גן לאומי בית שערים, צילום: רשות הטבע והגנים גן לאומי בית שערים הוכרז בשבוע שעבר כאתר מורשת עולמית בוועידת המורשת העולמית ה-39 של אונסקו שהתקיימה בבון שבגרמניה. המשלחת הישראלית מנתה 12 משתתפים וכללה נציגים של משרד החוץ, הוועד הישראלי לאונסקו, עירית ירושלים ורשות הטבע והגנים. בוועידה הושם דגש רב על מצבם הקשה של אתרי עתיקות הנתונים להרס מכוון בסוריה, עירק, תימן ולוב.
גן לאומי בית שערים הוא האתר התשיעי המוכרז בישראל, והוא מצטרף לאתרים גן לאומי מצדה, עכו, העיר הלבנה של תל אביב, דרך הבשמים, התלים המקראיים, הגנים הבהאים, שמורת טבע נחל מערות וגן לאומי בית גוברין.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק משמעות ההכרזה היא הכללתו של גן לאומי בית שערים ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם. הכרזה זו ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. כמו כן, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.
מועמדות האתר הוגשה על-ידי רשות הטבע והגנים באמצעות הוועד הישראלי לאונסקו של משרד החינוך ובאמצעות משרד החוץ. המועמדות זכתה לתמיכה של המועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצה המקומית טבעון אשר הגן הלאומי נמצא בתחומן. התיק נכתב על ידי ד"ר צביקה גל בסיוע וייעוץ של אסתי בן חיים. ד"ר צביקה צוק הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים ניהל את כל תהליך המועמדות במשך 4 השנים האחרונות בסיוע של מנהלת הגן הלאומי רויטל וייס וצוותה ומחוז צפון של רשות הטבע והגנים.
ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים: "מדובר בדרישת שלום מעיר המתים של בית שערים מלפני כ-1800 שנים. זוהי עדות מרגשת מאבותינו אשר כמעט אין לה דוגמא בשום מקום אחר בעולם. בביקור בנקרופוליס של בית שערים אתה חש את ליבו הפועם של העם היהודי. המידע המוחשי המופק מהממצאים הארכיאולוגיים מאשר ומשלים את המידע מהמקורות הכתובים. המידע הארכיאולוגי מבית שערים כולל מאות כתובות מלוות בעשרות תבליטים של מנורות שבעת הקנים וכלי קודש יהודיים אחרים. אנו גאים על ההכרזה ומודים לכל השותפים שעשו אתנו את הדרך עד להכרזה זו".
גן לאומי בית שערים, צילום: רשות הטבע והגנים ד"ר דלית אטרקצ'י, מזכ"לית הוועד הישראלי לאונסקו: "ישראל חתומה על האמנה למורשת עולמית של אונסקו משנת 1999. מאז ועד היום הוכרזו בישראל שמונה אתרים מורשת עולמית, בהם העיר הלבנה בתל אבי, העיר העתיקה בעכו, הגנים הבהאים בחיפה ובעכו ואתרים בניהול רשות הטבע הוגנים בהם: מצדה, התילים המקראיים ומערות בית גוברין מרשה ועכשיו בית שערים. משרד החינוך וממשלת ישראל רואים חשיבות גדולה לקיומם ושמירתם של אתרי המורשת העולמית בישראל ואנו שמחים על כי הצלחותינו ברישום אתרים חדשים היא רבה, מהירה ויעילה".
העיירה המשגשגת העתיקה של בית שערים נודעה בתקופה הרומית, כמרכז יהודי חשוב בזכות מושב הסנהדרין והמנהיג היהודי החשוב רבי יהודה הנשיא. המנהיג הדגול, זכה לחדש את היהדות בגליל לאחר מרד בר כוכבא (135-132 לספירה) ולערוך את קודקס החוקים היהודיים הכתוב הראשון - המשנה. הקבורה של רבי יהודה הנשיא בבית הקברות של בית שערים משכה יהודים רבים מארץ ישראל ומהתפוצות לבוא ולהיקבר שם, מתוך אמונה שקבורה בסמוך לאישיות הצדיק תסייע להגיע לגן עדן. כך התפתח בית הקברות לנקרופוליס (עיר מתים) בעל ערך עולמי יוצא דופן הכולל 30 מערכות קבורה מסועפות מעשה ידי אדם. זה בית הקברות העתיק הצפוף בישראל, ואחד ממתחמי הקבורה הצפוף בעולם הרומי, בדומה לקטקומבות ברומא. זהו בית הקברות היהודי הקדום החשוב ביותר ובו מגוון רחב של סגנונות קבורה אדריכליים המכילים מגוון עשיר של אמנות רומית קלאסית מזרחית בשילוב של אמנות עממית עם מאות כתובות בארבע שפות (עברית, יוונית, ארמית ותדמורית).
איקומוס, הגוף העולמי המקצועי שבדק את האתר מוצא כי הערך העולמי היוצא דופן של בית הקברות של בית שערים מוכח, בזכות המגוון האמנותי שבקברים המבטא את האופי של תרבות דתית בעולם העתיק בתקופת חשובה בהיסטוריה של עם ישראל.
