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה טוענים כי ספינה שהתגלתה בשנת 1999 מול חופי טנטורה, היא ספינתו האובדת של הברון דה רוטשילד, שעקבותיה נעלמו לפני למעלה מ-100 שנים. 'ספינת הברון רוטשילד', הייתה אחת משלוש ספינות שהעבירו חומרי גלם מצרפת לבית הזכוכית שבנה הברון בטנטורה.

 "מתוך שלושת ספינות הברון, יש עדויות על כך ששתיים נמכרו ואילו על השלישית אין מידע. הספינה שמצאנו תואמת את המפרט של ספינות הברון מבחינת המבנה, היא נשאה מטען דומה והיא שטה וטבעה בתקופה הנכונה", אומרים ד"ר דבורה צוויקל ומיקי הולצמן, חוקרי החוג לציוויליזציות ימיות מבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בשנת 1893 הקים הברון רוטשילד בית חרושת לזכוכית בחוף טנטורה (דור), בכדי לייצר בארץ ישראל את בקבוקי היין לייקב שבזיכרון יעקב הסמוכה. מי שהקים בפועל ואף ניהל את בית החרושת היה מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב. הברון רוטשילד רכש שלוש ספינות קטנות בכדי להעביר חומרי גלם מהמפעלים בצרפת לבית החרושת ואייש אותן בצוות יהודי. בספרי הרשומות של אותה תקופה נרשמה הרכישה של ספינות אלה והדגם שלהן. עוד צויין כי הספינות ניזוקו מספר פעמים, אולם בסופו של דבר – שתיים מהן נמכרו ואילו גורלה של השלישית אבד.

כעת, מעלים ד"ר צוויקל והולצמן את הסברה, כי הספינה הדו-תרנית שנחפרה לראשונה כבר בשנת 1999 מול חופי טנטורה היא-היא ספינת הברון האבודה. כאמור, הספינה נחשפה בשנים 1999-2000 בחפירות שהתמקדו בעיקר במבנה ופעם נוספת בשנת 2008, בחפירות שהתמקדו בעיקר בתכולה שכללה סירים, כדי חרס, אריחי קרמיקה, רעפים, חביות, ארגזים ומספר שקי בד. המחקר הנוכחי מבוסס על עיבוד הממצאים של החפירה משנת 2008.


חותמת בית החרושת מצרפת,  צילום: אוניברסיטת חיפה

בעקבות החפירות הראשונות הסיקו החוקרים כי מדובר בתו-תרנית מסוג סקונר Schooner ותארכו אותה בתיארוך גס מאוד לשנים 1660-1960. עיבוד הממצאים הנוכחי קיצר בהרבה את משך השנים, כשסיבי בד ורצועות מהחבלים שנמצאו מיקמו את הספינה במאה ה-19. אולם מה שמיקד עוד יותר את התיארוך, ובעיקר, את תיארוך הפלגתה האחרונה של הספינה, היו הממצאים שנמצאו על גבי הכדים, אריחי הקרמיקה והרעפים. בסקירה מדוקדקת הבחינו החוקרים שעל מרבית חומרים אלה הוטבעה חותמת בית החרושת שבהן יוצרו, כשבסך הכל מצאו החוקרים שישה סימנים של בתי חרושת, כולם מצרפת, כולם פעילים בסוף המאה ה-19. ברגע שמצאו את סמל האריה של חברה בשם "האחים Guichard", מועד טביעתה של הספינה התמקד עוד יותר, מכיוון שחברה זו הופיעה בשנתון המסחרי של מרסיי בשנים 1897-1889.

כך שכבר כעת ברור שמדובר בספינה שנשאה חומרי גלם צרפתיים לישראל, שהיו בשימוש גם ביישוב הצעיר של זיכרון יעקב, בעיקר הרעפים ואריחי הקרמיקה, וחלק מהמסלול שלה עבר בקרבת טנטורה בסוף המאה ה-19. מה שקושר אותה עוד יותר לספינות הברון, היא העובדה שבאחד מהסירים מצאו החוקרים את החומר כבריום סולפאט BaSO4 שידוע כחומר שמשפר את השקיפות והברק של זכוכית, חומר שנזכר כחומר שהוזמן על ידי בית החרושת לזכוכית שניהל דיזינגוף בטנטורה, עבור הברון רוטשילד.

"אין ספק שהספינה הזו יכולה להיות אחת מעשרות ספינות דומות ששטו בשנים אלה מול חופי ישראל. אולם נראה שיש לא מעט פרטים שקושרים אותה לזיכרון יעקב, לבית החרושת לזכוכית בטנטורה ולספינות הברון. אולי כעת אנחנו יודעים מדוע הספינה השלישית לא נמכרה כמו אחיותיה ועקבותיה אבדו – היא פשוט טבעה על מטענה", סיכמו החוקרים.