צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה הים התיכון, שהיעדר התערבות מטעם המדינה הביאה להזנחתו והתדרדרותו, נמצא בשנים האחרונות מצב קריטי. הצעת חוק חדשה לתיקון פקודת הדיג (הוראות לעניין הבטחת דיג בר קיימא) עליה חתומים 20 חברי כנסת, הונחה בימים האחרונים במזכירות הכנסת, לקראת קידומה להמשך חקיקה. הצעת החוק מוגשת בתקופה קריטית לעתיד הענף, על רקע הדיונים על תקציב המדינה, במסגרתו יש ציפייה כי לראשונה יתוקצב הטיפול בשיקום הדגה בהיקף הולם.
את ההצעה יזמו יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח''כ אורי מקלב, ביחד עם ח"כ רחל עזריה וח"כ תמר זנדברג - מובילות השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. הצעת החוק נוסחה בשיתוף החברה להגנת הטבע.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ''על רקע מצבו הקשה של ענף הדיג בים התיכון, הסובל משנים ארוכות של חוסר ניהול, הצעת החוק באה לסייע באישוש משאב הדגה ושמירתו לאורך זמן, בהפחתת הפגיעה של שיטות דיג בערכי טבע רגישים ובהבטחת הפרנסה וההנאה של ציבור הדייגים – מסחריים וספורטיביים כאחד'' נכתב בהצעה. ''החוק מציע כלים מקובלים בעולם לניהול ממשק דיג, אשר מהווה כיום לא רק מקור פרנסה, אלא גם משאב פנאי ונופש לעשרות אלפי דייגים חובבים. מכיוון שפעילות דיג לא מבוקרת גורמת לכריתת הענף עליו יושבים הדייגים, נדרש חוק שיקבע כללי משחק לניהול של משאב ציבורי זה, והבטחת קיומו לדורות הבאים.''
לדברי אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, ''בעשור האחרון זוהתה בים התיכון הישראלי ירידה דרמטית של למעלה מ-40% בשלל הדיג, והדרדרות במצב המערכת האקולוגית. לצד ההפחתה בשלל הדיג, זוהתה גם עליה דרמטית בנזק האקולוגי כתוצאה מצי הדיג, לרבות פגיעה בכמאה אלף פרטים של חיות בר מוגנות בשנה (בעיקר כרישים ובטאים) ובערכי טבע מוגנים. עלינו להתאים את החקיקה הישראלית לחקיקה מודרנית ומקובלת, בהתאמה לים התיכון, שתאפשר להשיג את התוצאה של דיג בר קיימא בישראל".
בהצעת החוק נכתב כי "התשתית החקיקתית לניהול הדיג בים התיכון, המוסדרת על ידי פקודה מנדטורית מיושנת משנת 1937, אינה מותאמת למגמות מודרניות של ניהול משאב הדגה, המצוי בישראל בהתדרדרות קשה, ואינה מספקת כלים יעילים להתמודדות עם האתגר החשוב של אישוש הדגה. מדינות רבות נדרשו בעשור האחרון לרפורמות מקיפות לצורך ניהול מושכל של הדגה, לאור כשל שוק המוביל לצריכת יתר בלתי מבוקרת של דגה, דבר שמחייב התערבות ממשלתית משמעותית. החקיקה הקיימת לא מקנה לממשלה את המסגרת הדרושה לניהול של משאב הדגה תחת האתגרים הנוכחיים, ותוך הבטחת הקיימות ארוכת הטווח של הדגה, של המערכת האקולוגית הסובבת אותה ושל פעילות הדייגים הנסמכים עליה''
עוד נכתב בהצעת החוק, כי ''הימשכותו של מצב העניינים הנוכחי יוביל להתכלותו של משאב הדגה ולהמשך פגיעה קשה בפרנסת הדייגים, בטבע ובסביבה, במקור מזון מקומי ובריא ובמשתמשי הים השונים, שזכאים ליהנות מים בריא, משגשג ומגוון. הדיג בים התיכון הוא ענף בעל פוטנציאל לאספקת תועלות כלכליות וציבוריות משמעותיות, הכוללות מזון טרי ומגוון, פרנסה לדייגים מסחריים והנאה לחובבי דיג ספורטיבי, כמו גם נראות ומסורת האופיינית לישראל כמדינת חוף השוכנת לחופי הים התיכון. ''
בעשור האחרון, הפך הים התיכון למשאב נופש עבור עשרות אלפי דייגים חובבים. העלייה בהיקף הדיג הפרטי בישראל מחייבת אסדרה על מנת להגן על פרנסת הדייגים המסחריים ולהבטיח חלוקה צודקת של משאב הדגה בין הדייגים, תוך שמירת המערכת האקולוגית הימית.
"התיקון המוצע לפקודה, מתווה מסגרת עדכנית העונה על צרכי השעה, ומשרטט מסגרת נורמטיבית לניהול הענף בים התיכון, בתקווה שהוא ישתלב בתכנון כולל של המרחב הימי בעתיד. התיקון המוצע מעניק כלים פרטניים לשיקום ענף הדיג, כמו השבתת דיג בעונת הרבייה, הגבלת שיטות דיג מזיקות ועוד, וכן נותן מענה להסדרים חקיקתיים מנוגדים, כמו הניגוד הקיים בהכרזה על ערכי טבע מוגנים לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים), לבין הכרה במינים המותרים לדיג בתקנות הדיג, 1937. התיקון המוצע יתרום להתפתחות ענף דיג בר קיימא, שיבטיח שלל דגים רב ואיכותי יותר, תוך מזעור ההשפעות הסביבתיות השליליות, וצמצום הקונפליקטים בין שיטות הדיג השונות".
חברי הכנסת הנוספים שחתמו על הצעת החוק הם ח"כ דודי אמסלם, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יצחק וקנין, יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ עפר שלח, ח"כ מיקי רוזנטל, ח"כ עליזה לביא, ח"כ מיקי לוי, ח"כ זהבה גלאון, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, ח"כ אילן גילאון, ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ח"כ עמר בר לב, ח"כ מיכל רוזין, ח"כ יואל חסון וח"כ נחמן שי.